בההילולא השנתית שנערכה בבית הגאון האדיר רבי מאיר אמסלם שליט"א דומ"צ נווה יעקב ואב"ד פחד יצחק לע"נ דודו סידנא בבא סאלי זיע"א, סיפר למשתתפים על מספר הנהגות נפלאות שראה בעצמו, חלקם לראשונה.
כותל המזרח מביא את הסיפורים והעדויות בפרסום ראשון ובלעדי:
שקיעות מבהילה ועיון נורא
"ראשית כל יש לעמוד על שקיעותו המבהילה בלימוד תורה, שאין לה אח ורע". סיפר הגה"צ שליט"א. "ידוע שאחרי חתונתו בגיל 16 הסתגר עם דודו רבינו יצחק אביחסירא זיע"א והיו במשך חמש שנים ב'הסגר', לא ראו פני איש ואישה כל השנים הללו, ועסקו בתורה מבוקר עד ליל בהתמדה נוראה, ובאותן שנים למדו את כל הש"ס בעיון.
והנה רוב ימיו לא עלה על יצועו כלל, אלא היה לומד עד שראשו היה נשמט מעט, נרדם לזמן קצר, נוטל את ידיו בנטלה שהייתה מוכנה לו לצידו וממשיך ביגיעת התורה ליום נוסף. ופעם אחת זכורני שהגיע בסוכות לביקור בירושלים לעת זקנותו, ונח על המיטה בסוכה ובמשך כמה שעות שוחח עם בן שיחו על סוגיית רבי חנינא סגן הכוהנים.
אחר כך אמר לבן שיחו 'מזה כ' שנים לא פתחתי מסכת פסחים, אבל אני נזכר בה לפעמים', וכנראה היה חוזר בראשו בע"פ אחרת לא מובן השליטה המלאה בכל המסכת.
ועל כל זאת לא החזיק טיבותא לנפשיה, ואמר לי פעם: 'אתם תהיו כמוני, יהודים פשוטים. צריך להיות יהודי פשוט…'
עיון מפליא
"פעם הגיעו אליו בניו בשמחה, ואמרו לו שלמדו לילה שלם ח"י דפים של גמרא. אמר להם בבא סאלי 'ואני לילה שלם למדתי ח"י שורות בגמרא', ובא להראות להם כמה חשוב העיון וההבנה של כל מילה.
אנו ידענו כולם שרמב"ם – הוא יודע מילה במילה בע"פ את כל הי"ד כרכים על בוריים, וגמרא – לא בטוח אם היה יודע ממש מילה במילה במדויק, אבל שקלא וטריה פשוט וברור ששלט בכל הש"ס כולו ישר והפוך".
הנהגה בכל החומרות ובהסתר דבר
"אחד הדברים המפליאים אצל סידנא, היה כיצד נהג בעצמו בכל החומרות ופרטי הפרטים של כל הלכה והלכה, לצאת ידי חובת כל השיטות כולם. לא נהג בעצמו קולא בשום דבר, וחיפש תמיד לצאת ידי חובת כל החומרות וההידורים. זה בלט בברכות, בהלכות סעודה, הלכות שבת, תפילה וכל הליכותיו.
ועם זאת, עשה את הכל בצניעות רבה מאוד ובפשטות רבה, ונזהר שלא ישימו לב כלל, כביכול כך נוהגים וזהו. בלי 'קוועטש' ומי שלא למד היטב את הסוגיה לא שם לב כיצד הוא מקפיד על כל השיטות, אלא סבור לתומו שכך הוא נוהג ותו לא.
פעם ישבנו עם אחי (הג"ר אליהו אמסלם שליט"א) אצלו בבית בסעודה, וחשב לעצמו 'הרי זה מלאך אלוקים, איך אפשר להשיג השגות כאלו' ולפתע הרים אליו סידנא את עיניו, חייך ואמר (במרוקאית) 'תעשה כמוני תהיה כמוני, זה הכל'.
תורת הנסתר – תהא נסתרת
ופעם אחת אמר לנו בסעודה, שתורת הנסתר כשמה כן היא וצריכה להיות נסתרת, לכן על האדם ללומדה היטב אבל בתפילה עצמה ובקיום המצוות לקיימה בע"פ ולא בגלוי עם דפים וכדו', שאז אינה נסתרת".
(וראה בידיעה אחרת בכותל המזרח חשיפה בלעדית של ספר כוונתו מכת"י קדשו של סידנא בבא סאלי זיע"א).
כיצד התחבר השיר 'יודו לך רעיוני'
"פעם ישבו סידנא בבא סאלי ורבי ניסים (אמסלם זצוק"ל, גיסו של בבא סאלי) בסעודה, ורבי ניסים שאל את החכם 'למה אינך מחבר שירים כאבותיך?'. בבא סאלי חייך והרים ידיו מעט כאומר 'מה נעשה'. אחר כמה רגעים אמר לרבי ניסים: 'אני אכתוב ואתה תלחין', הסכים מיד.
