ביום הבחירות, כאשר תשומת הלב הציבורית מופנית אל הקלפיות ואל כוחם של הנציגים הנבחרים, זו גם הזדמנות להביט על העשייה שמאחורי הקלעים, ולבחון כיצד מתורגמת השליחות הציבורית לפעילות מעשית למען עולם התורה.
במסגרת סקירה מיוחדת ליום הבחירות, אנו מבקשים להאיר חלק ממפעלו הציבורי של סגן ומ"מ ראש העיר ירושלים, הרב צביקה כהן, אשר לאורך השנים הוביל שורה ארוכה של מיזמים ומהלכים משמעותיים למען בני הישיבות, האברכים, מוסדות החינוך וקהילות בני התורה בבירה.
מדובר בעשייה רחבת היקף, המשתרעת על פני תחומים רבים, שחלקם מוכרים לציבור הרחב וחלקם מתנהלים בשקט, בעבודה יומיומית ומאומצת. סקירה זו מבקשת להציג ולו מקצת מן המפעלים המרכזיים, ואת השפעתם על חייהן של אלפי משפחות בירושלים.
'לבקר בהיכלו': מעטפת אדירה לאלפי בני הישיבות
אם יש מפעל אחד שהפך ברבות השנים למזוהה במיוחד עם הרב צביקה כהן, הרי זה ארגון 'לבקר בהיכלו', שהוקם ביוזמתו וזכה להתפתח לאחד ממפעלי הסיוע והחיזוק הבולטים לבני הישיבות בירושלים.
מה שהחל כיוזמה לחיזוקם ולעידודם של בני הישיבות הספרדיות, הפך ברבות השנים למערך ענק של פעילות תורנית וחינוכית, הפועל לאורך השנה כולה ומעניק לבחורים מעטפת של לימוד, ליווי, הכוונה, רווחה וחיזוק אישי.
המספרים מלמדים על היקף הפעילות: במהלך בין הזמנים ניסן תשפ"ו השתתפו כארבעת אלפים בחורי ישיבות בסדרי הלימוד שהפעיל הארגון בכשמונים סניפים ברחבי ירושלים. לצד סדרי הלימוד פעלו תוכניות לימוד מיוחדות, מערכי תמריצים ופרסים, ומיזם 'פת שחרית', שבמסגרתו זכו הבחורים לארוחות בוקר מסודרות קודם תחילת הלימוד.
אלא שפעילות הארגון אינה מסתכמת בימי בין הזמנים. במשך השנה כולה מתקיימים מיזמי חיזוק לימוד התורה, סדרי לימוד מיוחדים, כינוסי הכנה למעבר לישיבות קטנות וגדולות, מעמדי סיום מסכתות, אירועים רבי משתתפים ומערכי הכוונה וסיוע לבחורים ולהוריהם.
בין היתר פועל במסגרת הארגון מערך שיבוץ והכוונה לבני ישיבות, המסייע לבחורים למצוא את הישיבה המתאימה להם, לצד מוקד ייעוץ דיסקרטי המעניק כתובת מקצועית במקרים שבהם נדרש מענה אישי ורגיש. הפעילות מתקיימת בליווי רבנים ואנשי חינוך, ומאפשרת לתת מענה גם למקרים שאינם זוכים בדרך כלל לחשיפה ציבורית.
במהלך השנים התקיימו ביוזמת הארגון גם אירועי ענק לכבוד התורה ולומדיה, ובהם מעמדי 'הדרן עלך' בהשתתפות אלפי בני ישיבות, כנסי הכנה והדרכה ומפגשים שנועדו להעניק לבחורים תחושת שייכות וגאווה בהיותם עמלי תורה.
