ראשיתה וכינונה של הקהילה, החלה בקומץ קטן מנין אברכים במספר מתוך מסירות אין קץ ודביקות במטרה לייסד בית לה' ולתורתו תחת השממה וחוסר ציבור ומקום של בני תורה ששררה בימים ההם בעיה"ק טבריה.
את תחילת דרכה עשו בכיתת גן קטנה בקיום תפילות השבת בלבד, ללא שום תנאים מינימליים הנדרשים, אך תמיד לנגד עיניהם עמדה החזון והשאיפה שעוד יעלו מעלה ויקויים בהם 'והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד'.
אט אט המשיכה הקהילה לנדוד ולגלות במקלט השכונתי 'מתחת פני האדמה', מתוך הודאה להשי"ת על מקום קבע ומסודר, שגרם להרחיב את המעגל המצומצם. תיכף ומיד יצאו הגבאים לחזר על הפתחים במכירת כסאות וריהוט וכו' הנדרש להיכל ה', שכל דורש ה' יטול חלק בכיסוי ההוצאות המרובות, ואכן הייתה היענות גדולה שהשיגה את המטרה.
פעילויות רבות סביב השעון החלו להעשות לטובת ציבור בני התורה, בכללם: סדר לימוד אור החיים הקדוש בליל שישי, מסגרות לימוד בימי שישי ומוצ"ש, עם מתן מילגה נאה. וכן מידי 'שבת מברכין' מתקיים 'משמר' עם מילגה מכובדת וסל מזון נרחב הנותן עזרה וסיוע לבני הבית. זאת ועוד, בסיום ימי השובבי"ם נערך סדר לימוד רצוף משקיעת החמה עד עלות השחר.
בשימת לב מיוחדת עבור דור העתיד מתקיימת מידי שבת לימוד בצוותא "אבות ובנים" עם פרסים ומיני מתיקה כיד ה' הטובה. רק להציץ בצהרי יום השבת ולראות את ילדי צאן קדושים בלימודם עם הוריהם, מחזה אדיר ומרגש עד חדרי הלב שעה של קורת רוח "בעולם הזה"…
תלאות רבות עברו בני הקהילה מפני חמת המציק אינשי דלא מעלי הדרים בסמיכות לבית המדרש שעיניהם היתה צרה בחרדים לדבר ה' ובפרט לציבור בני התורה, ולא חסכו כל מאמץ כדי להצר את צעדיהם, בדרכים שונות ומשונות ובתביעות זעם בבתי המשפט, ואף שכרו עו"ד פרטי נגדם. ובפרט בתקופת כהונתו של רע מעללים ראש העיר (לשעבר ר.ק שר"י) הכושל והנבזה אשר חבר במפלגתו גר בסמיכות לבית ה' ולא בחל בשום דרך אמצעי הן באייומים קשים והן במילות גנאי לרוב שהטילו מורך בליבותיהם של האברכים. אך למרות כל זאת לא צלחה ידם והמשיכו האברכים היקרים בעבודת הקודש ולא שתו ליבם לנעשה מסביבם והשליכו על ה' יהבם, ובס"ד התקיים בם ותשקוט הארץ…
ברגשי גילה וחדוה התקבל לראשונה במוצאי שב"ק (פ' זכור) ט' אדר ב' מורינו רב הקהילה הגרש"י זעפראני שליט"א אב"ד כתר תורה ונשיא איגוד עמלי התורה בארה"ק, זאת לאחר שהקהילה זכתה להצטרף ולהימנות על "איגוד עמלי התורה" בארה"ק. הרב מסר שיעור מעמיק בדרוש בענין קבלת התורה מאהבה שהיתה בימי אחשורוש והלקח המוסרי שנוגע אלינו, והביע את התפעלותו הגדולה לנוכח ציבור בני התורה האיכותי והייחודי שנמנה על לגיונו של מלך, ואף סיים בדברי חיזוק וברכה שבקרוב ממש יזכו ל'הרחיבי מקום אהלך' כשאיפתם הטהורה. חזון שעומד בקרוב להתגשם…
מהפכה של ממש התחוללה עם כינונה של מסגרת "כולל בין הזמנים" שהביאה עמה תנופה ופריחה אדירה בריבוי בני התורה. סדרי הלימוד החלו ביומי דניסן, והמשיכו ביתר שאת בביה"ז אב ותשרי ושמונת ימי החנוכה וכן בימי הפורים וחוזר חלילה. בהם משתתפים למעלה ממאה אברכים מכלל הכוללים הפזורים בקריה החרדית, יחד עם שיעורים בהלכה ובהגדה מגדולי מרביצי התורה וראשי הישיבות שליט"א שהפך למסורת כמידי חג ומועד סביב מעגל השנה. בסיומם של הימים נערכים מעמדי סיומי מסכתות שנלמדו ע"י בני החבורה וחלוקת מילגות סביב שולחנות ערוכים כיד המלך.
