רבינו משה תורג'מאן זיע"א ('בבא סי') תמונות בפרסום ראשון | כ"ח טבת תרח"צ

שביבי אור מדרכיו והנהגותיו בקודש של הגה"ק רבי משה תורג'מאן זיע"א לרגל יומא דנשמתא - כ"ח טבת תרח"צ בליווי תמונות נדירות בחשיפה ראשונה
ציונו הק' בשנת תשפ''ג

מבין גדולי עולם וקדושי עליון שהיו באותם ימים חוזר וניעור בכל פעם מחדש ברגשי קודש וסילודין שמו של הגאון חסידא קדישא רבי משה אתורג'מאן זיע"א המכונה 'בבא סי בן יוסף', ששימש כראש הישיבה בתאפילאלת 'ישיבת אביר יעקב' בימים שבראשה עמד מרן רבי דוד אביחצירא הי"ד זיע"א, ואף היה רבם של רוב גדולי וחכמי רבני משפחת אביחצירא.

לרגל יומא דהילולא, כותל המזרח מגיש באופן בלעדי סקירה מרתקת ותמונות נדירות, נגוהות אור וקווים לדמותו.

הגה"ק רבי משה נולד בשנת תרי"ז בעיירה תאפילאלת להוריו רבי יוסף ועזיזה ע"ה יחד עם עוד שלשה אחים.

רבינו נולד מהול כפי שרואים ממש"כ עליו נכדו רבי דוד אבוקרט זצ"ל (לימים חתנו של הגה"ק רבי מכלוף פדידה זיע"א בעל ה'כתם פז') בפיוט שחיבר לכבודו (בסופו): "קדוש אתה בקדושה, מהול אתה נולדתה, כמו משה נוצרת, אשריך רבי משה".

רבי משה נמנה בין תלמידיו של הגה"ק רבי מסעוד אביחצירא כפי שמכנהו "מורו ורבו", וכן מתלמידיו של הגה"ק רבי יצחק אביחצירא בן זקוניו של מרן האביר יעקב, והיה מעין תלמיד חבר למרן עט"ר רבי דוד, וכך כתב בהקדמה לספרי עט"ר: "אשר מנעורי גדלני כאב, לא זזה ידו מתוך ידי". רבי משה עיצב והשפיע רבות על אישיותו של תלמידו הגה"ק בבא סאלי שראה בו כרבו המובהק, ואף ישב עליו שבעה בפטירתו.

ישיבת "אביר יעקב"

את דרך לימודם בישיבה, היטיב להעלות ע"ג הכתב אחד מבני החבורה, הלא הוא הגאון רבי מכלוף אביחצירא זצ"ל (בן רבי אליהו ב"ר אהרון) בהקדמה לס' קהלת יעקב, בזה"ל:

'כיון שראינו הצרות נתרבו נתאספנו באסיפה אחת ללימודים, והיינו לומדים בי"ג תלמידים עם הרב מורינו ורבינו רבי משה אתורג'מן ז"ל, והתלמידים הם הר' ישראל אביחצירא, ואני ע"ה החו"מ, והשלישי הרב מסעוד הכהן ז"ל שחיבר פרחי כהונה, והרביעי הרב מכלוף פדידא ז"ל שגם הוא חיבר איזה חיבור על הפרשיות, וכו'.

והיינו לומדים גפ"ת וכן היה דרך לימודנו, הר' ישראל היה מסדר הגירסא ואח"כ מתחיל לפרש בלא ראיה בפרש"י ז"ל, וכשמתחיל לפרש כל מי שהיה יודע איזה דבר היה אומר, ורבינו משה לא היה לוקח ספר יען שלא היה יכול לראות בספר, יום אחד ההוא אמר אני חושדכם שאתם רואים בפרש"י ז"ל וגונבים ממנו ואיך אני שאין בידי ספר אוכל ללמד עמכם, ולכן ככה תעשו תביאו נייר חלק ותחתכו אמצעיתו שכנגד הגמ' והצדדים שכנגד רש"י ותוס' ז"ל תניחו שלמים וכן עשינו.

