לרגל חג מתן תורה, מגיש מקורבם של גדולי ישראל הרב יהודה חזן שליט"א, סקירה מרגשת ומחזקת על אהבת התורה והשקיעות בה במחיצת מרנן ורבנן גדולי התורה שליט"א.
"החזק במוסר" ▪︎ מרן רבנו הגר"א סאלים שליט"א
מוצאי חג מתן תורה, רחבת הכותל המערבי, תלמידי ישיבת מאור התורה בראשות ראש הישיבה פוצחים באמירת נשמת. על מנהג זה לפקוד את הכותל במוצאי שבועות, התבטא ראש הישיבה מספר פעמים "היום יש מנהג של חתן וכלה כשסוגרים ווארט, הולכים לכותל, להתפלל ולהודות, כשאנחנו כל שנה מקבלים את התורה מחותנים עם התורה, אנחנו הולכים לכותל להתפלל ולהודות, ועל כן מקפיד ראש הישיבה לומר יחד עם התלמידים במוצאי שבועות בכותל, נשמת כל חי להודות על הזכות ששם חלקנו מיושבי בית המדרש.
החברותא של ראש הישיבה ביום יום הוא העט, וקנה לך חבר, משחר נעוריו ועד היום, יושב הרב וכותב כל יום את החידושים שעלו לו בלימוד בסוגיא. כותב ומוחק עד שהדברים יתבררו לאמיתה של תורה.
שיעוריו של ראש הישיבה ייחודיים, בדרך כלל נוהג רה"י למסור שיעור דווקא על דברים שפחות נגעו בהם בשיעורים הקבועים בישיבה, כשהשיעור כולו הם מהלכים וחידושים של ראש הישיבה בחשיבה המיוחדת והמעמיקה שלו.
את הבוקר מידי יום פותח ראש הישיבה כל בוקר בלימוד תהילים של אותו יום, לאחר תפילת שחרית. כך עד שבת גומר את ספר התהילים מידי שבוע בשבוע.
כמה וכמה פעמים אמר רה"י לתלמידיו כי עיקר השעות בהם בחור יכול להחכים בלימודו הם בשעות היום בסדרי הישיבה הקבועים ויש להשקיע בהם יותר משעות הלילה המאוחרות בהם המוח פחות צלול מביום.
תלמידי הישיבה לדורותיה יודעים כי אצל ראש הישיבה סדר מוסר הוא בגדר 'יהרג ואל יעבור'. מספר פעמים בעיצומו של סדר מוסר ראש הישיבה קם לאמצע בית המדרש ונופף בידיו 'מוסר, מוסר'. גם כתביו של ראש הישיבה שיצאו לאור בסדרת ספרים "נתיב התורה" הינם דרשות מוסר שנשא בהיכל הישיבה ולא חידושי תורה בסוגיות הש"ס, וזאת עקב ההוראה שנתן לתלמידיו, כי "חידושים על הש"ס יש הרבה, תוציאו קודם את דברי המוסר זה מה שחשוב היום". לפני חג שבועות לומד מרן רה"י בספר נפש החיים שער ד' בעניני מעלת לימוד התורה מידי שנה בשנה, ובחודש אלול מרבה ללמוד בספר שערי תשובה.
מלפני מספר שבועות כאשר הגיע למעונו הגר"י ביטון ר"י לצעירים בית שמש עם הבשורה על הקמת הישיבה החדשה לבני הקיבוץ "עטרת מרדכי" בעיר בית שמש, לשאלתו, מהו הסוד שהרב הצליח להקים ישיבה כ"כ מפוארת "מאור התורה", בפרט באותם זמנים שהקושי היה גדול יותר, השיב להם מרן, "לפי הכללים איך פותחים ישיבה, אני חושב שזו הישיבה הכי כושלת, אבל הכל סייעתא דשמייא", בדבריו חשף רה"י את המסירות נפש להרבצת תורה, "כשפתחתי את הישיבה היו לי ששה עשר תלמידים, היה חדר אחד, היינו לומדים ואוכלים באותו חדר, היה צריך לנקות שיוכלו ללמוד באותו מקום. בשבת לא היה מקום, היו הבחורים באים אלי הבייתה, גם באמצע השבוע היו נחים אצלי". ראש הישיבה הפקיר את ביתו ובכך זכה להעמיד דורות של תורה ויראה.
בליל שבועות בתחילת הלילה, קורא רה"י את התיקון המיוחד לזה הלילה ולאחמ"כ ממשיך בלימוד בסוגיא הנלמדת בישיבה תחילה בהיכל השיבה הקטנה ולאחר מכן בהיכל הישיבה הגדולה עד תפילת שחרית.