מאחורי המפעל כולו ניצב מערך מקצועי של רבנים, מנהלים, רכזים ואנשי חינוך. הרב כהן, המשמש כמייסד הארגון וכמי שמלווה את פעילותו לאורך השנים, פועל להעמיד לרשותו את המשאבים הנדרשים, תוך שיתוף פעולה עם הנהלת הארגון ועם ראשי הישיבות. לצד זאת ראויים להוקרה אנשי הנהלת הארגון ומפעיליו לאורך השנים, ובהם הרב יוסף חיים סוויסה, הרב יוסף רוקח והרב דוד אוזן, הנושאים בעול הפעילות והוצאת התוכניות מן הכוח אל הפועל.
לא רק סיוע לבחורים: מקור פרנסה למאות משפחות אברכים
אולם יש למפעל 'לבקר בהיכלו' היבט משמעותי נוסף, שאינו זוכה תמיד לחשיפה הראויה.
לצד אלפי הבחורים הנהנים מפעילות הארגון, נוצר סביב מערך החינוך והנוער גם מעגל תעסוקתי רחב עבור מאות אברכים, המשתלבים בתפקידים שונים במסגרת המיזמים החינוכיים.
רכזי פעילות, מדריכים, אנשי חינוך ואברכים נוספים המופקדים על קיום התוכניות, הליווי והפעילות השוטפת, זוכים באמצעות הפעילות גם להכנסה המסייעת בפרנסת משפחותיהם.
המשמעות כפולה ומכופלת: מצד אחד, בחורי הישיבות זוכים למעטפת איכותית של אנשי תורה המכירים מקרוב את עולמם ואת צורכיהם. מצד שני, מאות משפחות של אברכים נהנות ממקור הכנסה המאפשר להן להמשיך בחיי תורה, מבלי להידרש לוותר על המסגרת התורנית שבה הן חפצות.
כך הופך מפעל החינוך למפעל של החזקת תורה גם במובן הכלכלי. לא רק השקעה בבני הישיבות של היום, אלא גם חיזוק בתי האברכים והעמדת אפשרויות פרנסה מכובדות בתוך עולם החינוך התורני.
מדובר באחד ההיבטים החשובים של העשייה: היכולת להקים מערך חינוכי רחב, המעניק מענה לאלפי בחורים ובד בבד יוצר אפשרויות תעסוקה למאות אברכים.
'שבתי': מהפכת לימוד התורה לילדי התשב"ר
לצד הדאגה לבחורי הישיבות, ייחד הרב כהן מקום מרכזי גם לחיזוק ילדי התשב"ר, באמצעות מיזם 'שבתי', שהפך לשם מוכר בקהילות רבות בירושלים.
המיזם נועד להרחיב את מסגרות הלימוד והפעילות התורנית לילדים גם בשעות שמחוץ לסדרי הלימוד הרגילים, ובפרט בשבתות, בחופשות ובמועדים.
במסגרת הפעילות מתקיימים סדרי לימוד, תוכניות התמדה, מבצעי לימוד, חלוקת פרסים ופעילויות חינוכיות המעודדות את הילדים להוסיף שעות של לימוד תורה מתוך חוויה חיובית, שמחה ותחושת שייכות.
אחת הדוגמאות הבולטות להיקף המיזם נרשמה בליל פורים, כאשר אלפי ילדי ירושלים השתתפו בלימוד עם הוריהם בעשרות בתי כנסת ברחבי העיר.
מעבר למספרים המרשימים, טמון כאן שינוי של ממש בתפיסה החינוכית: יצירת מסגרת תורנית מושכת ונגישה בתוך השכונות עצמן, המאפשרת להורים ולילדים להתחבר יחד ללימוד התורה, ומעניקה לקהילות כלי נוסף לחיזוק הדור הצעיר.
בדרך זו, ההשקעה בחינוך אינה מתחילה רק עם כניסתו של הילד לישיבה, אלא מלווה אותו כבר בשנות ילדותו, בתוך בתי הכנסת וקהילות הקודש שבהם הוא גדל.
מהפכת הסמינרים: משינוי השיבוצים לבניית מוסדות עצמאיים
פרק מרכזי נוסף בעשייתו של הרב כהן הוא המהלך רחב ההיקף שהוביל בתחום הסמינרים בירושלים.
