בקהילות רבות התקיימו סדרי לימוד מיוחדים לאברכים, אשר ישבו ושקדו על תלמודם בעמקות ובשמחה כיאה לימי הפורים, כאשר קול התורה נשמע בהיכלי התורה גם בשעות שאינן מן הסדר הרגיל. האברכים ניצלו את ימי החג להתמסרות מיוחדת ללימוד, מתוך שמחה של מצוה ומתוך תחושת התרוממות האופיינית לימי הפורים.
לצד זאת נערכו ברוב הקהילות סדרי "אבות ובנים" חגיגיים, בהם השתתפו הילדים כשהם מחופשים לכבוד היום, ולמדו יחד עם אבותיהם באווירה שמחה ומרוממת. בתי הכנסת ובתי המדרש התמלאו בקולות לימוד, שירה ושמחה, כאשר הדורות נפגשים סביב התורה בימי הפורים.
בקהילות ציינו כי שילוב זה של שמחת החג יחד עם חיזוק הלימוד והקשר שבין אבות לבנים, יצר אווירה מיוחדת ומרוממת, המבטאת את רוח הפורים בקהילות בני התורה ברחבי הארץ.
בחלק מהמקומות נשמעה אזעקה במהלך הלימוד, והציבור יצאו בשירה וריקודים למקלטים שם המשיך השטייגען ביתר שאת.