"הברכה של החזו"א" ▪︎ מרן רבנו הגר"מ צדקה שליט"א
אחר חצות הלילה, בבניין העתיק, אל מול צומת בר אילן הסוערת, ברחוב שמואל הנביא 98, על הקיר דמות דיוקונו של מרן הבן איש חי זיע"א, ובספה הקטנה, קולו של אחיינו מרן רה"י שיושב עם נכדו ומקורבו ולומד את המשניות והרמב"ם, אותם מקפיד ללמוד כל לילה לפני אמירת תיקון החצות". רבים מעידים, כי תאוות השינה נראית כבטלה לגמרי מראש הישיבה שעמל בתורה עד לשעות הקטנות של הלילה וכבר קודם עלות השחר ישכים קום לסדר לימוד ולתפילת שחרית בנץ החמה ושוב ישוב ללימוד חוק לישראל, עד ליציאתו להיכל הישיבה המעטירה "פורת יוסף" למסירת השיעור הקבוע בסוגיות הש"ס בעיון אותו מוסר עשרות בשנים. רה"י משלב בלימודו את השיטה הספרדית לצד הלמדנות עליה גדל עוד בצעירותו, בעת לומדו עם הגרח"א טורצין זצ"ל, ואף תקופה שבו השתתף בשיעורים באידיש שמסר מרן הרב מבריסק. זכה הרב להיבחן פעמים רבות אצל מרן החזון איש זיע"א. על כך התבטא "בכל עת היה מברך אותנו תצליח, שאלנו אותו , למה הרב אומר רק תצליח, והשיב החזו"א תצליח זה כולל הכל, וזאת משום שכל מילה שלו הייתה מדודה", בדרך זו ממשיך ראש הישיבה בהנהגתו המופלאה.
מלפני שנים רבות שקד הגר"מ על התורה בהיכלה של הישיבה הקדושה "קול יעקב" בראשותו של שריד לדור דעה מרן הגר"י עדס שליט"א, באותה תקופה ביקש מרן הגר"ע יוסף זצ"ל מהגר"מ ללמוד עם בנו הגאון הגדול רבי יעקב יוסף זצ"ל את מסכת חולין אותה למד רה"י יחד עם הגר"ע יוסף.
השקיעות בתורה של ראש הישיבה מעורר התפעלות רבה, בבית שהו מקורבו ונאמן ביתו הרה"ג הרב גבריאל גרביאן לצד נכדו של הרב, הרב ישב על הספה ונתמנם מעט לקראת יציאה לשיעור, ופתאום מתוך שינה החל לחשבן את דברי הרשב"א במסכת בבא קמא שעסק בו בשיעור בישיבה.
משל שגור בפיו של ראש הישיבה על הדרך בגדילה בתורה, "שתי אנשים הלכו לקנות חליפה אחד בעל בשר, ואחד רזה הגדול לקח חליפה במידה גדולה והקטן לקח חליפה קטנה למידה שלו, הגיעו לשלם והמוכר אמר את אותו מחיר גם לגדול וגם לרזה יותר, אומר הקונה הרזה, מדוע לו אתה נותן חליפה גדולה במחיר כזה ולי חליפה קטנה יותר, אמר לו המוכר קח גם אתה גדול, והקטן לקח חליפה גדולה וראשו וגופו היו בתוך החליפה, כך בתורה כל אחד צריך לשאוף לממש את הכוחות שיש לו, אל תסתכל על השני, הוא מצליח יותר, כי בתורה לא ההצלחה נמדדת, תשקיע את כוחך בלימוד התורה".
"במיעוט שינה" ▪︎ מרן הראש"ל הגרש"מ עמאר שליט"א
אישון ליל, רק קולות הציפורים ברקע, ובבית בשכונת גבעת המבתר, בוקע האור. השולחן מוקף בספרים, העט בידו ועוד פסק הלכתי שיאיר את העולם, נכתב בידיו הקדושות של מרן הראשון לציון הגרש"מ עמאר. זהו מחזה כמעט שגרתי, אותו מכירים בני הבית. פעמים רבות כאשר מגיע מי שזוכה להתעסק בכתביו של מרן, בשעה שמונה בבוקר, מול עיניו כבר מוכנים עשרות דפים שנכתבו באישון ליל ע"י מרן. זוהי זווית לעמלה של תורה בקרב גדול הדור. חודש אלול אחר עשרות עצרות חיזוק, הרב מתארח בלילה באכסנייה בצפון הארץ, המשמשים בקודש הלכו לנוח, וירא כי אין איש, ומרן שוקד על תלמודו וכתביו טרם יאיר השחר. אחד מהתלמידים מתעורר, רואה אור בוקע מן הסלון, ונדהם אל מול מראה עיניו, הוא ניגש למרן, הרב לא עייף מכל המסע הגדול?, מרן אומר לו בתשובה האופיינית לו, בה משתמש רבות, "עייפות זה דבר שעובר, יעבור עוד מעט".
זכיתי לראות בחוש, מהו שיעור של ניצול כל דקה. היה זה בנסיעה אל אתרא קדישא מירון, השעה שלוש בלילה, בטנדר ובו הרב עם מספר תלמידיו. הרב פושט את גלימתו, הספר מולו, ובתוך דקות, צולל הוא במעמקי התלמוד, כאשר שום רעש או קפיצות הדרך מעבודות הכביש, לא מסיחים את דעתו וליבו. לאחר שעה ארוכה, מבקש הראש"ל עט מאחד הנוסעים, ומתחיל לעלות על הדף. אל מול הסקרנות של הסובבים, אומר מרן הראשון לציון, "ראיתי שאני עייף, אחרי שגם לילה קודם כמעט ולא ישנתי, אז תוך כדי, כתבתי פיוט על "עמלה של תורה". לפחות אם קשה להתרכז, אז אני משתדל לחשוב על מעלת "עמלה של תורה", ותוך כדי כך, אני כותב". "יגעת ומצאת, היא מדת התורה, דע גם אם יגעת, הן ידך קצרה, לך היא מכורה, נבחרת וזכית, בסגולה מובחרה". אלו חלק מהמילים הקדושות שכתב הראש"ל.
למרות שקידתו בתורה לפנות בוקר, הראש"ל אינו נוהג להתפלל בנץ, והסיבה לכך כפי שהתבטא מספר פעמים, כי מרגע שמתחיל היום, מבקשים ממנו לדרוש, וברכה וכו', עם ישראל מחכה והוא אינו ברשות עצמו. אבל, בשעות הלילה עד התפילה, אף אחד לא יפריע מלימודו. ולכן מקפיד מרן לשקוד בזמן הזה ללא מפריעים.
למרות צומות שעורך מרן לאורך כל השנה, אך על סדר לימודו ועיון התורה הוא לא מוותר לרגע. בכל יום, מהשעה תשע בבוקר, יושב מרן כאחד האברכים בבית המדרש "שמע שלמה" שבראשות בנו אב"ד רחובות הגר"א עמאר, ועמל בתורה עם אברכי הכולל. באחת הפעמים התבטא מרן בענוותונתו "אני אברך בכולל של הבן שלי".
מרן שליט"א מתרחק מכל מיני גימיקים, ופרויקטים למינהם, "ללמוד על מנת לסיים", כשהוא מציין, כי עיקר התורה הוא לימוד בעיון. יהודי שהגיע עם בנו אל הרב, וביקש שהרב יברך אותו "שיהיה ראשון לציון". מרן גער בו מיד, "אסור לשאוף לתפקידים ושררה, אלא שיגדל בתורה באמת".
"כאברך בבית מדרשו" ▪︎ מרן הגר"מ מאיה שליט"א
תל אביב, השעה 4 לפנות בוקר, לצד שכנים שאינם זוכים לשמור תורה ומצוות, בבנין ישן ועתיק, מנגינת שיר השירים נשמעת מן הבית פנימה, כך פותח מרן את היום קודם עלות השחר במשך שנים רבות, וזאת כסגולה גדולה לשמירה והצלחה. ומאז מתנהל כאברך כולל ממש. בפינת הבית מדרש הגדול המתנוסס בשכונה החילונית כל בוקר יושב הוא עם חברותא הקבועה ועוסק בעמלה של תורה. הגר"מ מקפיד על כך מאד שלא לבטל דבר זה כלל. באחת העצרות נגד הגיוס מלפני שנים, זכיתי לראות את מרן מגיע לעצרת, כשלצידו החברותא הקבועה וגמרות בידיהם, אל מול רעש ההמונים, ישב הוא יחד עם החברותא ועסקו בסדר לימוד היומי עד לתחילתה של העצרת בכדי שלא להפסיד את קביעות זו.
מרן הגר"מ שליט"א לא מרבה לכתוב, למרות שבצעירותו היה שוקד על הכתיבה וזאת מחמת שמלפני שנים רבות אבדו לו שתי מחברות שהיו הכי יקרות לליבו, כל עולמו ממש, המחברת הראשונה, בלומדו בהיכלה של ישיבת פורת יוסף, זכה לשמוע שיעורים ממרן הגאון החסיד חכם מנצור בן שמעון זצוק"ל, ובכל פעם בשיעור היה מקשה חכם מנצור קושיא, ומרן הגר"מ מאיה היה מתרץ על כך, ואח"כ היה מגלה לו חכם מנצור כי זו קושיא של רבי עקיבא איגר או קצות החושן וכו', והיה מורה לו, תכתוב את התירוץ, זה תירוץ אמיתי, ובכך נוצרה מחברת שלמה של תירוצים, על קושיות המפרשים.
המחברת השנייה, מלפני שנים רבות במהלך סעודת פורים עם מורו ורבו מרן הגר"ש בעדני זצ"ל, כטוב ליבו של מרן זצ"ל ביין, החל במשך שמונה שעות לומר חידושים על מגילת אסתר עם מהלך מיוחד בו מסביר הגר"ש על כל מקום שנכתב המלך, הינו הקב"ה, ומקום שכתוב המן ,זה היצר הרע, ואסתר זו התורה, וכך פירש בחידושים מרתקים את כל המגילה, מרן הגר"מ כתב את כל החידושים הללו במחברת, בעת מעבר הדירה, אבדה המחברת והדבר גרם לו צער גדול ועצום ואז התבטא מרן הגר"מ מאיה, כנראה זו לא תפקידי לכתוב. במהלך לימודו בבית מדרשו, מרבה מרן בשיעורי מוסר ובפרט בדברי הרמח"ל בדרך השם מה שקיבל מרבו זצ"ל.