במשך שנים הייתה סוגיית הרישום והשיבוץ לסמינרים אחת הסוגיות המורכבות והרגישות ביותר בחינוך החרדי בעיר. משפחות רבות נאלצו להתמודד עם חוסר ודאות, ובמקרים לא מעטים נותרו תלמידות ללא מסגרת מוסדרת גם סמוך לפתיחת שנת הלימודים.
הרב כהן, כמחזיק תיק החינוך החרדי ובהכוונת גדולי ישראל, ובראשם מרן חכם שלום כהן זצוק"ל, בחר לקדם שינוי יסודי בדרך ההתמודדות עם המצוקה. במקום להסתפק בטיפול נקודתי בכל מקרה ובמאבק חוזר על מקומות במוסדות הקיימים, הוביל תפיסה המבקשת לחזק ולהרחיב את מערכת הסמינרים הספרדית, להעניק לה משאבים ולהעמיד לרשות המשפחות חלופות איכותיות.
המהלך לווה בשינוי מדיניות השיבוצים, בחיזוק מוסדות קיימים ובעידוד פיתוחם של מוסדות נוספים, מתוך שאיפה שבני התורה הספרדים בירושלים יוכלו לבחור במוסדות איכותיים המתאימים להשקפת עולמם ולדרכם החינוכית.
בשנת תשפ"ג כבר דווח על שינוי דרמטי בתמונת הרישום, כאשר בשלב מוקדם יחסית של השנה שובצו כ־98 אחוזים מהתלמידות, לעומת מאות תלמידות שנותרו ללא שיבוץ בתקופות המקבילות בשנים קודמות.
בהמשך הוקמה גם 'התאגדות הסמינרים' הספרדית, שנועדה ליצור שיתוף פעולה בין המוסדות, לחזק את מעמדם ולבסס מערכת חינוך יציבה ועצמאית יותר.
לצד ההתמודדות המתמדת עם צורכי החינוך בעיר, בולט השינוי התפיסתי שהוביל הרב כהן: מעבר ממאבק מתמיד על מקומו של הציבור הספרדי במערכת הקיימת, להשקעה בבניית מערכת חינוך חזקה ואיכותית משל עצמו.
זוהי מהפכה שהשפעתה אינה נמדדת רק בשנה אחת של רישום, אלא בעתיד החינוך של אלפי משפחות לשנים ארוכות.
עשרות מוסדות חינוך: הדאגה לכל כיתה ולכל ילד
מאחורי הכותרות הגדולות על עולם הישיבות והסמינרים מתקיימת פעילות יומיומית נוספת, אולי פחות נוצצת, אך משמעותית לא פחות: הסיוע לעשרות תלמודי תורה, בתי ספר ומוסדות חינוך בירושלים.
מנהלי מוסדות מכירים היטב את האתגרים המלווים את התפתחות מוסדות החינוך בעיר: מחסור בכיתות, צורך בהכשרת מבנים, שיפוצים, התאמות, ציוד, פתרונות תחבורה והתמודדות עם צורכי אוכלוסייה ההולכת וגדלה.
במסגרת תפקידו כמחזיק תיק החינוך החרדי, פועל הרב כהן מול הגורמים העירוניים לקידום פתרונות לצורכי המוסדות, להסרת חסמים ולגיוס המשאבים הנדרשים.
לא פעם, הצלחתו של מוסד חינוך אינה תלויה בתוכנית חינוכית חדשה או בהכרזה חגיגית, אלא בהשגת שתי כיתות נוספות, בהכשרת מבנה או בפתרון בעיית מקום לפני פתיחת שנת הלימודים.
לכך מצטרפת השקעה בפיתוח ההנהגה החינוכית. בין היוזמות שקידם הרב כהן בולט מיזם 'צמרת', שנוסד בשיתוף ארגון 'שלבים' ונועד להעניק למנהלי תלמודי תורה כלים מקצועיים לניהול מוסדותיהם. היוזמה, שהחלה בירושלים, התרחבה בהמשך והגיעה למנהלי מוסדות חינוך גם ברחבי הארץ.
הקו המנחה את הפעילות הוא לראות בכל מוסד חינוך עולם מלא, ובכל ילד הזקוק למסגרת מתאימה אחריות ציבורית ממדרגה ראשונה.
הקצאות ובתי כנסת: בונים את עתיד הקהילות
אחד התחומים החשובים ביותר להתפתחות הציבור החרדי בירושלים הוא תחום הקצאות הקרקע והמבנים עבור בתי הכנסת, מוסדות התורה והקהילות.
עבור קהילת אברכים צעירה, ההבדל בין בית כנסת הפועל בצפיפות ובתנאים זמניים לבין מבנה ראוי ומרווח הוא הבדל עצום. מבנה קבע מאפשר את התרחבות הקהילה, קיום שיעורי תורה, פעילות לילדים ולנוער ויצירת מרכז רוחני המלווה את חיי המשפחות.
בתחום זה פועל הרב צביקה כהן בשיתוף פעולה עם סגן ראש העיר הרב חיים כהן, המסייע רבות בקידום הקצאות ובמציאת פתרונות למוסדות ולקהילות ברחבי ירושלים.
השניים פועלים, כל אחד בתחומי אחריותו ובמסגרת הפעילות העירונית, לקידום צורכי הקהילות מול המערכות הרלוונטיות, מתוך הבנה כי צמיחת עולם התורה מחייבת גם תשתית פיזית שתאפשר לו להתפתח.
כך, למשל, בביקור שנערך לאחרונה בבית המדרש החדש של קהילת 'אהל משה' ברמות ב', הביעו גבאי הקהילה את הערכתם לסיוע המתמשך של הרב צביקה כהן לאורך השנים, ולפעילותו של הרב חיים כהן שסייע בהשגת ההקצאה ובקידום צורכי הקהילה.
מאחורי כל הקצאה כזאת עומדים לעיתים שנים של עבודה, שיחות, דיונים ותיאומים. אולם התוצאה ניכרת היטב בשטח: עוד בית מדרש, עוד מקום תפילה ועוד קהילה הזוכה לבית רוחני קבוע.
פניות ציבור ללא הפסקה: הלשכה שהפכה לכתובת לציבור
לצד המיזמים רחבי ההיקף, אחד מסימני ההיכר של פעילות הרב כהן הוא מערך פניות הציבור הפועל בלשכתו.
אל הלשכה מגיעות פניות רבות מדי שבוע בשלל נושאים, ובהם חינוך, מוסדות לימוד, שירותים עירוניים, צורכי קהילות, רווחה, תשתיות, מבני ציבור ובעיות פרטניות המצריכות התערבות מול הרשויות.
מאחורי כל פנייה עומד אדם, ולעיתים משפחה שלמה. יש מי שזקוק לסיוע דחוף מול גורם עירוני, יש מנהל תלמוד תורה שמנסה להסדיר צורך חיוני, ויש משפחה המתמודדת עם בעיה שאינה יודעת כיצד לפתור בכוחות עצמה.
הפעילות בלשכה מושתתת על שאיפה ברורה: לא להשאיר פנייה ללא התייחסות. צוות הלשכה פועל לטפל בפניות, לעקוב אחר התקדמותן ולנסות לקדם מענה מול הגורמים הרלוונטיים.
כמובן, לא כל בעיה ניתנת לפתרון מיידי, ולא כל בקשה מצויה בסמכותה של הלשכה. אולם עצם קיומה של כתובת זמינה, שמקשיבה, בודקת ומנסה לסייע, הוא בעל משמעות עצומה עבור ציבור רחב.
