במכתב דרמטי אשר נחתם על ידי מרנן ורבנן שליט"א המלווים ומכווינים את דרכו של "איגוד עמלי התורה בארה"ק" אשר חולל מהפכה של ממש בעולם התורה כולו בעשור האחרון, קוראים מרנן ורבנן שליט"א לכלל ציבור עמלי התורה יראי ה', אברכי החמד ובני הישיבות בקהילות הקודש, והורי התלמידים במוסדות המפוארים שע"י 'עמלי התורה' יצ"ו ומבקשים מהם להתעורר במספר נושאים, בזה"ל:
"הנה כידוע כלל ישראל עודנו שרוי בצער ובעת צרה וצוקה, ורבים נופלים ונפצעים מחרב המשחית של אויבנו העומדים עלינו לכלותינו, אולם השגרה וההרגל עלולים חלילה להביא את האדם לראות במצב זה כביכול עולם כמנהגו נוהג, וכמ"ש הרמב"ם (הלכות תעניות פ"א ה"ג) "אבל אם לא יזעקו וכו' אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות, הוא שכתוב בתורה 'והלכתם עמי בקרי', 'והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי'", ר"ל.
על כן הננו בזאת לעורר ולזרז המזורזין להתחזק ביתר שאת בלימוד התורה ובעמלה מתוך חשקת התורה, ולהחדיר לליבנו בידיעה ברורה כי תורתנו הקדושה אגוני מגנא ואצולי מצלא, ועלינו מוטלת חובת השמירה על כלל ישראל, ואין לנו רשות להתרשל ממנה.
ובכלל זאת שומה עלינו לנצל את לילות שבת קודש ללימוד התוה"ק, ובפרט בזמן חורף הבעל"ט, וכבר כתב הרמב"ם )הלכות תלמוד תורה פ"ג הי"ג( "לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה, יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה". וכ"ש בלילות שבת קודש וכמאמרם ז"ל 'לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא כדי שיעסקו בהם בדברי תורה', וידועים דברי מרן הבא"ח זיע"א (ש"ש פרשת שמות) בשם המקובלים כי 'גדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום שבת, אלף פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי החול'.
ומה גדולה חובתנו בעת כזאת לשאת בעול הכלל, ולהקדיש זמן להתחזק בתפילה עבור צרות עם ישראל כולו, על העומדים על המשמר, על החטופים שישובו לביתם בריאים, ועל הפצועים שיחלימו במהרה וישובו לאיתנם, והן על העקורים מביתם שיוכלו לשוב לבתיהם".
מלבד חיזוק בתורה, קוראים הרבנים להתחזק גם בנושאי שמירת הלשון, וכותבים: "עוד יש להתחזק בשמירת הלשון, ש'אין לך דבר שמרחיק האדם מן קונו כלשון הרע', כמ"ש האור החיים הק' (ויקרא י"ד, ט'), וכתב החפץ חיים (שמירת הלשון שער הזכירה פי"א) בשם המדרש תנחומא: 'אמר הקב"ה אם רצונכם להימלט מן הגיהנם הרחיקו עצמכם מלשון הרע ואתם זוכים בעולם הזה ובעולם הבא'".
לסיום חותם המכתב "וכן יש להקפיד על ענייני בין אדם לחבירו, ולהישמר ממחלוקת ומכל מריבה, ואף במקום שיש לאדם טוענים כנגדו ויש בידו להשיב, יתגבר וישתוק כאוהביו בצאת השמש בגבורתו.
ובודאי כי חיזוק השקיעות והעמל בעסק התורה יעמוד לזכות עצומה לכלל ולפרט, וכמאמרם ז"ל (גיטין ז.) עה"פ (תהילים ל"ז, ז') "'דום לה' והתחולל לו', דום לה' והוא יפילם לך חללים חללים, השכם והערב עליהן לבהמ"ד והן כלין מאיליהן", וכפירוש התוס' "השכם עליהם לביהמ"ד לעסוק בתורה".
בעקבות המכתב צפויה התעוררות רבתי בקהילות הקודש ובעולם התורה כולו, בנושאים האמורים.