הרב החסיד רבי יצחק בוזאגלו זצוק"ל, נולד בשנת תרמ"ה בעיירה תאדולא הסמוכה לעיר וארזאזאת, לאביו הגאון רבי שלום זי"ע מגזע משפחת הגאונים והמקובלים "בוזאגלו" והמפורסם שבהם רבנו שלום בוזגלו זי"ע בעל המקדש מלך.

רבי יצחק עבד את השי"ת בסילודין, הרביץ תורה והשפיע קדושה וצדקה על כל עמך בית ישראל, היה מכונה בפי צאן מרעיתו, שומעי לקחו ואוהביו בשם 'באבא חא', לימים עבר לעיר הגדולה קזבלנקא שם חי ופעל קרוב לארבעים שנה, בעלייתו לאר"י התגורר בקרית מלאכי, האריך ימים ונפטר בשם טוב בגיל 96 ומנו"כ בבית העלמין בעיר קרית מלאכי.

מגזע בעל המקדש מלך

בני משפחות אבוזאגלו התיישבו בערים וכפרים רבים ברחבי מארוקו כמו בערים, רבאט, סאלי, טנג'יר, פאס, מראכש, קזבלנקה ובעוד כפרים ועיירות רבים. בכל מקום הצמיחו שושלת בוזאגלו מקרבם גדולי תורה ויראה, המפורסם שבהם הגה"ק רבי שלום בוזאגלו זי"ע.

הגה״ק המקובל האלקי רבנו שלום בוזגלו זיע״א נולד בסאלי, למד תורה אצל רבי חיים בן עטר הזקן ורבי אברהם אזולאי, לימים עזב את מרוקו וכיהן כאב בית הדין בלונדון, נפטר בי״ח אייר שנת תק״מ. חיבר את ספריו המפורסמים בכל העולם – מקדש מלך, כיסא מלך, הדרת הוד מלך, הדרת כבוד מלך, הדרת פני מלך, דברי שלום ואמת.

את ספריו הנודעים "מקדש מלך" על ספר הזוהר הדפיס בק"ק אמסטרדם יצ"ו בשנת תק"י-ט"ו, ואח"כ הודפסו במהדורות רבות בכל תפצות הגולה ונתעטרו בהסכמות גדולי עולם נ"ע כהגאון ר' שאול זצ"ל אב"ד אמסטרדם בעל בנין אריאל, והגאון ר' שלמה שלום זצ"ל אב"ד אמסטרדם. וכן מגדולי מנהיגי החסידות הרה"ק מבארדיטשוב זצ"ל והרה"ק המגיד מזלוטשוב זי"ע ומובאים בספרי גדולי רבותינו הקדושים כבספרי הרה"ק בעל התניא זצ"ל והרה"ק המגיד מקאשניץ זצ"ל והרה"ק מקמארנא זצ"ל ומרן החיד"א זצ"ל.

אמו לאלא איטו – שתפילתה נשמעה וירדו גשמים

אביו רבי שלום זצ"ל נפטר צעיר לימים ורבי יצחק גדל בצל אמו הקדושה הצדקת מרת איטו ע"ה שהיתה צמה תענית הפסקה של ששה ימים ולילות רצופים. והיתה ידועה כצדקת גדולה שתפילותיה לא שבות ריקם.

אודותיה מסופר מעשה מיוחד, והמעשה שהיה כך היה: באחת מימי תחילת החורף התקיימה חתונה גדולה בכפר מגוריה וירד גשם שוטף ללא הפסק, מה שהקשה והעיב על קיום החופה ושמחת החתונה, בצר להם פנו בנות משפחת הכלה שתתפלל שיפסק הגשם השוטף, התפללה הצדקת שיפסק הגשם ואכן פסק הגשם. אלא שמאז לא ירדו גשמים במקום במשך כשבע או שמונה שנים. פנו אליה גדולי הערבים וביקשו ממנה שתתפלל שירד גשם והוסיפו לאיים עליה שאם לא ירד גשם הם יהרגוה. בצר לה הוכרחה לאלא איטו לברוח לכפר הסמוך בשם 'תיזגי' ושם הלכה לבית העלמין והתפללה שירד גשם, תפילתה לא איחרה להישמע  והחלו לירד גשמים. לאחר מכן חזרה לשלום לביתה.