סיון תשפ"ב – "שבת כבוד התורה"
שבת בלתי נשכחת שכולה התרוממות רוח וחיזוק עברה על הקהילה הקדושה, עת הגיע לשבות עמם מורינו רב הקהילה מרן הגאב"ד שליט"א בשב"ק פ' קרח (כ"ה בסיון). תכונה רבה הורגשה באוויר עם מודעות ענק ולוח זמנים מפורט המבשרות על התוכניות הרבות שיתקיימו במהלך כל השבת. שבועות שלמים שקדו הגבאים שיחי' ע"מ לרומם קרנה של תורה בעוז ותעצומות. את תפילות השבת וסדרי היום קיימו בני הקהילה באולם ענק בסמיכות לביהמ"ד שהכיל את מאות המשתתפים שבאו להתעלות ולקבל מההשפעות הגדולות. עיני כולם נישאו למעמד המרכזי בעידן רעוא דרעוין סביב שולחנות ערוכים לכבוד ועונג השבת, בו נטלו חלק נכבד גדולי ראשי הכוללים ומרביצי התורה בעירנו, כאיש אחד בלב אחד. בשעת הנעילה נטל הרב את רשות הדיבור והסביר את גודל החשיבות של הקמת קהילות בני התורה בארה"ק בעת הזו, בפרט לציבור בני עדות המזרח אשר צריכים להתפאר ולהתחכות אחר רבותינו מצוקי ארץ, ולא לשנות מהומה ממסורת אבותינו המסורה מדור דור, והכל למען שמו באהבה 'ואין אנו באים לאפוקי אלא לעיולי' כלשונו החדה והברורה. עם צאת השבת ביקש הרב להיוועץ עם נציגי הציבור ע"מ שיתנו מענה לצרכיהם הנדרשים של בני הקהילה בקבלת מקום חלופי רחב ידיים, ואכן הדברים עשו פירות והביאו עמהם בשורה של ממש.
במהלך השנה בס"ד התבשרו בני הקהילה על מתן הקצאה בשכונת קרית שמואל, וכן שיפוץ בסיסי למקום. לשם כך יצאו בקמפיין יוצא מן הכלל תחת הכותרת "לראש פינה" ועמלו במשך שבועות רבות לקיים אירוע גדול ביום י"ג תמוז (ערב הילולת האור החיים הק') 'מעמד התרמה' בהפקה שטרם נראתה למען ייסוד משכן קבע לשעה ולדורות בהשתתפותו המלאה של מרן הגאב"ד שליט"א. ואכן תלי"ת הגיעו ליעד הנכסף ע"י כ-300 איש שנטלו ע"ע התחייבות כספית שע"י יוכלו להקים בית גדול ומפואר לה' ולתורתו, כאשר סך גיוס ההתרמה עמד על למעלה ממליון וחצי ₪.
