בהמשך לאסיפת החירום של כלל גדולי ישראל למען מעמד בני הישיבות, כותל המזרח מביא את דבריו המלאים של מרן ראש הישיבה ומנהיג עולם התורה הגאון הגדול רבי אברהם סלים שליט"א בכינוס:
ברשות מרנן ורבנן, ראשי הישיבות הקדושות בארץ ישראל.
התאספנו להתחזק ולחזק את בני התורה בימים כאלה שהם בין המצרים, שהם כלל ישראל, חורבן בית המקדש. אבל היום, אנחנו נמצאים במצב מאוד קשה ורצינו להתחזק.
הפסוק בירמיהו אומר: "בושנו גם שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו". אומר ה"בית הלוי" בפרשת וארא הוא מסביר את הפסוק: בושנו כי שמענו חרפה- שמענו חרפה מאחרים. כסתה כלמה פנינו- הכלימה היא מעצמנו. הוא מסביר ומאריך לפרש את חז"ל במדרש איכה שמרמז על שבעה-עשר בתמוז וחורבן הבית שבתשעה באב. הכלימה קשה יותר מן הבושה.
אני אומר, הפסוק, יכולים לומר אותו בדור שלנו. בעוונותינו הרבים, מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו. זה קרוב לאלפיים שנה שאנחנו נמצאים בגלות ועם ישראל סבל גזרות קשות ורעות, פוגרומים, רדיפות, רדיפות דת.
אחרון הגדיל מה שהיה בדור האחרון. הכל שמענו חרפה מאחרים. בושנו על שמענו כי "לא הייתה רדיפה כזו לבני הישיבות" חרפה מאחרים. כל אומות העולם רדפו את כלל ישראל. הלכה היא שעשו שונא ליעקב. וסבלנו את כל הגלות הזאת.
אבל עתה, אנו בצרה גדולה של חבלי משיח. כסתה כלימה פנינו מעצמנו. לא מאומות אחרות. מאחינו בשרנו, השמאל והימין, המרוחקים מתורה, מאמונה, ממסורת ישראל. זה קרוב לשמונים שנה, שמאז קמה מדינת ישראל, בעונותינו הרבים לא היה כך.
לא הייתה רדיפה כזאת לבני הישיבות בכל כלי התקשורת וגם מאחינו בשרנו הציונים הדתיים כמו שישנה עתה.
כסתה כלימה פנינו כי באו זרים. כי באו אחים על מקדש בית השם. מקדש בית השם, היום, זה הקודש הקודשים של עם ישראל אלו הישיבות הקדושות ולומדיהם הממיתים עצמם באהלה של תורה אין לנו שיור אלא התורה הזאת.
ובעוז ובגאון עם כל הרדיפות ועם כל המצבים, עמדנו כל-כך הרבה שנים ועכשיו, אנחנו פשוט בושנו וחרפה לנו. היום אמרנו, בתחנון: שחנו עד למאוד שפלנו עד עפר. עד כדי כך.
הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין מסביר את הפסוק: "מה טבו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" יש בית פרטי של כל יהודי אבל יש בית מדרש. יש ישיבות. יש משכנותיך ישראל בגלל שיש טובו אהליך יעקב. זה הולך ביחד.
אילולא הישיבות הקדושות, אילולא בתי המדרש שבעם ישראל, לא היה משכנותיך ישראל שהם כל-כך חשובים, כל-כך הם מחונכים, כל-כך אפשר ישראל אשר בך אתפאר. זה לא הולך אלא אם כן רק כשלפני כן מה טובו אהליך יעקב.
ידוע מה שרבינו סעדיה גאון אמר: אין עם ישראל אומה אלא בתורתו. הוא אמר את זה לפני יותר מאלף שנים. אבל זה אנחנו רואים כמה וכמה שנים עברו מאז, מי החזיק אותנו. מי, איך אנחנו שרדנו על כל המצבים האלה. המצבים שעברו עלינו. רק התורה הקדושה ולומדיה והוגיה, חס ושלום אילו לא הייתה התורה, לא היה שריד ופליט לעם ישראל בגלות. לא היה.
מי החזיק אותנו במשך כל השנים האלה – זה התורה הקדושה. איך אפשר לכפור בדבר הדבר היסודי הזה? נשכח את הנצח חס ושלום? נשכח את העבר? נשכח את האלפיים שנה שמי החזיק אותנו זאת התורה הקדושה ותופסי התורה הקדושה אלו בתי המדרש שיושבים ולומדים תורה?!
זאת התורה גם עתה, כשחזרנו אל ארצנו הקדושה, ארץ ישראל, ראינו בשנה האחרונה, בשנתיים האחרונות, את כל הניסים והנפלאות שעברו עלינו. ראינו את הטבח הנורא שפקד את עמנו. ראינו את ההשגחה הנפלאה. בתוך הצרות וכל הגזרות הקשות שהיה, מי הגן עלינו?! רק בורא עולם. כי ראינו איזה ניסים ונפלאות עברו עלינו. רק התורה הקדושה היא שהגנה עלינו. על זה אנחנו אומרים: הצרה היא כל-כך קשה, הרדיפות הן בצורה נוראה שלא היה כמותה במשך כל השנים. כסתה כלימה פנינו. בושנו וגם נכלמנו.
אחינו בשרנו, רבותיי, אחינו בשרנו, למה תרדפו את נצח ישראל?! למה תרדפו אלפיים שנה של תורה, שהם החזיקו אותו?! אם אנחנו היום קיימים זה בזכות התורה הקדושה. מי נושא בעול בעוז ובגאון את התורה הקדושה בטהרתה, בקדושתה?! למרות כל הרדיפות. אנחנו נשכח את העבר? אנחנו חייבים להמשיך הלאה באותו דרך.
אנחנו שזכינו שברוך השם נמצאים באהלה של תורה, עלינו להחזיק בעוז ובגאון על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו להיות מיושבי בית המדרש.
וגם היום, שאנחנו יוצאים לבין הזמנים ולנוח קמעא, חייב כל בחור לשמור את הצביון של בן תורה בהליכותיו. כמו שכתוב בפסוק: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה. כי אז יהושע אומר את המילים האלה כשרצו לכבוש את ארץ ישראל כן לכבוש את ארץ ישראל זה הצו האלוקי שהקב"ה שיהושע אומר לנו לא ימוש ספר התורה הזה מפיך.
כשהיה איזשהו רפיון באיזו מלחמה שם, אז כבר בא המלאך והוכיח את יהושע – עתה באתי על התורה. ואמר לו: כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל. זה המגן, זה החנית והחרב שאנחנו נמצאים כאן בארץ ישראל. הלא צויתיך חזק ואמץ. ביטחון בבורא עולם.
כשיש את "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" ברוך השם שיש את המגנים הרוחניים של כלל ישראל, שהם בני הישיבות. כי עמך ה' אלקיך בכל אשר תלך. התפקיד שלנו להאמין ולהתפלל מעמקי הלב לבורא עולם, שהאחים התועים שיבינו שבמה מדובר כאן בקודש הקודשים של כלל ישראל של כל הדורות אסור לנו לבגוד בזה.
חייבים באמת להכיר ולדעת שהתורה הקדושה שליוותה אותנו כל השנים, שתלווה אותנו עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו".