היא נפטרה בשנת תרפ"ז לערך ומנו"כ בביה"ע של העיירה תאדולא.

חמיו; הסנדלר שהנהר התייבש בהלוויתו

רבי יצחק נשא לאשה את הצדקת מרת חנה ע"ה וממנה הוליד בת אחת, לאחר פטירתה בקיצור ימים נשא לאשה את הצדקת המופלגת רחל ע"ה בת הצדיק התמים רבי יוסף איבגי זצ"ל מכפר תאמערופת.

על חמיו רבי יוסף אבגי זצ"ל מסופר כי הוא היה נראה כאיש פשוט וצדיק ומלאכתו היתה סנדלרות אך המעשה שאירע לאחר פטירתו הדהים את כל תושבי העיירה וסיפור המעשה פשט כנפיים בכל האזור. המעשה שהיה כך היה: כאשר רבי יוסף איבגי נפטר מן העולם, והתגורר בכפר תאזארת, ובית העלמין היה בעיירה הסמוכה, זאוויא סידי רחאל, והיו הולכים מרחק רק עד בית העלמין – היה זה יום שישי ועשו לו לויה וכדי להגיע לבית העלמין היה צריך לעבור נהר, המלווים לא ידעו מה לעשות כי הנה עוד מעט שבת וצריכים הם לקבור את הנפטר ולשוב לבתיהם. באמונתם הרבה הרימו את עיניהם לשמים והתפללו "שיקרה נס לכבוד הנפטר שהיה צדיק תמים" והנה פלא פלאים, קרה נס והנהר התייבש וכך יכלו המלווים לעבור בשלום ולקבור את הנפטר לפני שבת.

רחל אשתו הצדקת – "לא ראיתי צדקת כמוה"

מרת רחל ע"ה היתה מופלגת בצדקות ובצניעות רבה, כאשר היתה מסרקת ושוטפת את שער ראשה וכדומה היתה תולה סדין גדול על שני מסמרים שהיו תקועים בקיר ומתחת לסדין זה היתה מטפלת בשער ראשה כדי שלא יראו קורות ביתה את קלעי שערה.

פעם כשחלתה לקחה אותה כלתה מרת פריחא בוזגלו ע"ה לבן דודתה הצדיק המקובל רבי שלום אמזאלאג זיע"א מאשדוד, כשראה אותה הצדיק התפעל מאד מצדקותה ואמר לכלתה "איזה צדיקה, לא ראיתי צדקת כמוה", והתענין מאיזה עיר במרוקו היא וכו'. נפטרה ביום ט"ז אלול תשל"ז ומנו"כ גם כן בקרית מלאכי.

תרפ"ח: מתאדולא – לקזבלנקא

בהמשך, לערך בשנת תרפ"ח, עבר רבי יצחק לעיר הגדולה קזבלנקא לשם היגרו עוד יהודים רבים מהעיירה בה התגורר. בקזבלנקא נולד לו עוד שתי בנות ובן.

בתקופתו הראשונה בקזבלנקא מלבד התמדתו בתורה שהיתה משוש כל חייו, היה לרבי יצחק שלושה חנויות של מיני קיטניות אשר ראה בהם הצלחה ומידי יום כל תכולתם היתה מוחלפת. בתקופה יותר מאוחרת התפרנס ממסחר רהיטים משומשים מהצרפתים ומחירתם שוב. באותה התקופה היה רואה ברכה בעמלו והיה מקיים בכל זמן ועת "פזר נתן לאביונים".

