מעל לשנתיים פועלת קהילת בית תפילה אורחות חיים בשכונת רמות א', ובמרכז פעילותה עומד עולם רוחני חי ותוסס: תפילות מסודרות, שיעורי תורה בימות החול ובשבתות, ישיבות בין הזמנים, פעילות "מתמידים" ושיעורי ילדים המתקיימים מדי יום.
למרות העוצמה הפנימית, הקהילה נאלצה לפעול במשך זמן רב במתכונת חלקית בלבד, בשל היותה כפופה לשעות הפעילות של מתחם הגנים שבו שהתה. בתקופה האחרונה נדדה הקהילה למבנה ישיבה לצעירים בשבתות — אך שם התנגדו בעלי המבנה להמשך פעילותה, בשל עמידתה בדרך רבותינו ובמסורת הנהגת בני התורה, שלא התאימה לגישתם.
מאז הקמתה בניסן תשפ"ג נעשו ניסיונות שונים למצוא לקהילה מקום ראוי: בתחילה הונח קראוון בשטח פנוי, אך העירייה התנגדה. ניסיון נוסף לשכור שטח צדדי בעלות כספית גבוהה – סוכל אף הוא עקב התנגדות גורמים אינטרסנטיים מקומיים.
האבסורד זועק לשמים: בשכונה פועלים בסמיכות ארבעה בתי כנסת גדולים לציבור הליטאי וריכוזי תורה נוספים במרחק הליכה קצר – כולם זוכים למבנה קבוע ומתאים – בעוד קהילה תורנית פעילה, הכוללת שיעורים יומיים, תפילות קבועות ומערך לימוד לילדים ולבני נוער, נאלצת להצטופף באוהל זמני הפועל יום־יום.
האוהל ממוקם בצומת הרחובות מירסקי–הרואה, בסמוך ל"חרושת הנערים", על שטח המתוכנן להיכלל בעתיד כאזור חום, ובמרחק של פחות מדקה מהשטח המיועד להקצאה עבור הקהילה — בשכונה שאין בה כלל שטחים פנויים לבתי כנסת נוספים.
בשלב זה, אומרים חברי הקהילה, המאבק אינו על נוחות אלא על זכות בסיסית לבית תפילה. 150 המשפחות המרכיבות את הקהילה, אשר התמידו בכל האתגרים, חתומות יחד עם כ־300 בתי אב מהשכונה על עצומה המוגשת לעירייה, בדרישה להסדיר מקום קבע לבית הכנסת שמהווה עוגן תורני עבור כלל תושבי האזור.
פעילי הקהילה מציינים כי כעת מוטלת האחריות על גורמי הפיקוח והשיטור בעיר — מר חיים נרגסי ומר יואל ששון — שלא להחריב חלילה את הבית הרוחני הזה, אלא לפעול למציאת פתרון יציב, מכובד ומאושר כחוק.
מצורף סרטון קצר המשקף מעט מן הפעילות השוטפת במקום (ללא תיעוד שבתות וחגים, מטבע הדברים):
"את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק", אומרים חברי הקהילה.
בקהילה מביעים אמונה וביטחון כי בסופו של דבר יימצא פתרון הולם אשר יאפשר את המשך הפריחה הרוחנית של עשרות משפחות בני התורה ברמות א'.
