עולם התורה והישיבות שותת כאב עם הסתלקותו של אחד מענקי הרוח הבולטים בדורנו מרן הגאון הגדול רבי מאיר נסים מאזוז זצוק"ל, ראש ישיבת "כסא רחמים", מגדולי הפוסקים והמנהיגים הרוחניים ביהדות ספרד בדור האחרון.
הגר"מ זצוק"ל אשר כונה בפי תלמידיו "הנאמן", השיב נשמתו ליוצרה ביום שבת קודש, כ"א בניסן ה'תשפ"ה, בשנת הגיעו לגבורות. עשרות אלפים בארץ ובעולם, תלמידיו ומוקיריו, אפופים באבל כבד על פטירתו של עמוד ההוראה והתבונה, שעמד בראש מהפכה תורנית, חינוכית ורוחנית בקרב יהדות ספרד.
זכה להוקרה רבה בקרב כל גדולי ישראל אשר העריכוהו מאוד על הנהגתו הציבורית. בכנס הסיומים שע"י ישיבת כסא רחמים שהתקיים בתשרי תשפ"ה, כינהו מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א: "מרן רבינו מורנו ראש הישיבה הגאון הגדול".
קורות חייו
הגר"מ מאזוז נולד בעיר תוניס שבצפון אפריקה לרבנו מצליח מאזוז הי"ד, מייסד ישיבת "כסא רחמים" בתוניסיה. עוד בנעוריו התבלט בכישרונו האדיר, וניכר היה שעדיו לגדולות.
לאחר הירצחו של אביו הי"ד בידי בן עוולה, עלה לארץ ישראל בשנת תשל"א וייסד מחדש את ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק – שהפכה ברבות השנים לאימפריה תורנית ענפה ומפוארת, עם סניפים ומוסדות רבים ברחבי הארץ. בישיבתו גידל רבינו דורות של תלמידי חכמים, רבנים ודיינים, כשלנגד עיניו השיטה התוניסאית הייחודית בלימוד העיון, הדקדוק והבקיאות בתנ"ך, כפי שהנחיל באהבה ובקנאות גם יחד.
סימן ההיכר של רבינו היה השילוב בין עומק עיוני נדיר לבין אהבת לשון, פיוט, דקדוק והגייה ספרדית מדויקת. בכתביו, בספריו ובסידורים שעליהם פיקח – בראשם "איש מצליח" – שקד לשמר את מסורת ההגייה והנוסח של יהדות תוניס בפרט, וספרד בכלל. לצד גאונותו בלימוד, התפרסם הגר"מ זצ"ל גם בזיקתו האיתנה לכל מקצועות התורה: בשו"תים, בפסקי הלכה, בעיון רהוט בש"ס ובפוסקים, ובהנהגת בתי דין לצד הנהגת מוסדות.
במשך למעלה מחמישה עשורים עמד הגר"מ זצוק"ל בראש מוסדות "כסא רחמים", שנחשבים כיום למרכז תורה מהמפוארים שבציבור הספרדי. דורות של רבנים, מחנכים, אנשי ציבור ותלמידי חכמים נושאים את דגלו – בגאווה, בשיטת הלימוד, ובנאמנות למסורת אבות.
מפעלו האדיר כלל גם הוצאה לאור של מאות ספרים – חלקם פרי עטו, ורובם של חכמי ספרד קדמונים. רבים מהם נחשבים ליצירות מופת של מחקר והגות תורנית-מזרחית טהורה.
תלמידיו הקרובים מעידים כי לא חדל לעסוק בתורה וללמד ברציפות עד יומו האחרון. גם כאשר דעותיו עוררו סערה ציבורית, שמר רבינו על צלילות הדעת, אהבת התורה, ובקיאות נדירה שאין לה תחליף.
בפטירתו, הלך לעולמו מנהיג תורני חד בדורו – תמצית של מסורת ספרדית שורשית, עיון חד, והנהגה חינוכית איתנה. הציבור החרדי, הספרדי, והעולם היהודי כולו איבדו דמות נדירה שפעלה ללא ליאות ל"העמיד תלמידים הרבה", באהבה ובאמונה.