ה-3 ₪ על הלבן ▪︎ מרן הגר"י כהן שליט"א
"דפיקות בדלת המזכירות של ישיבת יקירי ירושלים, ראש הישיבה ממרום גילו, מבקש לתת 3 ₪ לישיבה, ועל כך מסביר, לקחתי לבן לארוחת בוקר, אני רוצה לשלם לישיבה", במזכירות אומרים כי ודאי הרב אינו צריך לשלם, ועל כך משיב, "אני משרת פה, אני צריך לשלם לישיבה". כך היא הנהגתו ודקדוקו המופלא של ראש הישיבה בתפקידו הרם זה עשרות שנים. אכילתו של ראש הישיבה במהלך היום מדודה מאד. באחד הפעמים כשנשאל, למה הרב צם הרבה, השיב "יש לי תלמידים, מספיק תלמיד אחד לא ינהג כראוי, הם תלמידים שלי, יש לי אחריות עליהם אני צריך לכפר עליהם".
מידי שנתיים מגיע ראש הישיבה עם מיני מתיקה ומגיש לבחורים, ועורך סיום הש"ס, אותו למד בעיון, כאשר במהלך כל יום ויום יושב ראש הישיבה ולומד בחברותא את סוגיות הש"ס בעיון, עם המפרשים רא"ש, מהרש"א וכו', ובכך כל שנתיים זוכה הוא לסיים את כל הש"ס. הגר"י מנצל כל רגע לתורה, תלמידיו יוכלו להיכנס לבתי המדרשות שבאזור מגוריו ולראות את ראש הישיבה שוקד על תלמודו לנצל את הזמן עד לתחילת התפילה.
"ובלכתך בדרך" ▪︎ מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א
רכב היונדאי, נהפך גם הוא לעוד בית מדרש עם סדרי לימוד של מרן הגאב"ד הגר"ש זעפראני, רבים הם הרוצים לשאול, להתייעץ, ולזכות לשמוע את הוראתו בכל עניין ועניין, פעמים רבות כאשר מבקשים לנצל את שהותו של הגאב"ד ברכבו בנסיעה לעוד מקום של תורה, ואולי לשוחח עם הרב להורות להם הדרך, אבל לא כל הזמן זה מסתדר, לתדהמתם מדוע אי אפשר לשוחח בין כה הרב בנסיעה, התשובה היא, לגאב"ד יש סדר מיוחד, בנסיעות של הרב כל דקה מדודה, סדר לימוד עם תוכנית מסודרת כך שכל דקה מנוצלת, כאשר אם הנסיעה קצרה מדי יצטרך המשמשו בקודש, לדחות את השיחות לזמן אחר, כי יש הספק קבוע בנסיעה. למרות כל העומס הגדול, בבית הוראה, ובהיכלי התורה שבנשיאות הגר"ש, הרב מקפיד מידי יום להגיע כמחצית השעה ולשבת עם הרבנית, ולשוחח איתה ולהוקיר לה טובה על כל המסירות שלה בהרבצת התורה. שלי ושלכם שלה הוא.
הנהגה מיוחדת יש לגאב"ד, אם מתעורר באמצע הלילה, לא משנה מאיזה סיבה, הוא אינו חוזר לנוח אלא יושב מול ספריו האהובים ושוקד על התורה. בכל שיחה גם אם אנשים פשוטים מקפיד הרב לעלות תוך כדי השיחה נושא תורני מעניין כך שכל שיחה היא סביב תורה. לפנות בוקר במשך שנים רבות היה לומד קבלה בחברותא עם המקובל הגה"צ רבי מרדכי עטיה. בין לימוד ללימוד מנצל הגר"ש את זמנו להאהיב את התורה בקרב הציבור בשיחות מוסר על חשיבות עמלה של תורה.
"ניצול הזמן במוסך" ▪︎ מרן הגר"ש מחפוד שליט"א
תושבי בני ברק יכולים לפגוש בנקל את דמותו המיוחדת של מרן הגאב"ד יורה דעה, בשוק פירות, בחנות ספרים ואף בקיוסק, גדלות בתורה לצד פשטות וענווה מיוחדת מאפיינת את מרן הגר"ש. לצד ניצול הזמן בכל רגע נתון, בלכתך בדרך, ובכל הזדמנות, הרב עם ספר ביד ועוסק בתורה.
אפיזודה מעניינת אירעה עד כדי שהשיבה יהודי חזרה אל בוראו, ברגע שחזה את ניצול הזמן של הגר"ש. היה זה באחד הפעמים, הרב בדרכו עם נכדו ונאמן ביתו הרה"ג רבי יוסף דוד מוגרבי, וברכב אירע פנצ'ר, בינתיים עודכן גלגל חילופי, ולאחר מכן הגיעו למוסך הקרוב לתקן את התקלה. יושבי הרכב ובכללם גם הרב יצאו מהרכב כדי שיוכלו להרים את הרכב באוויר בקלות, בזמן הזה ישב הרב באיזה פינה במוסך, ולמד עם ספר אחד מתוך כמה שנמצאים תדיר ברכבו.
