יש רגע אחד בשנה שבו נדמה כי הכול נעצר.
השמש כבר נוטה לשקוע, יום הכיפורים הקדוש הולך ומתקרב לסיומו, והיכל התפילה מתמלא באותה תחושה שאי אפשר לטעות בה. עוד מעט יינעלו השערים. עוד מעט תישמע הזעקה האחרונה של "שמע ישראל" ו"ה' הוא האלוקים".
אבל אצל מרן שר התורה הגאון האדיר רבי יעקב חיים סופר שליט"א, מתארים מקורביו, אלו רגעים מסוג אחר.
מי שרגיל לראות את מרן במשך השנה כשהוא שקוע בעומקה של תורה, כמעט ואינו פוסק ממשנתו, רואה בשעת נעילה מחזה שונה: תפילה הבוקעת מעומק הלב, בדמעות ובהתרגשות, כאשר כל התיבה כולה מלאה תחינה.
פניו כפני מלאך, גופו אחוז שרעפין ונפשו נמצאת גבוה מעל גבוה כתלושה לגמרי מעולם החומר, ברוממות, קדושה ודבקות בלתי נתפסת בקדוש ברוך הוא ושכינתיה. רגעים נדירים של אימת חיתום הדין לצד התקווה הגדולה של "פתח לנו שער בעת נעילת שער".
וכאן, בתוך הרגעים הללו ממש, צפוי השנה להתרחש דבר מיוחד!
בעיצומה של תפילת נעילה, כאשר מרן שליט"א עומד בתפילתו לפני חתימת היום הקדוש, יובאו לפניו שמותיהם של תורמי "קופת רבותינו" שהעבירו את דמי פדיון הכפרות, כדי שיעתיר עליהם בתפילה – איש איש בשמו ובבקשתו.
לא תפילה שתיערך שעות קודם לכן, ולא הזכרה לאחר צאת הצום. דווקא שם – בתוך נעילה עצמה, ברגעים האחרונים והנשגבים של יום הכיפורים.
ולמעמד הזה מצטרפת תפילה נוספת.
גם בפני הגאון הצדיק וראש הישיבה רבי יצחק כהן שליט"א יובאו שמות התורמים בשעת נעילה. עבודת יום הכיפורים במחיצתו ידועה בתפילות הנאמרות בשרעפין ובסילודין, מתוך אימת חיתום הדין והתעוררות גדולה; וגם בתוך אותם רגעי חיתום יוזכרו השמות לתפילה ולישועה.
כך מתחברות יחד, ברגע אחד, שתי הזכויות שעליהן זועק עם ישראל בימים הנוראים: תפילה וצדקה. דמי פדיון הכפרות מועברים באמצעות "קופת רבותינו" למשפחות עניים ואביונים, ובמקביל שמות התורמים נכנסים אל תפילותיהם של גדולי התורה בשעה הנשגבה ביותר של היום הקדוש.
רגע לפני שהשמש שוקעת, רגע לפני שהשופר חותם את היום הגדול, כאשר זועקים בכל בתי ישראל "פתח לנו שער בעת נעילת שער" – תהיה זו הזדמנות להכניס גם את שמכם אל המעמדות המרטיטים.
להעברת דמי פדיון הכפרות ל"קופת רבותינו" ולהכנסת השמות לתפילה בשעת נעילה – לחצו כאן >>
