תפילות ראש השנה תשפ"ז התקיימו בהיכל ישיבת "כסא רחמים" בראשות ראש הישיבה הגאון רבי צמח מאזוז. בערב החג עלה ראש הישיבה לציונו של אחיו, מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל, בבית העלמין פוניבז' בבני ברק. קודם לכן העניק לבחורי הישיבה לוח שנה ודבש וברכם בשנה טובה ומתוקה.
בשיחת פתיחת החג עמד הגר"צ על מעלת ימי ראש השנה ועשרת ימי תשובה, ועל האחריות המוטלת על האדם בימים הקובעים את השנה כולה. בדבריו הרחיב במעלתם של לומדי התורה, המקיימים ומחזיקים את העולם.
ראש הישיבה סיפר כי לפני כחודש ביקר בישיבה שר בכיר בממשלה שאינו חובש כיפה. כאשר נכנס לבית המדרש והתבונן בלימודם ובשקידתם של הבחורים, התפעל ואמר לו: "הרב, האמת בזכותם אנו קיימים!". בסיום דבריו קרא הגר"צ לבחורים להשתדל לשמור על תענית דיבור במהלך ימי ראש השנה.
בתפילת ערבית עבר לפני התיבה חתנא דבי נשיאה הגאון רבי ליאור כהן, ראש הישיבה הגדולה החדשה "אורחות מאיר", שתלמידיה הגיעו לעשות את החג בהיכל הישיבה. תלמידיו רכשו עבורו את פתיחת ההיכל של הפרנסה בהתחייבות ללימוד עשרת אלפים דפי גמרא.
לאחר התפילה קרא הגר"צ עם בני הישיבה את "סדר ליל ראש השנה", כפי שתיקן רבנו יוסף חיים זיע"א בספרו "לשון חכמים", ובסיומו עברו מאות התלמידים לפני ראש הישיבה לברכת "שנה טובה ומבורכת".
קודם תפילת מוסף ביום הראשון התייחס ראש הישיבה לכך שראש השנה חל בשבת ואין תוקעים בשופר. הגר"צ שאל כיצד מנעו חז"ל מצווה גדולה כל כך בשל החשש שמא אדם יעביר את השופר ברשות הרבים, והשיב כי דווקא השנה עומדת לנו מצווה גדולה אחרת – הציות לדברי חז"ל שציוו שלא לתקוע. לאחר מכן עבר לפני התיבה בתפילת מוסף.
בליל החג השני נשא הרה"ג רבי עובדיה מאזוז דברי התעוררות, ואמר כי לעיתים אדם מסתובב בעולם ואינו יודע מה נגזר עליו, אך בימים אלו בכוחו לשנות את גזר דינו ולהפכו ברגע אחד, ועל כן יש לנצלם לתפילה ולתשובה.
קודם תקיעת השופר נשא הרה"ג רבי עוזי מימון, חתנו הגדול של הגאון רבי רחמים מאזוז זצ"ל, דברי כיבושין וקרא לקבל קבלה טובה. לדבריו, קבלה מעשית וחשובה היא להקדיש מדי לילה חמש דקות לחשבון נפש לפני השינה – פעולה אחת המביאה את האדם מדי יום לבחון את מעשיו ולהוסיף תיקון.
כבעל תוקע שימש ראש הישיבה הגר"צ מאזוז. קודם התקיעות עמד על זכות עקידת יצחק המלווה את עם ישראל אלפי שנים, והסביר כי הקב"ה הוא אביהם של ישראל, וזוכר לבניו את זכות האבות ומעניק להם בזכותה ובחסדו.
בדרשת נעילת החג קרא ראש הישיבה להתחזק ולקבל קבלות טובות, וכן דיבר במעלת "תיקון כרת" הנערך מדי שנה בהיכל הישיבה. לאחר מכן נשא דברי חיזוק המשגיח הגה"צ רבי משה סגרון, שעמד על דרכי התשובה ומעלתם של בני הישיבות ולומדי התורה. במוצאי החג עברו מאות הבחורים לפני הגר"צ לברכת "תזכו לשנים רבות נעימות וטובות".
אחד המנהגים הייחודיים בישיבה בא לידי ביטוי גם השנה: בחורים המבקשים לזכות בעלייה לתורה מתחייבים ללמוד ולשנן מסכת ולהיבחן עליה, ואילו פתיחת ההיכל בתפילת הפרנסה נמכרת בהתחייבות ללימוד דפי גמרא.
במהלך תפילות הימים הנוראים נרשמו התחייבויות של עשרות אלפי דפים בכל פעם, ובסיכום כלל פתיחות ההיכל בראש השנה הגיע המספר לשיא מיוחד – 122,000 דפי גמרא.
בקריאת ההפטרה ובחלק מתפילות החג עברו לפני התיבה בניו ונכדיו של הגאון רבי רחמים מאזוז זצ"ל, מראשי הישיבה, שהסתלק לבית עולמו בשנה החולפת.