והיינו לומדים מסכת סוכה וביום אחד היה מסדר הר' ישראל והתחיל לפרש ואני לא הוצאתי מפי שום דיבור, אז תמהו כולם וענו ואמרו מה יום מיומים, ותשובתי היתה שלא ישר בעיני הפירוש שפירש הר' ישראל מתחילה ועד סוף, אמרו לי א"כ הוא תפרש אתה, והתחלתי לפרש מראש ועד סוף אזי ענו כולם ואמרו נראה פרש"י והתוס' ז"ל, ולמדנו פרש"י ונמצאו דבריו כמו הפירוש שפירש הר' ישראל וחזרנו להתוס' ושם ראינו שהיקשו על פרש"י ז"ל ופירשו הפירוש שפרשתי אני. איך שיהיה היינו אדוקים מאוד בלימוד שמהבוקר אחר תפילת שחרית וטעימת איזה דבר היינו מתחילים בלימוד עד שעה שלוש מ"מ'.

קדושתו של הרמ"א היתה להפליא, לפי עדותו של הגה"ק סידנא בבא סאלי, מיום עומדו על דעתו לא הביט רבי משה בפני אשה ואף את פניהם של אשתו ובנותיו לא הכיר. לימים סיפר הגה"ק בבא סאלי זיע"א, מידי יום ביומו לאחר תפילת מנחה היה רבי משה דורש כחצי שעה עד לתפילת ערבית. אותה השעה מבלי ידיעתו כל תלמידי הישיבה היו יוצאים ובמקומם היו נכנסות נשים צדקניות לשמוע דברי המוסר.

לימים בשנת תרפ"ה הגיע לתאפילאלת שד"ר ק"ק 'בית אל' הגאון רבי דוד נגרין זצ"ל, בהיותו שם נקשר בעבותות אהבה עם רבי משה ואף התפעל ממנו רבות מעיונו בפשט והנהגותיו בחסידות וקדושה יתירה. והנה משהבחין רבי דוד בנשים המגיעות לבית המדרש להקשיב לדרשה, תמה על כך ואף שאלו היאך נוהג כך? רבי משה התפלא: נשים? מעולם לא דרשתי לנשים. אז סיפר לו רבי דוד את הנעשה, רבי משה חקר וגילה שאכן הוה, אז אסר באיסור חמור לנשים להיכנס והורה לבחורים להישאר בביהמ"ד.

'והאיש משה עניו מאוד'

מבין שלשת אחיו של רבי משה היה ר' יחייא שנמנה מנכבדי העיר ארפוד ועשיריה, שלא כן אחיו הרמ"א שהיה עני מרוד והמית עצמו באהלה של תורה. לימים פנה סידנא בבא סאלי לר' יחייא שיפרנס את אחיו, הלה נענה בחיוב אולם התנה זאת שיהיה בבחינת יששכר וזבולון שאף הוא יקבל חצי מחלקו בעוה"ב, משהציע זאת בבא סאלי השיבו הרמ"א בענוותנותו המופלאה: "וכי יש לי עולם הבא שאוכל לחלוק עם אדם אחר". וכך דחה את ההצעה והעדיף להישאר בדוחקו.