דווקא כאן מתגלה אחד המבחנים המרכזיים של נציג ציבור: היכולת להקדיש תשומת לב גם לפונה הבודד, ולא רק לפרויקטים הגדולים המזוהים עם פעילותו הציבורית.
מורשת מן המזרח: להחיות את הקהילות ולרומם את עולם התורה
תחום נוסף שבו ניכרת תנופת הפעילות של סיעת ש"ס בירושלים, בראשות הרב צביקה כהן, הוא אגף 'מורשת מן המזרח', בהובלת חבר מועצת העיר הרב אריאל גולן.
האגף הפך בשנים האחרונות לגורם משמעותי בחיי הקהילות הספרדיות בעיר, תוך יצירת מגוון רחב של אירועים, כינוסים, שיעורי תורה ופעילויות הנערכות לאורך מעגל השנה.
הפעילות כוללת אירועים קהילתיים, מופעים מותאמים לציבור החרדי, מעמדי סליחות, כינוסי חיזוק, שירת הבקשות, שיעורים מפי רבנים וראשי ישיבות, תוכניות מיוחדות לילדים ולנוער ועוד שורה ארוכה של יוזמות.
ייחודה של פעילות זו הוא בהתאמתה לצורכי הקהילות עצמן, מתוך מטרה לאפשר גם לקהילות שאינן מחזיקות במשאבים כלכליים גדולים לקיים אירועים איכותיים ומכובדים עבור חבריהן.
במסגרת פעילות האגף התקיימו, בין היתר, עשרות שיעורי תורה בחג הפסח בבתי הכנסת ובקהילות האברכים, כחלק ממיזם 'לא פסקה ישיבה', שנועד להעמיק את הקשר בין גדולי ראשי הישיבות לבין בני הקהילות.
גם מעמדי כבוד התורה, סיומי מסכתות, אירועי חג ופעילויות ריענון לאברכים זכו לסיוע ולשיתופי פעולה מצד נציגי הסיעה.
הרב אריאל גולן, המחזיק בתיק מורשת מן המזרח, מוביל את הפעילות בשטח, בגיבויו של יו"ר הסיעה הרב צביקה כהן ובשיתוף פעולה עם אנשי ציבור, גבאים וראשי קהילות.
המשמעות ניכרת במיוחד בקהילות האברכים: לא עוד פעילות נקודתית ומצומצמת, אלא מערך ציבורי שבאמצעותו ניתן ליזום כינוסים, לחזק את הקשר עם גדולי התורה ולהעניק לבני הקהילות אירועים מושקעים העולים בקנה אחד עם אורחות חייהם.
לא רק תקציבים: תפיסה כוללת של אחריות לעולם התורה
כאשר מביטים על כל המיזמים הללו יחד, מתבררת נקודה מהותית: לא מדובר באוסף מקרי של פרויקטים עירוניים, אלא בתפיסה רחבה של שליחות ציבורית.
הדאגה לבחורי הישיבות ב'לבקר בהיכלו', חיזוק ילדי התשב"ר באמצעות 'שבתי', יצירת מקורות פרנסה למאות אברכים, מהפכת הסמינרים, הסיוע למוסדות החינוך, קידום ההקצאות, התמיכה בקהילות והטיפול בפניות הציבור — כולם חלק ממהלך המבקש להעמיד לרשות עולם התורה את הכלים הנדרשים להמשך צמיחתו.
התפיסה הזאת רואה את בן התורה לא רק בשעה שהוא יושב על ספסל הלימודים, אלא בכל המעגלים המקיפים את חייו: המוסד שבו מתחנכים ילדיו, בית הכנסת שבו הוא מתפלל, הקהילה שאליה הוא משתייך, אפשרויות הפרנסה של משפחתו והמענה הציבורי שהוא נזקק לו.
בשונה מעשייה המתמקדת במענה לצורך מיידי בלבד, חלק משמעותי מהפעילות נועד ליצור תשתיות ומערכות שישרתו את הציבור לאורך שנים.