בעל המוסך שראה את זה התרגש, וניגש לנכדו של הרב כשהוא אחוז התפעלות, מהמציאות הזו לראות את הרב גם באותם דקות בזמן של תיקון תקלה ברכבו מנצל אותם ללימוד של עוד כמה משניות.
הוא גילה את ליבו ואמר כי הוא אומנם עדיין לא שומר תורה ומצוות אבל בעבר הוא היה מקפיד יותר להשתתף בשיעור תורה בשכונת מגוריו וברבות הימים זה פסק, אולם כעת שהוא רואה את הרב גורס עוד כמה משניות גם באותן דקות מועטות בזמן שהרכב נמצא בטיפול, משמיים ראיתי את המחזה הזה כך הוא אומר לדבריו, הדבר מחייב אותו לחזור לשיעור לפחות פעם בחודש.
כחצי שנה לאחר מכן כשהגיע הנכד הרב מוגרבי לערוך חופה וקידושין לזוג, לאחר החופה ניגש אליו אבא של הכלה ואומר לו, אני בעל המוסך שבזמנו תיקנתם את הפנצר, מאז הוא משתתף איתם בשיעורים קבוע ואף קיבל על עצמו ביחד עם רעייתו לשמור שבת וכל זה מכוח השיעור תורה שהתחיל להשתתף בו בגלל המחזה של ניצול הזמן.
"עשרות חברותות" ▪︎ מרן הגר"ר אלבז שליט"א
"המאור שבה מחזירה למוטב", כך מרגישים בכל עת כל מי שעובר בשכונת בוכרים העתיקה, אש התורה שבוקעת מישיבת אור החיים ושואבת כל עובר אורח, מבוקר ועד ערב. כך היא דרכו של ראש הישיבה, 'לחזור בתשובה פירושו לעסוק בתורה של קודשא בריך הוא'. ולהתרחק מכל מיני סיסמאות שאינם מחייבות אותך בעבודת השם. כל תהליך חזרה בתשובה נעשה אך ורק ע"י חיבור אמיתי ללימוד תורה, וכך גם מחדיר תמיד בקרב תלמידיו, "חוזר בתשובה שלא מחובר סביב התורה, לא יוכל לגדול ולהקים בית של תורה".
במהלך השבוע לראש הישיבה יש עשרות חברותות, זהו דבר שמקפיד עליו מאד, ללמוד בחבורתא, בכל נושא, בכל לימוד, סוגיא, מוסר, הלכה, הכל נעשה עם חברותא. בבוקר יודעים העולם כי מאחר תפילת שחרית ועד לשעה 12 מרן עסוק במסירת השיעור בעיון בסוגיא בישיבה ולא שייך להזיזו, רק לאחמ"כ יצא למהול את תינוקות ישראל. כך גם על השיעור בהלכה, ושיעור דך היומי לבעלי בתים במהלך היום ראש הישיבה אינו מוותר כלל, כי שום דבר לא ישווה לה לעסק התורה.
"הדרך שיבור לו האדם" ▪︎ הגה"צ הגר"נ בן שמעון שליט"א
ימי בין הזמנים, מרן הגר"נ עטור בגלימתו, לאחר שיעור כללי בהיכל בית המדרש הגדול באשדוד, עולה הרב לרכבו, כשעשרות בני תורה מצטופפים סביבו, כולו נסער, הוא פונה לנכדו יד ימינו הרב אליהו לוי, "תשיג לי דחוף בטלפון את מי שאחראי על ישיבת בין הזמנים", הנכד אינו מבין על מה הסער, אך מקיים את מצוות מרן, ולאחר דקות מצליח להשיג את האחראי בטלפון, שלרגע נבהל אולי משהו לא היה בסדר במהלך השיעור, "כשיצאתי ליוו אותי האברכים", מספר הגר"נ לאחראי, "אמרתי להם, מדוע כולם יוצאים? לכו להתפלל מנחה. ואז השיבו לי: מנחה רק באחת ורבע, אני חשבתי שמנחה בשעה 1 ולכן סיימתי בשעה זו, אני חושב עכשיו על מאה תלמידים שישבו שם. אם הייתי ממשיך לדבר עוד רבע שעה – כמה דקות של תורה היו מצטברות כאן! מאה תלמידים כפול רבע שעה. זה המון זמן של לימוד תורה. אולי כל מה שבאתי לכאן בכלל לא היה כדאי, אם בסופו של דבר נגרם ביטול תורה כזה, אני בטוח שאותה רבע שעה שבין סוף השיעור למנחה לא נוצלה כראוי. בוודאי היו כאלה שיצאו, כאלה שחזרו, והסדר כבר לא היה כפי שהיה קודם. לכן אני מבקש ממך בקשה אישית – תאמר לכל הבחורים שמי שילמד עוד רבע שעה לאחר מנחה, אני אברך אותו באופן מיוחד. העיקר שלא יאבדו את אותן דקות יקרות של תורה”.