תשכ"ד: מקזבלנקא – לקרית מלאכי

בקיץ שנת תשכ"ד זכה לעלות ולחונן את עפר ארץ הקודש יחד עם בנו ר' אליהו שמעון ומשפחתו והתיישבו בעיירה קרית מלאכי.

משפיע רוחני בביה"כ "צלאת מלכא"

דמותו של רבי יצחק היתה קורנת ומאירה והיה לו סגולה להשרות שמחה וחדוה בסביבתו שבקע מאופיו השמח. עוד בקזבלנקא היה יושב בראש חברת זקנים צדיקים ויראי שמים ומשמיע לפניהם משלים ומעשיות ודברי חכמה שיש בהם לקח רב לחיים והמשיך בזאת גם אחר עלותו לארץ הקודש בקרית מלאכי שהיה יושב בהיכל בית הכנסת "צלאת מלכא" שעה וחצי קודם מנחה ומתפללי בית הכנסת יושבים סביבו ושותים בצמא את דבריו, כך גם לאחר תפילת עברית יושבים סביבו בחבורה וקוראים זוהר הקדוש.

מוקיר רבנן

רבי יצחק היה מוקיר רבנן ואוהב צדיקים גדול, הוא קרא לבנו אליהו זצ"ל על שם הרה"ק רבי אליהו מול דאר אלבידא זיע"א מצדיקי קזבלנקא, וכשחלה בילדותו הוסיפו לו את השם שמעון שתגן עליו בזכות אדונינו התנא הקדוש רשב"י. את המוהל לבנו מינה לשליח את הגאון המופלג רבי אברהם יפרח זצוק"ל מרבני ודייני קזבלנקא.

גם כאשר הילד אליהו שמעון החל לגדול הוא לקח אותו אצל הגר"א יפרח זצוק"ל שילמדו תורה וכשכר על זה היה רבי יצחק נוהג להעניק לו כמויות סוכר שהיה אחד הדברים היקרים ביותר בזמנם. וכן היה מביא את הרה"ק רבי דוד עראמה זיע"א שיגדל על ברכיו וילמדו תורה ומוסר.

מידי מוצאי שבת נהג ללכת עם משפחתו, לבקר בציונו הקדוש של הצדיק הנודע רבי אליהו מול דאר אלבידא זיע"א רבים מיהודי קזבלנקא פקדו את הציון מידי מוצאי שבת.

לימים היה לוקח בעצמו את נכדו הפייטן ר' מרדכי הי"ו ללמוד בבית הכנסת אצל מלמד התשב"ר רבי מאיר זצ"ל

רבי יצחק היה מחסידי הרב הקדוש המלוב"ן רבי דוד ומשה זיע"א ותמיד היה מזכיר את זכותו. בנו יחידו ר' אליהו שמעון, היה בילדותו חולני מאוד ורבי יצחק שלח כסף צדקה לעיה"ק ירושלים לרפואתו. וכן שהה עימו זמן רב בציון הרה"ק רבי דוד ומשה זיע"א.

הברכה של רבי דוד עראמה – הסוס הלבן התמוטט ומת כפרה על הילד

במקרה אחר, בנו אליהו שמעון חלה חולי ארוך במשך שבוע שלם וביום שישי ראו בו חולשה עצומה והיה יושן על מיטתו וחשבו שח"ו הגיע זמנו. בינתיים קרא רבי יצחק להרה"ק רבי דוד עראמה זיע"א שהיה ידוע לצדיק גדול ובעל מופת, כשהגיע הצדיק לבית פתח את פיו ואמר: אם עד חצות יקום אז יבריא לגמרי ולא יחלה עוד אבל אם יעבור חצות ולא יתעורר אז חלילה הגיע זמנו. רבי יצחק הכין כלי גדול מלא "מחייא" כתשורה לרבי דוד זיע"א אך הצדיק נעלם ולא רצה לקבל שום מתנה. ויהי לפלא ובאמת איך שהגיע שעת חצות היום החל הילד להתעורר אט אט עד שהבריא ושב לאיתנו. והמעשה לא נגמר – וראה זה פלא ברגע שהילד קם מיטת חוליו, שמעו קול רעש צניחת הסוס הלבן שהיה להם באורווה שבאותו רגע ממש התמוטט ומת על מקומו ככפרה על הילד הטהור.