כך נבנים מוסדות חינוך, כך מוקמים בתי מדרש, כך מתפתחים מפעלי לימוד וכך נוצרות מסגרות שימשיכו ללוות אלפי משפחות גם בעתיד.
ומעל לכל, ישנה הכרה בכך שהיכולת להוביל מהלכים כאלה נשענת על עבודתם המסורה של שותפים רבים: רבנים וראשי ישיבות, אנשי חינוך, מנהלי ארגונים, נציגי הציבור בעירייה, עובדי הלשכה, גבאים ופעילים הנושאים בעול יום אחר יום.
אנשי המעשה שמאחורי העשייה: צוות הלשכה המסור
לצד פעילותו הענפה של הרב צביקה כהן, ראוי להאיר גם את פועלם של אנשי לשכתו המסורים, הנושאים עמו בעול הציבורי יום יום, במסירות יוצאת דופן ומתוך תחושת שליחות עמוקה. בראשם עומדים הרב שלום יוחנן, יו"ר הלשכה, והרב אבישי נקי, אשר לצד יתר אנשי הצוות פועלים ללא לאות למען בני הישיבות, האברכים, מוסדות התורה והציבור כולו.
מאחורי כל מיזם גדול עומדות אינספור שעות של עבודה שקטה, מאחורי כל פנייה עומד טיפול מסור, ומאחורי כל הישג ציבורי עומדים אנשים המקדישים את זמנם ומרצם כדי להפוך את החזון למציאות. חלק ניכר מעבודתם נעשה הרחק מאור הזרקורים, בהשקט ובצנעה, מתוך נאמנות לשליחות ולצורכי הציבור.
אנשי הלשכה, יחד עם מנהלי המיזמים, הרכזים והפעילים הרבים, הם שותפים נאמנים למפעל העשייה הרחב שמוביל הרב כהן, ובזכות עבודתם היומיומית זוכה הציבור לראות את פירותיה של העשייה בשטח.
מפעל שלא ניתן לסכם בכתבה אחת
וגם לאחר סקירת המפעלים המרכזיים הללו, מדובר רק בחלק מן התמונה.
מאחורי העשייה הציבורית עומדים עוד אינספור מקרים פרטניים, פעולות שנעשו עבור מוסדות וקהילות, פניות של משפחות שנענו, יוזמות חינוכיות שצמחו ותוכניות שהתגבשו הרחק מאור הזרקורים.
ישנם אלפי בחורים שחוויית הלימוד וההתפתחות שלהם הושפעה מפעילות 'לבקר בהיכלו'. יש מאות אברכים שבבתיהם מורגשת גם התרומה הכלכלית של מפעלי החינוך. יש קהילות שזכו לקורת גג ראויה, מוסדות שהצליחו להתרחב ומשפחות שמצאו כתובת ברגע שבו נזקקו לסיוע.
אלה אינם רק נתונים ומספרים. מאחורי כל אחד מהם עומדים בני אדם, ובמקרים רבים התועלת מלווה אותם במשך שנים.
מפעלו הציבורי של הרב צביקה כהן מלמד עד כמה עשייה מוניציפלית, הנעשית מתוך הבנת צורכי הציבור ומחויבות מתמשכת לעולם התורה, יכולה להפוך למנוף של ממש לחיזוק מוסדות התורה, קהילות בני התורה ומשפחות האברכים.
ובעיר שבה עולם התורה הולך וגדל, מספר התלמידים מתרבה והקהילות מתפתחות משנה לשנה, יש משמעות מיוחדת לנציג ציבור הרואה בדאגה לכל אלה את עיקר שליחותו.
כי בסופו של דבר, ההישג הציבורי הגדול ביותר אינו נמדד במספר הכותרות, אלא במספר בתי התורה שנוספו, במספר הבחורים שהתחזקו, במספר המשפחות שנעזרו וביכולת להפוך את כוח העשייה הציבורית למפעל מתמשך של תורה, חינוך וחסד.