הרב לא נח ולא נרגע עד שהתברר לו כי באמת האברכים קבעו זמן ללימוד. האברכים זכו לא רק לדרשה אלא לשיעור לחיים כמה יקרה כל דקה, והזהירות מכל רגע של ביטול תורה .
השילוב מופלא של אהבת ישראל, פשטות נדירה ויראת שמים טהורה, יחד עם הערכה עצומה לכל רגע של לימוד תורה.
"בדיבוק חברים" ▪︎ מרן הראש"ל הגר"ד יוסף שליט"א
אולם השמחות, רעש התזמורת המרעיש לאוזניים ובכניסה לאולם הדור בלבושו מרן הראש"ל הגר"ד יוסף, פוגש באחד מתלמידי החכמים, תחילה מושיט ידו לשלום, ומיד השיחה נסובה סביב מוקצה מחמת חסרון הכנה, "כל דבר שמצד עצמו ראוי לשימוש אף בשבת ויו"ט אלא שאין דרך להשתמש בו או מקצה אותו לדבר אחר", הראשון לציון מציין אני עוסק בזה, והעלתי כך, מה כבודו אומר.
אט אט התלמידי חכמים שבאולם מקיפים את הראשון לציון לזכות לגעת בשולי גלימתו, ולצפות ברגע המכונן הזה, גדול הדור מתפלפל בלימוד, ומרים את קולו אל מול קולו של הזמר שכבר פצח בשירת "צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך".
מחזה זה חוזר על עצמו רבות. כך היא שקידתו של הראשון לציון, שום דבר לא יכול לנתקו מתלמודו החביב עליו ביותר, גם בכניסה לאירוע ראשו תפוס עדיין בין ערימת הספרים, המונחת על שולחנו הקדוש בלשכתו בהיכל בית המדרש יחווה דעת. פעמים רבות יגיעו אנשים לברכה אך יאלצו להמתין סמוך לשולחנו בכדי לנצל את הרגע אולי ירים ראשו מן הספר, ויזכו לברכתו הקדושה. שקיעותו בתורה היא שם דבר.
מחזה קבוע בהיכל בית מדרש יחווה דעת הסוער באש התורה של מאות האברכים, שעות הבוקר ולפתע בתוככי בית המדרש נכנס מרן ללא שום מלבושי כבוד ומפלפל עם האברכים, בכדי לרדת לעומקה של סוגיא, ולחדד הדברים, כאחד מקנייני התורה בדיבוק חברים.
אפיזודה מעניינת מפורסמת בקרב תלמידיו הקרובים, מלפני כחמש עשרה שנה, בין מנחה לערבית, השעה 6:30, מרן ירד מבית מדרשו אל לשכתו בכדי להמשיך לעסוק בתשובה בה היה עוסק, כשהוא מתכנן לחזור חזרה בעוד כחצי שעה לתפילת ערבית, הראש"ל החל ללמוד, לאחר זמן הסתכל על השעון ורואה שהשעון מורה עדיין על 6:30, חשב אולי יתקלקל לו השעון, יצא בחוץ לבדוק את השעה ורואה אור יום, עבר 12 שעות ולא שם ליבו על כך.
לצד עמל התורה, מרן הראש"ל רוחש כבוד לכל תלמיד חכם, וגם אם יחלוק עליו בהלכה, אין זה סותר ולהיפך, 'את והב בסופה', ואף יחזק ויעודד את החולק לנהוג כפי שהעלה בידו, ולא יכפה את פסיקתו על אחרים, בענוותנות הגדולה. הראש"ל רואה שליחות רבה בהעמדת דורות של אברכים הלומדים בעיון התורה וזוכה הוא שעשרות כוללים עומדים תחת נשיאותו ובדרכו הייחודית.
"עיון התורה" ▪︎ ראש הישיבה הגר"ש גבאי שליט"א
אש התורה נשמע מתוככי בית המדרש הגדול של היכל הישיבה, בסמוך אליו חדר גדול המכוסה כולו בספרי קודש, רבים מהם , אלו עשרות ספרים בעיון אותם כתב ביזע וביגע מרן ראש הישיבה הגאון רבי שאול גבאי. סביב שולחן עם דפים רבים, הממתינים לקלדן המסור, לקראת עוד ספר עיוני של ראש הישיבה, יושב לו הגר"ש כל בוקר מתשע עד תשע, ועמל בלימוד הסוגיות וכתיבת חידושי תורה, בעוד ספרים שמתווספים לסדרה המפוארת שערי דעת על הש"ס, שו"ת בהלכה, מדרש רבה, תפילות ימים נוראים. תפילות החול, כל התורה כולה, שהכל נסוב סביב עיון התורה.
