עולם התורה קיבל בהלם ותדהמה את השמועה הקשה על הסתלקותו של האי גברא רבא יקירא, הגאון הצדיק בנם של קדושים רבי ניסים יעקב עטיה זצ”ל, שריד לדור דעה, מתלמידיו האחרונים של רב רבנן מרן ראש הישיבה חכם עזרא עטיה זיע”א, וגיסו של יבדלחט”א מרן הגאב”ד הגרש”י זעפראני שליט”א, ומחותנו של הגרב"צ מוצפי שליט"א.
מצורפת סקירה בלעדית ל'כותל המזרח' על קורות חייו המרתקות, כפי שנכתבה על ידי חתנו המופלג הרב משה מועלם שליט"א, מראשי קהילת 'מסילת ישרים' רמות א', ירושלים.
המנוח נולד בי"ג באלול תש"י בירושלים בבית הוריו הגדולים, לאביו הגאון המופלג רבי ישועה עטייה זצ"ל הנודע בכינויו ’השקדן’ אשר ניצל כל רגע מימי חייו לתורה בהמתנה בלתי נתפסת, ולאמו מורתו הרבנית צופיה ז"ל לבית משפחת קצין-זיאת.
נהג לספר כי רבו המובהק – מרן ראש הישיבה חכם עזרא עטייה זצוק"ל כינה את אביו חכם ישועה זצ"ל בשם שקדן ומעיין (וכעין זה סיפר מרן הגאב"ד כאשר בא לנחם).
המנוח התחנך אף הוא בישיבת פורת יוסף כאשר נכנס ללמוד שם בגיל צעיר מאוד והוא נער, ויצק מים על רבותיו הגדול שבהם אצל רב רבנן מרן הגר"ע עטייה זצוק"ל, אותו הרב זצ"ל זכה לשמשו בשנותיו האחרונות בביתו על פי הוראת רבו הגרב"צ זצ"ל.
על כך המנוח נהג להעיד לא פעם כי בימיו האחרונים של רבי עזרא שמע אותו בחוליו האחרון ממלמל בפיו הלוך ושוב את כל מסכתות הש"ס. כמו כן למד ושימש את רבותינו מצוקי ארץ רבי יהודא צדקה הרב בן ציון אבא שאול הרב יוסף עדס והרב יהודה מועלם זצ"ל, אשר אהבוהו כבן ובכל אחד מהם ראה כרבו מובהק.
מחותנו של המנוח שיבדלחט"א הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א סיפר למשפחה בעת שבא לנחמם, כי בשנת תשכ"ח ביקש ממנו מרן הגרב"צ זצ"ל למצוא חמשה תלמידים מבני הישיבה שיעמדו במבחן על כל מסכת כתובות לאורכה ורוחבה בפני גדולי תורה ונדיבי עם.
הגאון הרב נסים עטייה זצ"ל היה התלמיד הראשון והצעיר מתוכם שהביע את הסכמתו להיבחן בע"פ על כל המסכת גפ"ת, הבוחנים היו הגאונים הגדולים נוחם עדן, חכם סלמאן חוגי עבודי, חכם עובדיה יוסף, חכם שלום מזרחי, חכם מנצור בן שמעון, וחכם יצחק זעפראני (אביו של מרן הגאב"ד), כאשר המנוח עמד במבחן הארוך והקשה ללא הנחות (עפ"ל) באופן מעורר השתאות..
כבר אז חכם יצחק זעפראני זצ"ל שם את עינו על הבחור הצעיר והבקיא ולאחר שנים מועטות ביקש אותו כחתן לבתו הרבנית סטלה תבלחט"א עוד עת התגוררו בעיר תל אביב שם שימש הגר"י זעפראני כרב במקום.
לאחר נישואיו התגוררו בירושלים אשר שם חי כל ימי חייו, בתחילת נישואיו למד שנים ספורות בכולל ’קול יעקב’ שנוסד בימים ההם שם חמד מסכתות הש"ס בעיון ועמקות עצומה תחת שבט מלכותו של מרן ראש הישיבה הגר"י עדס שליט"א שעודדו באופן אישי.
לאחר שנים ספורות רצה לפנות את זמנו ללימוד ההלכה, הגר"י עדס התנה עימו שלא ילך לכל כולל הלכה אלא רק למקום תחת ת"ח מוסמך כדי שיקבל את יסודות ההלכה בצורה הנכונה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא,
ע"פ עצתו פנה ללמוד בכולל שבט ומחוקק בראשות הגאון הנודע הגרז"נ גולדברג זצ"ל, שם למד את כל חלקי אורח חיים ויורה דעה, תוך שימוש חכמים מובהק, אותה עת הגרז"נ זצ"ל אף הסמיך אותו לרבנות והוראה והוא צעיר לימים. לאחמ"כ פנה ללימוד הדיינות בתחילה בכולל בנשיאות הגר"י נסים ז"ל ובהמשך את עיקר לימודו ושימושו בתחום הדיינות רכש בבית המדרש שע"י מכון הארי פישל לדיינים, שם יגע בשקידה עצומה תחת ראש ביהמ"ד הגאון המופלא הרב יוסף כהן זצ"ל (אביו של ראש ישיבת חברון הגר"ד שליט"א).