תשובת הקנה

ישנו ספר קדמון בשם 'ספר הקנה' (מיוחס לתנא רבי נחוניה בן הקנה), שבו מבאר ענין תשובת אדם הראשון לאחר שחטא, ובתו"ד כותב: "ואומר לך הרוצה לשוב בתשובה יתייאש מן העולם ולא ישא ויתן בשום עסק של זה העולם, ויחשוב בלבו כי כל שעה יביאהו המלך אצלו לקחת חשבון מעוונותיו ולא יאכל בשר ולא שום דבר אשר נשמה בו, ולא ישתה יין וישב בתענית ויעסוק בתורה יומם ולילה ויעשה מלחמה עם השינה, שלא יאנוס אותו לישן כל הלילה וימשוך כל מחשבתו אל השם יתברך, ויתחרט על מה שעשה, ואם תבוא עבירה לידו ידיחנה וירחיקנה ממנו ועיקר אכילתו פת במשקל די חיותו וירחיק עצמו מחברת העולם, ומבשר ומיין ומכל בעלי חי, ומדברים היוצאים מכל בעלי חי ומכל מיני ירק ועשב. זה יעשה ארבעים יום ומשם ואילך הקב"ה יעזרהו וילך עד שש שנים, ואז לא יסתפק בשום ספק שהוא בן עולם הבא אף כי יאכל וישתה אחר השש שנים, כי כבר עברו שש שנים כנגד שיתא אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב ובלבד שיהא זהיר מעבירות הבאים לידו, דע בני שזהו תשובה אמיתית".

לאחר פטירת הגה"ק רבי מסעוד אביחצירא זיע"א (י"ב באייר תרס"ח) בחר בנו מרן עט"ר רבי דוד הי"ד זיע"א לעלות לעלייתו יחד עם החסיד הק' רבי משה תורג'מאן (וכן רבי אליהו הכהן זצ"ל, כנז' בס' הסבא קדישא ח"א עמ' מא), ולהחל לנהוג ככל הסדר הנז' ב'תשובת הקנה'.

שלשה חסידים וקדושי עליון אלו המתיקו סודם ונכנסו להסגר משנת התרס"ט עד סוף שנת התרע"ד, התבודדו בעליית ר' דוד ולא יצאו מפתחה כי אם לטבילה בלבד. הוגים בתורת אל, בסיגופים, ובתעניות אוכל ותעניות דיבור כפי המבואר בספרי התיקונים, ובדברי הרב האר"י זיע"א, וזכו לתקן כל התיקונים והייחודים המוזכרים בשמונה שערים, ועליהם נאמר (קהלת ד, יב) "והחוט המשולש לא במהרה ינתק". חדר ההסגר היה צמוד לבית הכנסת, וחלון קטן פתוח מהחדר לבית הכנסת, כדי שיוכלו לשמוע קדיש וקדושה. הקהל היה מחכה להם עד אשר יגמרו תפילת העמידה, וכאשר דפקו בחלון לאות סיימם את העמידה, החל השליח ציבור את החזרה.

[כיוצ"ב העיד על מרן הבן איש חי זצ"ל תלמידו ונאמן ביתו רבי בן ציון חזן זצ"ל (בפתיחת דבריו לס' דעת ותבונה): בימי בחרותו כידוע ומפורסם התענה ששה שנים כסברת ס' הקנה, שש שנים יעבוד ובשביעי יצא לחופשי מהיצה"ר, ואחר כל התעניות היה מסגף עצמו בסיגופים גדולים].

רבינו נלב"ע ביום כ"ח טבת תרח"צ, ומנו"כ בריסאני. זכותו יגן עלינו, אמן.

מצורפות תמונות נדירות, חלקן בפרסום ראשון על ידי כותל המזרח, של רבינו זיע"א:

מצב"ק שבט תשע"א (2)
תמונה נדירה של רבי משה תורג'מן זיע"א בתפילאללת
נכדו חביבו רבי דוד אבוקרט זצ"ל
נדיר-הגר"ש שלוש רבה של חיפה והגר"מ פדידה-שבט תש"ס
הגר"ש שלוש ראב"ד חיפה והגר"מ פדידה בקבר רבנו שבט תש"ס
מצב"ק תשפ"ג
ציונו הק' בשנת תשפ"ג
מצב"ק תשפ"ג 2

היית באירוע מעניין? יש לך מה לספר לנו?

שלח את הידיעה כעת למייל האדום: kotel@mizrach.co.il

הירשם
הודע לי על
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
אולי יעניין אותך גם
עוד כותרות
דילוג לתוכן