אחד מן הדברים שנוהג ראש הישיבה לעורר הוא, בן תורה לא יכול לקרוא סתם, לא תפילה ולא כל דבר אחר. הראש שלו תמיד צריך לחשוב, מה כתוב כאן, ככה צריך להסתכל על כל דבר, בלי עיון אי אפשר לקנות תורה, זו הדרך אותה מנחיל ראש הישיבה לאלפי תלמידיו במשך שנים רבות. בין לבין ייכנס ראש הישיבה אל היכל בית המדרש ויתפלפל עם התלמידים בסוגיא הנלמדת. נושא הכתיבה יקר לליבו של ראש הישיבה, כשהוא נוהג לומר כי מי שכותב, המחשבה שלו משתנה, הוא רגיל לחשוב כל היום ואז הוא מתרחק משטחיות. על מנת לעודד את בני הישיבה בכתיבה, מי שזוכה כל חודש לכתוב חבורות מקבל מידיו של ראש הישיבה מטבעות כסף נדירות בהם ישתמש בפדיון הבן בע"ה לאחר שיקים את ביתו, רבים מן התלמידים רואים בכך סגולה לזכות להקים בית ולבן זכר.
בכל הזמן מחדיר הגר"ש בקרב תלמידיו, "לקנות תורה, זה רק אם אתה לא תייר בתורה, אתה לא לומד מה אומר אביי מה אומר רבא כי כתוב, אלא אתה לומד כל דבר לעומק, וכל דבר יפריע לך ממש עד שתבין לעומק, זוהי הדרך לקנות תורה באמת".
"להניח את הטרדות מחוץ לבימ"ד" ▪︎ הגה"צ רבי עזרא ניסן שליט"א
באחת משיחותיו המאלפות של מרן ראש הישיבה הגה"צ רבי עזרא ניסן שליט"א נזכר בערגה בהיותו תלמיד קמיה רביה מרן הגאון הגדול רבי שמעון בעדני זצוק"ל, שהיה נושא ונותן לפניו לפני ולפנים בעמקות יוקדת בנפתולי הסוגיות במשך כ-4 שעות רצופות ויותר בעמלה ומלחמתה של תורה, וכשהיה נפטר מלפניו היה שואלו מרן הגר"ש, 'כן ניסן, מה מבוקשך', כאילו הגיע זה עתה משום מקום ולא היה הוא ששימש ונשא ונתן עימו שעות רבות, מחמת שבשעה ששקע בשקידת תלמודו לא הבחין והכיר מיהו העומד לפניו, וראשו וליבו היו חדורים ושקועים אך ורק בתוכן הסוגיות ומהות הענין.
בדרך זו ממשיך ראש הישיבה שליט"א הנודע כחריף ופיקח מחוכם שלא חוסך מעצמו כל מאמץ ושוקד על תלמודו בשקיעות מוחלטת ומנתק עצמו מכל הסובב באופן מעורר השתאות, לתלמידיו הרבים הוא מיטיב להמחיש השכם והערב את הנדרש מבן תורה שכשם שבכניסתו לביהמ"ד הוא ניגש קודם לתלות את הכובע והחליפה במקום המיועד, כך בדיוק מוחלט עליו להניח שם את כל עיסוקיו טרדותיו ומחשבותיו ולהשאירם מחוץ לביהמ"ד, מאחר ובגישתו לעסוק בדברי תורה עליו להיות משוחרר ומנותק מכל עיסוק ומחשבה שאינם מענין הלימוד.
"חידושי תורה על הקיר" ▪︎ שר התורה הגרי"ח סופר שליט"א
בחדר השינה, בבניין הירושלמי העתיק, הקיר הצמוד למיטתו של מרן הגרי"ח סופר ר"י כף החיים מלא בכתב יד, הרואה סבור כי אולי אחד הנכדים החליט קצת לצייר על הקיר, אך זהו כתב יד קודשו של מרן, פעמים רבות באמצע הלילה, כאשר ספרים רבים על מיטתו ופתאום מתעורר הרב בבהלה ולוקח את העט הסמוך למיטתו וכותב על הקיר את החידושים שעלו לו תוך כדי שינה, הרב כותב בראשי פרקים על הקיר בכדי שהדברים לא יאבדו ממנו. מידי שבת הרבנית מוציאה מהחדר את כל העטים בכדי שח"ו לא יתעורר עם איזה חידוש וירצה לכותבו בבהלה. זהו השקיעות והעמל התורה של הגר"י סופר.
פעמים רבות ניתן למצוא את מרן יושב כאחד האדם בשטיבלעך 'אור הצפון' בירושלים, לאחר התפילה, בפינה בסוף, מוציא את פנקסו ומעלה עוד חידוש תורה שככל הנראה בשקיעותו עלה לו סמוך לתפילה וחושש שיאבד. בכל חג שבועות לאחר לילה בו שקד על תלמודו בהיכל ישיבתו בלימוד התיקון ותרי"ג מצוות בצוותא עם התלמידים, אחר תפילת שחרית של החג יושב הגרי"ח עד סמוך לחצות היום וממשיך לשקוד על דלתי התורה כאילו קם עתה משנתו, ורק לאחר מכן עורך את הקידוש וסועד את סעודת החג. ניצול הזמן של ראש הישיבה הם שם דבר, במהלך השבת איננו רואה מיטה כלל בכדי לנצל את השעות אשר כל שעה היא אלף שעות כדברי מרן הבן איש חי זיע"א.
