בסוף השבוע נערכה בהיכל ישיבת 'כסא רחמים' עצרת חיזוק והתעוררות מרכזית לזכר שלשת גדולי רבני הישיבה שהלכו לעולמם בחודש חשון – מרן פוסק הדור רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, שעמד וכיהן כנשיא הישיבה. הגאון המובהק הרב משה לוי זצ"ל, מגדולי פוסקי ההלכה ומחשובי הרמי"ם בישיבה (מח"ס מנוחת אהבה ועו"ס). והגאון המעיין הרב נסים ארביב זצ"ל, מרא דאתרא מושב 'בן זכאי' ומחשובי הרמי"ם בישיבה.
את העצרת פתח המנחה ראש בית ההוראה הגאון הרב מצליח חי מאזוז, מרבני הישיבה. בדבריו גלל זכרונות מחמש שנות לימוד רצופות במחיצת רבו, הגאון רבי משה לוי זצ"ל. הרב מצליח הדגיש כי גדלותו של הגר"מ לא התבטאה רק בידיעותיו המקיפות ובהתמדתו הגדולה – לימוד של 7 דפי גמרא ביום ו-21 דפי גמרא בשבת – אלא ביכולתו להעמיד תלמידים היודעים להגיע לחקר האמת ולסלוד מהבלי העולם. הגרמ"ח ציין כי הגאון הרב משה הקפיד למסור שיעורים מעמיקים הן לאברכים והן לבעלי בתים, דבר שהותיר בהם חותם של המתיקות שבתורה.
בהמשך נשא דברים הגאון רבי גד מימון, ראש כולל באלעד. שסיפר על מבחן הקבלה שעבר אצל הגר"מ זצ"ל ועל רצונו ונחישותו העצומה של הרב בלימוד התורה. הרב מימון שח כי שאל את הרב בעבר: "מה עושים כשאין חשק ללמוד?", והרב השיבו כי מעולם לא חווה תחושה כזו, משום שלמד עד כלות הכוחות. הרב גד ביאר כי שקידה והישגים בלימוד אינם תלויים בכשרון בלבד, אלא ברצון עז ובעקשנות שהם פותחים צינורות של סייעתא דשמיא. עוד תיאר את דרך הפסיקה הייחודית של הגר"מ זצ"ל.
הגאון הרב אדיר כהן, דיין בבית הדין 'משפט צדק', העלה את זכרו של הגאון הרב נסים ארביב זצ"ל, כשהוא עומד על פשטותו המופלאה וגישתו בלימוד שתמיד חתרה לאמת ולפשט הסוגיא. הגר"א ציין כיצד לעיתים היה נוהג הרב נסים למחוק לתלמידים חידושים שכתבו בגמרא והיו מורכבים מדי ולא עולים בקנה אחד עם פשט הדברים.
בהמשך עבר לדון בעמל התורה שהיה אצל מרן הגר"ע יוסף והגאון הרב משה לוי עד ימיהם האחרונים מתוך יסורים רבים. וביאר כיצד נהגו בהתמודדות עם סוגיות הלכתיות מורכבות, ובפתיחות המלאה שהיתה בהם לקבל הערות כדרכה של תורה מתוך כבוד הדדי. בדבריו הדגיש כיצד דרכם של גדולי הדור היתה מיוסדת על חתירה בלתי מתפשרת לאמת הצרופה וכן על הדקדוק בפרטי ההלכה.
המעמד נחתם בדברים מיוחדים שנשא הראש"ל הגר"ד יוסף. הראש"ל פתח בדברי הוקרה לראש הישיבה הגר"צ מאזוז על פועלו הגדול בהקמת עולה של תורה ומוסדות הישיבה. כשלאחר מכן עמד על סוגיא בהלכות שבת סביב מלאכת קושר ומתיר מתוך משנת אביו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל והגר"מ לוי זצ"ל. מתוך הדיון פנה הגר"ד והעלה מסר חשוב בגדר גבולות המחלוקת כדרכה של תורה.
הראשון לציון הבהיר כי אמנם "ריתחא דאורייתא" וויכוחים עזים בין תלמידי חכמים הם היוו תמיד חלק בלתי נפרד מהתורה, וכפי שהיה לו הוא עצמו בדיונים עם אביו. אך יצא בחריפות נגד התופעות של זלזול וביזוי תלמידי חכמים, והדגיש כי השתלחות אינה דרכו של מרן זצ"ל. הגר"ד סיפר כיצד מרן הקפיד תמיד לכבד כל ת"ח ואף בכמה מן הפעמים שלח אותו לבקש סליחה אישית מרבנים, אחר שראה שהוא העלה למעשה לחלוק על פסיקותיהם – כגון חכם בן ציון אבא שאול והגר"ש משאש זצ"ל, וכל זה מתוך אהבה אמיתית ויראת כבוד. "אפשר לחלוק מתוך ואחרי עיון במקורות, אך תמיד בדרך ארץ ובאהבה – זה 'ואת והב בסופה'!", סיכם הראש"ל.
בסיום שיבח הראש"ל הגר"ד יוסף את רבני וחברי 'מכון הרב מצליח' שע"י הישיבה, שעמלו בימים אלו על הוצאת ספר חדש מסדרת הספרים 'הוראה ברורה' (כדוגמת ספר משנ"ב על ש"ע יו"ד) שקנתה לה שם בעולם ההלכה, והעניק להם תעודה מיוחדת החתומה בחתימות יד קודשו.
בהדלקת הנרות לכבודם של מרן זצ"ל והגר"מ לוי כובדו בניהם – הראש"ל הגר"ד יוסף והרב יוסף לוי. את המעמד חתם ראש הישיבה בחלוקת תעודות לבחורים שנבחנו בהצלחה על מסכתות שלמות בש"ס בע"פ. מפעל שהוקם לזכור של הגר"מ לוי זצ"ל לפני למעלה משני עשורים. כשהוא עומד בדבריו על חשיבות ומעלת החזרה והשינון.