יושב בתענית בימים הנוראים ארבעים יום

בימי חודש אלול, החל מר"ח אלול ועד יום הכיפורים, היה רבי יצחק ע"ה מתענה יום, יום, ופותח את תעניתו רק אחרי ששב מבית הכנסת צלאת מלכא מתפילת ערבית. בכך היה מוסיף זיכוך על זיכוכו לקראת ימי הדין.

משפחתו

רבי יצחק היה מחותן עם הרה"ק רבי יעקב שריקי זצוק"ל כאשר בנו השתקן הצנוע ר' אליהו שמעון זצ"ל נשא לאשה את בתו הצדקת פריחה ע"ה, בעלייתם לאר"י הם התגוררו בשכונת חב"ד בעיר ואח"כ בבני ברק.

לרבי יצחק בוזאגלו היתה קרבת משפחה להרה"ק רבי אהרן הכהן זיע"א מכפר אימזוגין הסמוך לתאדולא ולהרה"ק רבי אברהם אבטאן זיע"א מכפר תיקרת סמוך נוסף –  והעידו כי היה בין שלושת הצדיקים דמיון גדול בחזותם

אחרית ימיו ופטירתו

אחרי פטירת אשתו ע"ה בשנת תשל"ז עבר להתגורר בבית בנו וכלתו מרת פריחא ע"ה שהיתה מטפלת בו במסירות עד שהשיב את נשמתו ליוצרה במוצאי שבת י"ט אייר תשמ"א והוא כבן תשעים ושש שנה.

בשעת פטירתו עמד על גביו נכדו הפייטן ר' מרדכי בוזגלו הי"ו ורגע קודם יציאת נשמתו סימן ר' יצחק לנכדו בשתי אצבעותיו כלפי מעלה כאומר שהנה עוד רגע קט נשמתו עולה לצור מחצבתה ואז החל נכדו בקריאת שמע וכו' עם אנשי בית הכנסת שנוכחו במקום.

במשך כל הלילה קראו ע"י גופו תהילים, למחרת התקיימה ההלויה בה תקעו בשופרות, וגופו נטמן בבית העלמין בקרית מלאכי. על מצבתו נכתב שנפטר בגיל 96 תנצב"ה.

האם גם "המקדש מלך" נטמן בקרית מלאכי – "הנסתרות לה' אלוקינו

בספר מסעות ירושלים על מסעותיו של המנחת אלעזר ממונקאטש זיע"א (עמ' ר"ד) נכתב שרבי שלום בסוף ימיו חי בצפת ושם מנו"כ. אומנם בספר כתר קדושה של צדיקי שושלת פינטו טוענים שרבי שלום היה קבור בלונדון ולפני כמה שנים עיריית לונדון החריבה את בית העלמין ששם היה קבור ובנו עליו מבני ציבור.

לפני מספר שנים התפרסמה ידיעה בעיתונות המקומית של קרית מלאכי על כך שציון רבינו שלום בוזאגלו שהיה קבור בלונדון, הועלה במבצע חשאי ע"י הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו, לקבורה בבית העלמין של העיר במבנה יחד עם רבי חיים ויטאל זיע"א. תאריך פטירתו חל בי"ח אייר – ל"ג בעומר ורבים מכל רחבי הארץ באים להתפלל בציונו בקרית מלאכי.

מעבר להשגחה הפרטית שהביאה את המקובל האלוקי דווקא לקרית מלאכי, מפעימה העובדה שתאריכי פטירת ראש השושלת והצאצא הצדיק צמודים – י"ח וי"ט באייר. אכן, "הנסתרות לה' אלוקינו".