בשלושת ימי הגבלה ראש הישיבה מנותק מכל וכל, נועל את חדרו ומסתגר מבוקר עד ערב בשקיעות בלימוד התורה. אחד הדברים שנוהג תמיד הגרי"ח לומר, "אנשים מחפשים ישועות, התשובה לכל היא ללמוד וללמוד ושוב ללמוד, אין סגולה כסגולת התורה".
"שמירת זמנים" ▪︎ הראב"ד הגר"מ בן שמעון שליט"א
בצעירותו כשהתבקש להיות ראש כולל בת"א בבית הכנסת "יוסף חיים", בשכונת התקוה הלך הגר"מ לרבו מרן רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל לשאול אותו אם לקחת תפקיד זה, ר' שמואל אמר לו בישיבה לומדים איך ללמוד, עכשיו הגיע הזמן להתחיל ללמוד ומאז החל להרביץ תורה ויראה.
שמירת זמנים בלימוד התורה הוא שם דבר אצל המרא דאתרא, תלמידיו יעידו כי את השעון אפשר לכוון ע"פ הגעתו לישיבה כל יום בשעה 8:45 כשאת היום הוא פותח עם קבוצת בחורים בלימוד ספרי מוסר על הסדר, על הקפדתו בזמנים התבטא הרב, "אי אפשר לבקש מבחור שמירת סדרים אם אתה לא מראה לו דוגמא אישית, מהי קביעת הזמנים". כשהרב מוזמן לאירועים הוא סופר את הדקות מיציאת ביתו עד לחזרתו ולשהות דקות ספורות באירוע, עם כל זאת כשהרב מוזמן לשמחת בר מצוה אינו מסרב אף פעם, ושאלוהו על כך ענה, זאת כדי לחזק ולעודד את הנער שיראה שהוא שווה ויכול, ובאים לכבדו על היכנסו למצוות כדי שיוכל להתעלות עוד ועוד.
ב"ב מעידים על שקידתו הגדולה בתורה, כי הרבה פעמים מתעורר באמצע הלילה ונוטל ידיו ומעיין בספר וחוזר לישון, ולפעמים הדבר נשנה כמה פעמים בלילה אחד.
________________
"לא משתמש בכתרה של תורה" ▪︎ הגה"צ רבי מנשה שוע שליט"א
הדרך המפרכת כל פעם מחדש משכונת גאולה בירושלים להיכל הישיבה לצעירים "דרך תורה" בשכונת רמת שלמה, מיסודו של הגר"י זכריה זצ"ל, ובראשותו של הגה"צ רבי מנשה שוע, אשר צועד רבות בדרכים, באוטובוסים, בחום, ובקור הירושלמי, לא מרפים מהגר"י שוע להמשיך להתעקש ולסרב לבקשתו של הרה"ג הרב משה זכריה מראשי הישיבה זאת ועוד כאשר אביו הגר"י זכריה זצ"ל ביקש להעמיד נהג שיחזיר אותו הרב תמיד סרב, לאחרונה בנו של הרב זצ"ל ביקש שוב להעמיד רכב עם נהג שייקח את הרב על מנת להקל לו בדרך הארוכה. אבל הרב אינו מוכן לעלות אל הרכב, "זהו כסף של הישיבה איך אני יכול לבזבז אותו". הנהגתו וצדקותו של הגר"מ שוע היא שם דבר, דמותו הקדושה היא כשלעצמה ספר מוסר של גדול בענקים שמסרב בכל תוקף להשתמש בכתרה של תורה.
הגר"מ שוע הינו מתלמידיו המובהקים של מרן רשכבה"ג חכם בן ציון אבא שאול וזוכה להמשיך את דרכו בפשטות, ענווה לצד שקידה ועמלה של תורה. בכל עת מחדיר לתלמידים על הזכות שלהם להיות בני תורה. "כמה אתם חייבים להודות לבורא שזכיתם להיות בני תורה, כל הבריאה שמים וארץ, הוא רק עבור התורה, כך כל בחור צריך להאמין ולהרגיש כל רגע".
לאורך שנים בכל אסיפות הרבנים שנערכו בישיבות לב אליהו בראשות הגר"י זכריה זצ"ל, הכסא שהוכן בראש השולחן עבור הגאון הישיש נשאר מיותם, הגר"מ שוע מסרב לשבת בראש ובורח מכל גינוני כבוד, דמות של ענק בתורה שסדר יומו עמוס מבית הוראה ועד להרבצת התורה בהיכלי הישיבות הקדושות והכל מתוך פשטות שאין לה אח ורע.
—
ועוד חזון למועד להרחיב עוד בהנהגות מאליפות עם שאר גדולי ישראל שליט"א.