המנוח ראה ברבי יוסף כהן זצ"ל את רבו המובהק בדיינות והוא ראה בו תלמיד נאמן הממשיך דרכו בדיינות, ואכן הרב ז"ל צעד לאור פסיקותיו ושיטת לימודו, בעיון רב בחלקי אבן העזר וחושן משפט בלימוד כל השיטות ונושאי הכלים על השו"ע ללא דילוגים כלל. הגר"י כהן אף התנסח עליו במכתב משנת תשנ"ו כי ’בטוחני שמקומו יהיה מגדולי התורה בישראל, ומגדולי הדיינים’…
בשנת תשמ"ג והוא בן ל"ג שנים מינה אותו הגרב"צ שיכהן כדיין בביה"ד שע"י העדה החרדית הספרדית לאחר פטירתו של האב"ד הגאון רבי יעקב מוצפי זצ"ל, שם שימש כדיין משך 19 שנה עד שנת תשס"ב עת קרא לו הגאון הגר"ש מחפוד שליט"א וביקשו שיכהן אב"ד בד"צ ’יורה דעה’ שם שימש כאב"ד עד סוף ימיו.
כן שימש כאב"ד ’זרע אמת’ בעיר בית שמש ב11 השנים האחרונות לחייו. במקביל בעשרים שנה האחרונות כיהן מדי יום בראשות הכולל ’אורות חיים ומשה’ בעיר אשדוד בנשיאות הגה"צ רבי דוד חנניה פינטו שליט"א, וכמו כן במשך חייו הרב ז"ל הספיק לכהן כראש כולל בכמה וכמה כוללים חשובים ונודעים, ואף ללמד ולהעמיד תלמידים במספר ישיבות קדושות.
הרב זצ"ל נודע בחריצות וזריזות מיוחדת, כאשר מדי יום לאחר תפילת שחרית בהנץ החמה היה נוסע באוטובוס כאחד האדם עד לעיר אשדוד שם הגיע לכולל לפני הזמן ואף לפני האברכים. דגש מיוחד בחייו נתן על תפילת שחרית כותיקין ופעמים שאף מסר נפש על כך, כמו כן עודד בכל מקום את תפילת הנץ החמה.
הרב היה אהוב ביותר על כל הציבור, מאור פניו וענוותנותו היו לשם דבר כאשר היה מקדיש את זמנו בחפץ לב ויחס מיוחד לכל פונה ושואל מכל גיל ומגזר. מדי יום הרב היה עונה לעשרות שאלות ופניות בכל ד’ חלקי השו"ע ואף ביעוץ והכוונה אישית לפונים ולתלמידים.
במשך שנותיו הרב זכה להעמיד מאות תלמידים בתורה בהלכה ובדרך חיים ומוסר, ורבים חבים לו את חייהם הרוחניים ושובם מעוון.
הרב נודע כדרשן מיוחד ופה מפיק מרגליות כאשר היה יודע לדרוש בבקיאות עצומה בכל נושא ועניין תורני, בבקיאות מפליאה בזיכרון נדיר במתק שפתיים ולשון חכמים. היה ידוע כאהובם של גדולי הדור הקודם ובדור שלנו שהוכירוהו ואהבוהו עד מאוד, הותיר אחריו תכריך עצום של ספרים בכל מכמני התורה, לדעת חכמה ומוסר על התורה מעייני התורה ג"ח ומעייני דוד ח"א על כל ד’ חלקי שו"ע, מעייני המשפט ח"א על חו"מ ועוד. בנוסף, ספרים רבים נותרו באמתחתו שעדיין לא ראו אור, חלקם כרכי המשך לספרים הנ"ל.
ביוה"כ האחרון הרב חש ברע ולאחר שהובהל לביה"ח למחרת יוה"כ התברר זיהום חמור בגופו שהתפתח מחולי בכליות, לאחר תקופה של מס’ חודשים בביה"ח הרב זצ"ל השיב את נשמתו ליוצרה ביום שישי כ"ד טבת תשפ"ה לאחר חצות היום והוא בן 74 שנים לחייו, הרב אף זכה להיטמן בער"ש תוך שרשרת נסים מופלאה.
הותיר אחריו משפחה מפוארת דור ישרים ומבורך זרע ברך ה’, בנים וחתנים תלמידי חכמים מופלגים ומרביצי תורה.
מי יתן לנו תמורתו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
מצ"ב תמונה בלעדית של הגר"נ זצ"ל בצעירותו: