א. תשלום לגננות על ימי חופש מחמת אונס המלחמה
שאלה: בימים שלא התקיימו הלימודים מחמת אונס המלחמה חודש שלם, האם מתחייבים ההורים לשלם למלמדים או לגננות תשלום מלא.
תשובה: אם עדיין לא שילמו ההורים, בגננות – יש לפשר שישלמו רק חצי מן החצי שהוא 25%, ובמלמדים יש לפשר שאם לא שילמו ההורים ישלמו חצי. אולם באופן שלא התקיימו לימודים רק חצי מהחודש ישלמו על מחציתו השניה 50% שהוא 25% מכללות החודש ובזה אין חילוק בין מלמדים לגננות.
ב. האם על הגננת להחזיר תשלום ששולם מראש
שאלה: מה הדין אם שילמו מראש כגון המשלמים בתחילת החודש האם המלמדים או הגננות והמטפלת צריכים להחזיר הכסף.
תשובה: במלמדים לא יצטרכו המלמדים להחזיר, ובגננות ומטפלות דאין להם דין מלמדים ואוכלוסי מחוזא, יחזירו מחצה.
ג. האם נתינת צ'ק נחשב תשלום מראש קודם שהופקד?
שאלה: האם נתינה של צ'קים מראש נחשבת כתשלום מראש כל עוד שלא הופקד הצ'ק בבנק.
תשובה: דין צ'ק הרשום על שמו אם הגיע מועד פרעונו נחשב כתשלום מראש אף אם לא הופקד, ודינו כדלעיל, דבמלמדים אינו מחזיר כלום, ובגננות ומטפלות מחזירות מחצה.
ד. מה לגבי ימים שממילא היו אמורים להיות חופש?
שאלה: מה הדין באופן שחלק מימי החודש היו אמורים להיות ימי חופשה ממילא, גם ללא השבתת הלימודים עקב המלחמה, האם יש לשלם עליהם מחיר מלא כפי שסוכם מראש.
תשובה: יש לשלם מחיר מלא אותם ימים שהיו אמורים להיות ממילא ימי חופשה.
ה. מי שלקחה מ"מ האם תשלם לה מה שמקבלת על ימי החופש
שאלה: בעלת משפחתון הנמצאת בחופשה מוקדמת ולקחה ממלאת מקום במקומה, האם חייבת בתשלום לממלאת המקום ממה שתקבל בעלת המשפחתון מההורים או מהתמ"ת, על הזמן שהמשפחתון לא עבד בתקופת האונס.
תשובה: בעלת המשפחתון חייבת לשלם לממלאת המקום.
בהרחבה
התשובות הנ"ל נערכו מתוך המקור שנכתב בהרחבה, וכדלהלן:
א.
שאלה: מה הדין במקרה שלא התקיימו הלימודים מחמת אונס המלחמה חודש שלם, האם מתחייבים ההורים לשלם למלמדים או לגננות תשלום מלא.
תשובה: עיין מה שהארכנו בזה בספרנו משפט שלמה (ח"ב סימן י"ט) ושם התייחסנו למלחמת המפרץ בשנת תשנ"א שנתבטלו המלמדים והגננות מחמת אונס המלחמה ובציווי המושל, והזכרנו שנחלקו בדבר הרמ"א והגר"א (בחו"מ סימן שכ"א) ושמעיקר הדין קשה להוציא ממון, וכשם שכתב בספר אורחות המשפט כלל ז' סימן י' בשם החת"ס בספר הזכרון, הוב"ד בפתחי חושן (שכירות פרק ו' סעיף י' סקכ"ט), ושם הובא כי החת"ס עצמו עשה פשר לשלם חצי השכר.
ואכתי יש לומר דכל זה דווקא במלמדים שדינם כאוכלוסי מחוזא דאי לא עבדי חלשי, אבל מטפלות גם אם נתבטלה שכירות שלא מחמת אונס אין להם אלא כפועל בטל שהוא בד"כ מחצית שכר כשם שכתב הט"ז בשם רבינו חננאל, ואשר על כן נראה שכלפי תשלום הגננות קשה לחייב את ההורים לשלם להם מחצית שכר כיון שלשיטת הגר"א פטורים לגמרי מחמת אונס של מכת מדינה לעומת שיטת הרמ"א שמחייב לשלם, ובנ"ד כפועל בטל שהוא רק חצי, ואשר על כן נראה לומר דאם עדיין לא שילמו ההורים, בגננות – יש לפשר שישלמו רק חצי מן החצי שהוא 25%, ואולם במלמדים – אין הכי נמי נראה לפשר שאם לא שילמו ההורים ישלמו חצי.
ב.
שאלה: מה הדין אם שילמו מראש כגון המשלמים בתחילת החודש האם המלמדים או הגננות והמטפלת צריכים להחזיר הכסף.