אלול תשפ"ד – טלטלה
כמו בכל דבר שבקדושה המניעות והקשיים לא פסחו על בני הקהילה, עם גמר השיפוץ שנעשה ע"י העיריה, החלו לארוז ולהתכונן לקראת היציאה מאפילה לאורה (תרתי משמע), והעבירו בתחילת חודש אלול, במרץ רב וביגיעה קשה ומפרכת אך בלב נרגש את כל הריהוט וספרי הקודש למשכן החדש. אך הלא יאומן קרה, מעשה שטן במלוא מובן המילה. מיד לאחר שזכו להגיע אל המנוחה והנחלה, קמו והתעוררו משפחה ממרכז הארץ שבאו בטענה שיש להם חזקה על המקום עוד מימי קדם, והוציאו את כל רכוש בית המדרש לרחובה של עיר ביד תקיפה. לבנתיים הוצרכו בני הקהילה לשוב למקומם כבראשונה…
למרות הכל, ממשיכים ללא לאות להפריח ולרומם קרנה של תורה, כאשר ביתר שאת בשלהי חודש חשון באה הבשורה הטובה על הקמת "בית ההוראה המרכזי" בראשות הגאון רבי ירון אשכנזי שליט"א עם מורי צדק חשובים, המפיצים את דבר ה' 'זו הלכה' להורות לשעה ולדורות יחד עם 'סדרת שיעורים' והכשרת מורי הוראות בישראל. את המעמד פיארו גדולי מורי ההוראה בעיה"ק טבריה, כשעל ראשם נטל חלק מרן הגאב"ד מורנו רב הקהילה שליט"א.
כחלק מהתפתחות הקהילה, הונחה בחודש שבט אבן הפינה בהקמת מוסדות חינוך וגני ילדים שע"י איגוד עמלי התורה בארה"ק, במעמד מרנן ורבנן ובראשם רה"י הגר"א סלים והגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א. וב"ה נחלה הצלחה מרובה עם פתיחת שנת הלימודים החדשה הבעל"ט.
תלי"ת סמוך ונראה לחג החירות נפלה ההכרעה וקיבלו את ההקצאה בהשקט ובבטחה, והתקיים בהם בסופם 'היתה לראש פינה', וידם היתה על העליונה חרף כל הנסיונות לשלול מהם את זכות ההקצאה. ואכן ביום רביעי ט' בניסן הונחה אבן הפינה ע"י נשיא הקהילה מרן הגאב"ד רבי שלמה ידידיה זעפראני שליט"א שהגיע במסירות רבה לקבוע מזוזה במשכן החדש, ואף חנך את מקום השראת השכינה בשיעור מיוחד בענינא דיומא.
מיד בתום ימי חג הפסח החלו ההכנות האחרונות סביב השעון לקראת מעבר בית המדרש, בניקוי ושטיחת רחבת בית המדרש ע"י יציקת בטון ועשיית כניסה פרטית לתועלת הציבור, וכן מעבר ספרי הקודש והרהיטים ע"י עשרות מבני הקהילה שנרתמו וסייעו בכל כוחם.
לנוכח ריבוי העצום בלע"ר של ציבור בני התורה אשר צר המקום להכילם, הוקם לשם כך 'אוהל עראי' גדול ומושקע, בו נערכו תפילות הימים הנוראים וכן חג שמחת תורה והקפות שניות המרכזי ועוד, ששימש את הקהילה גם כמה חודשים קדימה…
מאוהל עראי זוכים בימים אלו להתגשמות של ממש בבניית אוהל קבע רחב ידיים, אשר רוקם עור וגידים לקראת בנין פאר מבית ומחוץ שטרם נראה כמוהו בכל קריה נאמנה, לכבודם של בני התורה ונושאי דגלה.
הירשם לעדכון השבועי וקבל את תקציר העדכונים למייל מדי שבוע. תוכל להסיר את עצמך בכל עת!
