א. האם יש לחוש שלא לטוס בתשעת הימים משום דחשיב דבר סכנה כמו שמברכים הגומל?
תשובה: נראה שאין לחוש וכבר דשו בזה רבים וכך נהוג עלמא.
[עי' הליכות שלמה (עמוד תכז) שכתב שראוי להמנע, ולעומ"ז בדברי שלום (למרן הגר"ש כהן זצוק"ל עמוד תפ) כתב שאין לחוש.]
ב. האם אפשר להשמיע לילדים שירים בימי בין המצרים, ומה דין סיפורי ילדים שיש בו שירים ברקע?
תשובה: שירים ממש יש להימנע, אבל סיפורים שיש בהם ניגונים ברקע אפשר להקל.
[עי' בספר אמת ליעקב קמינצקי (עמוד רכד, הביאו בחזו"ע עמוד קנח) שכתב שבקייטנה לילדים מותר להשמיע מוזיקה היכא שבלעדי זה קשה לנהל את פעילות הקייטנה, ודמי למושכי הספינות במשנ"ב תקס ס"ק יג. ובשם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל (אשרי האיש עמוד תנט) מובא שאם לא הגיע לחינוך ויש צורך לכך מותר].
ג. בית כנסת שצריך לחדש את הריהוט האם יכולים לקנות בתשעת הימים, כמו"כ מה הדין בקניית ספרים חדשים לבית הכנסת בימים אלו?
תשובה: עי' משנ"ב תקנ"א ס"ק יד שבנין של שמחה בבית הכנסת מותר דהוי מצוה דרבים, וכ"כ בבא"ח (ש"א דברים ג) דשרי ציור וכיור בבית הכנסת.
[ועי' כה"ח (תקנא לג) שס"ל היכא שיש שמחה אסור אף במצווה, ובחזו"ע (עמוד קמא) ס"ל להיתר במקום מצווה. ומ"מ במצווה דרבים שאני ויש לומר דלכו"ע שרי.]
ד. מוצאי שב"ק פרשת חזון האם יש להוריד את בגדי השבת עניבה וכד' סמוך להבדלה?
תשובה: טוב להורידם אחרי הבדלה.
[עי' הלי"ש (עמוד תכט) שיש להורידם, ובא"א בוטשאטש (תקנא ד"ה בלאו) משמע שכל האיסור הוא ללבוש אבל אין איסור להשהות עליו בגדי שבת, ויש שפיקפקו בדבריו, ע"כ טוב שיוריד אחר ההבדלה]
ה. קניית שרפרפים לבית הכנסת לצורך ט"ב, האם אפשר לקנות שרפרפים שגבוהים יותר מטפח?
תשובה: ראוי שישבו על הארץ או על כר קטן, ומי שקשה לו ישב על שרפרף נמוך, (עי' מ"ב תקנט ס"ק י"א). ועי' בבא"ח (ש"א דברים כ) לענין סעודה מפסקת שאפשר לשבת ע"ג נסר פחות מטפח. וכן ראוי לנהוג. אולם מי שנצרך לכך יכול להקל עד ג' טפחים. ועל כן בבית הכנסת יכולים לקנות מעט שרפרפים שהם יותר מטפח לנצרכים לכך. [א"ר תקנ"ט בשם מהרי"ל שישב על הארץ, ובפרמ"ג כר קטן שרי, וע"ע מחה"ש ומשנ"ב יא]
ו. בית שמכוסה בטפט האם יש בו דין לשייר אמה על אמה?
תשובה : כן.
[עי' משנ"ב תקס ג גבי תולה בגדי ריקמה ע"ג הקיר שיש לשייר, וכן מבואר בכה"ח (ס"ק ט) וערוך השלחן (ס"ק ה) גבי מדבקות על קיר].
ז. האם בדירה מושכרת יש חיוב לשייר אמה על אמה?
תשובה: יש לבקש רשות בעה"ב ולשייר.
[עי' פרמ"ג (תקס ד) וכה"ח (ס"ק יג) גבי שוכר מגוי שאם סד לעצמו ישייר, ובשם החזו"א והגריש"א מובא שצריך רשות לקלף (אורחות רבנו ב קמח, אשרי האיש או"ח ג פרק עג) . אולם באג"מ (או"ח ג פו) ס"ל שבבית שכור אין חובה לשייר].
ח. דין קריעה כשרואה את בית המקדש בחורבנו, מי שדר בירושלים ולא היה בכותל ל' יום האם חייב לקרוע?
תשובה: המחמיר תבוא עליו ברכה.
[בשו"ת רדב"ז (ב תרמו) כתב שצריך לקרוע משום דבראיית המקדש איכא עגמת נפש טפי, אולם הברכי יוסף (תקסא ב) והכה"ח (ס"ק כו) כתבו שלא נהגו כך. וביארו הטעם שבד"כ יושבי ירושלים רואים את מקום המקדש תוך שלושים יום. ויש שכתבו שהפטור הוא רק לדרים בעיר העתיקה ומטעם הנ"ל (אשרי האיש שם), ובחזו"ע כתב (עמוד תלט) שבירושלים החדשה אפשר שצריך לקרוע והמחמיר תע"ב]
ט. האם חיוב קריעה הוא גם בנשים?
תשובה: מעיקר הדין אף הנשים מחוייבות ומ"מ יקרעו בצניעות.
י. האם מהני להקנות חולצה לאחר ע"מ להיפטר מחיוב הקריעה?
תשובה: אין ראוי להימנע ולהיפטר מלקרוע, ואפשר שאף אינו מועיל כיון שבעה"ב אינו מקפיד.
[באחרונים משמע שמועיל הקניין אולם אי"ז ראוי (אול"צ ח"ג ל ה, שבה"ל ז עח). אולם י"א שאף אם הקנה לא מועיל כי הקונה אינו מקפיד מחמת שאינו שלו ממש, וכן הובא בשם הסטייפלר (קרא עלי מועד יא הערה מה)].