תשובה: אע"ג שדעת הש"ך (סי' שלד' ס"ק ב') שאם נתן מראש לפועל אין הפועל מחזיר כשאירע אונס וכן היא שיטת הריב"ם בספינה סתם ויין זה, מ"מ מהרמ"א שם מבואר דלא ס"ל הכי, אלא ס"ל כשיטת הריב"ן דשאני ספינה שטבעה ושע"כ אם נטל לא יחזיר, אבל באונס רגיל בשכירות פועלים גם אם נטל יחזיר. ועל כן במלמדים בנ"ד שהוא אונס מכת מדינה אפשר שיאמרו קים לי כהרמ"א (סי' שכ"א) דס"ל דבמכת מדינה גם אם לא שילם ישלם, ובצירוף שיטת הריב"ם המובאת בש"ך (סימן של"ד סוסק"ב), דס"ל שגם באונס רגיל אם נטל לא יחזיר, אם קיבלו כבנ"ד לא יצטרכו המלמדים להחזיר. ובגננות ומטפלות דאין להם דין מלמדים ואוכלוסי מחוזא, ושע"כ בכל ביטול שכירות אפילו שלא מחמת אונס אין להם אלא כפועל בטל, וכתב הט"ז בשם ר"ח שזהו תשלום מחצה. עפי"ז בנ"ד שהוא אונס דמכת מדינה ושלפי הרמ"א (סי' שכ"א) גם אם לא נתן יתן, מ"מ אין זה יותר מאשר תשלום מחצה שהוא כפועל בטל, ואשר על כן גם אם נאמץ את דברי הש"ך (סי' של"ד ס"ק ב') שפסק כהריב"ם מ"מ אין חובת התשלום אלא כפועל בטל ויחזירו מחצה.
ג.
שאלה: האם נתינה של צ'קים מראש נחשבת כתשלום מראש כל עוד שלא הופקד הצ'ק בבנק.
תשובה: עיין פתחי חושן (הלואה פ"י סי"ג, קנינים פ"ג ס"ט סקכ"א) אשר כתב דצ'ק הרשום על שמו חשוב ככסף ועדיף משטר, מיהו כל זה בצ'ק שאינו דחוי, אבל בצ'ק דחוי שלא הגיע מועד פרעונו דינו כשט"ח, וגם בצ'ק דחוי שהגיע מועד פרעונו הו"ל ככסף ובתנאי שהוא סחיר למוציאו וכדין שטר ממראנ"י. ובאמת שכך היא מדיניות הצ'קים שכל האוחז בצ'ק שנרשם על שמו ויש לו דו"ד עם כותב הצ'ק זכותו של האוחז בצ'ק לגבות בתחילה מהצ'ק ואח"כ ידון עם בעל הצ'ק, וכל זה כמובן אם לא קדם כותב הצ'ק וביטלו. על כן יש לומר דצ'ק הרשום על שמו אם הגיע מועד פרעונו נחשב כתשלום מראש אף אם לא הופקד, ודינו כדלעיל, דבמלמדים אינו מחזיר כלום, ובגננות ומטפלות מחזירות מחצה.
ד.
שאלה: מה הדין במקרה שחצי מהחודש התקיימו הלימודים באופן סדיר ורק במחצית השניה של החודש נתבטלו הלימודים מחמת אונס המלחמה.
תשובה: נראה דביחס להפסקת פעילות המטפלות שנעשתה באמצע החודש ישלמו על מחציתו השניה 50% שהוא 25% מכללות החודש. והטעם בזה שהנהוג גם בלא תנאים שמי שמפסיק באמצע החודש חייב לשלם תשלום מלא, והכא דהוי אונס דמכת מדינה יש לפשר, ובנדון זה אין חילוק בין מלמדים לגננות. ונמצא שסה"כ ישלמו על חודש זה 75% מן התשלום הכולל, שהוא 50% על זמן שהיה הפעוטון פעיל, ועוד 25% על המחצית השניה של החודש, ואם כבר שלמו מראש לא יחזירו.
ה.
שאלה: מה הדין באופן שחלק מימי החודש היו אמורים להיות ימי חופשה ממילא, גם ללא השבתת הלימודים עקב המלחמה, האם יש לשלם עליהם מחיר מלא כפי שסוכם מראש.
תשובה: היה מקום לומר שעקרון התשלום על החופשה מחושב באופן יחסי לפי העבודה שעבד הפועל בפועל, ולשיטת הגר"א (ס' שכ"א) שלא מגיע למטפלות שכר עבודה על מה שלא עבדו הוא הדין שיש לקזז מהתשלום של החופשה לפי החלק היחסי. ואולם נראה שבנ"ד יש לשלם תשלום מלא על החופשה, חדא שלפי הרמ"א (סי שכ"א) מגיע לשלם גם על תקופת האונס, ועוד שגם לפי הגר"א הכא שהושבתו הלימודים לתקופה קצרה של פחות מחודש, בכה"ג אין מדקדקים אלא משלמים מחיר מלא אותם ימים שהיו אמורים להיות ממילא ימי חופשה.
ו.
שאלה: בעלת משפחתון הנמצאת בחופשה מוקדמת ולקחה ממלאת מקום במקומה, האם חייבת בתשלום לממלאת המקום ממה שתקבל בעלת המשפחתון מההורים או מהתמ"ת, על הזמן שהמשפחתון לא עבד בתקופת האונס.
תשובה: בעלת המשפחתון חייבת לשלם לממלאת המקום. ואולם יש להבחין בין מצב בו בעלת המשפחתון התחייבה לממלאת המקום שתקבל את מלא התשלום מההורים או מהתמ"ת, שאז אכן כך יש לה לעשות, להעביר את כל מה שתקבל לטובת ממלאת המקום. דהיינו במקרה שעדיין לא שילמו – 25%. ובמקרה שכבר שילמו – 50% (כפי שנתבאר בתשובות ב' ג'). ואולם אם התנתה בעלת המשפחתון עם ממלאת המקום שאחוזים מסויימים מהתשלום יתקבלו לזכותה והשאר לטובת ממלאת המקום הרי שכך ג"כ תקיים את תנאה ותעביר לממלאת המקום לפי האחוזים שהתחייבה לה.