ישב בבא סאלי וכתב את השיר כולו, תוך פחות מעשר דקות וללא תיקון או שגיאה אחת על הדף (!!). ומיד לאחר מכן לקח רבי ניסים את הדף והלחין את הניגון המוכר והידוע לכל של 'יודו לך רעיוני'. וכך שרו אותו בשמחה רבה.
וביום מן הימים כששרנו בבית את השיר עם רבי ניסים, עצר אותנו ולימד אותנו ניגון חדש (שכיום שרים אצלנו בו את הבית האחרון – 'קץ ימים גלה וגו")".
כבוד מלכים הסתר דבר
"באופן כללי הקפיד סידנא להסתיר מאוד את מעשיו. היו לו שלושה תעניות 'הפסקה' (ממוצש"ק ועד לליל שבת) והן היו ידועות יחסית במשפחה, בפ' בשלח, בבין המצרים ובאלול. אך מעבר לזה היו לו צומות רבים שעשה ואין איש שם על לב. יתירה מכך, היו פעמים רבות שכשהגישו לו ולשמש לאכול, ביקש מהשמש שיאכל את שתי המנות, זאת כדי שאפילו הרבנית תחשוב שלא צם, ולא יספר דבר לאיש עד פטירתו".
"באופן כללי הייתה לו הנהגה מעניינת מאז שעלה לארץ הקודש שמאוד הסתיר את עצמו. במרוקו היה ידוע הרי כראש אבות בתי הדין בתפילאללת, וכתב תשובות ואגרות בכל נושא, אך כאן בארץ הקודש היה מקבל אנשים כשעל השולחן היה רק חק לישראל. פעם הציצו לחדרו דרך חרך בזמן שלמד, וראו על השולחן עשרות ספרים נפתחים, אך לפני שפתח את הדלת היה מחזיר הכל ומשאיר רק חק לישראל, חומש או תהילים משל היה בע"ב פשוט. אינני יודע מדוע נהג כך".
ברוך הבא כהן!
"פעם הגיע אליו אביו של חכם יצחק כהן (רב שכונת שמואל הנביא), ומיד עמד בבא סאלי עמד בפניו ואמר 'ברוך הבא כהן'. ובאופן כללי ידוע שהיה מכבד מאוד כהנים, והרבה עדויות יש שעמד בפניהם, ובפרט כהנים ממשפחת 'כהן-סקלי' המיוחסת מעיר הכהנים 'דבדו', שהייתה סמוכה לתפיללאלת, ויצאו ממנה חכמים רבים לשם.
אמנם רבינו דוד אביחסירא 'עטרת ראשנו' נישא לבת כהן מבנות המשפחה, ואחר שאירע האסון ורצחוהו הישמעלים ימ"ש, הורה בבא סאלי שבני המשפחה לא יינשאו יותר לבת כהן, וכך נוהגים משפחות אבוחצירא עד היום.
השגות שלא מעלמא הדין (עדות מכלי ראשון)
"ורק על כל זאת כשמבינים את מעלתו העצומה ביגיעת התורה ובסיגופים והישמרות מכל ענייני עוה"ז, אפשר להבין איך זכה להשגות עצומות כאלו בחייו, ולנסים ומופתים רבים שהיו מבהילים כל רואיהם. ועניין השגות עליונות היה אצלו מצוי מאוד.
פעם בהיותנו אצלו אמר לנו כי בנו מאיר הוא משורש נשמתו של רבי מאיר בעל הנס, ובנו ברוך הוא משורש נשמתו של ברוך בן נריה סופרו של ירמיה הנביא. ופעם אמר לנו שהתחתן עם הרבנית מרת סימי ע"ה כדי לזכות במצות פדיון הבן שלא זכה בה לפני"כ, ואותו התינוק שנולד בכור נפטר כעבור כחמישים יום. ובשבעה שישבו עליו היה בבא סאלי שמח מאוד ויהי לפלא, וכאשר שאלוהו לשמחה מה זו עושה, השיב 'אינכם מבינים דבר' והיה ניכר כי קרו דברים גדולים שאין איש יודעם.
"עוד סיפר לי חכם דוד (יהודיוף זצוק"ל) שבאחרית ימיו חלה בנו בבא מאיר, וכשהגיע שם סידנא כרית על השולחן והוריד ראשו ונרדם, ואחרי כמה רגעים לקח גם בבא מאיר כרית ושם על השולחן, הוריד את ראשו וכביכול נרדם, ולפתע קמו שניהם כאחת, והיה ניכר שאין בשורה בפיהם, וסידנא אמר 'בשלמא' (בשלום), ויהי הבית לחרדת אלוקים. וכעבור שלושה שבועות נסתלק בבא מאיר זיע"א".
וכן הוסיף וסיפר עוד מעשים נפלאים שראה בעיניו ויובאו בהמשך בכותל המזרח.
אשרי עין ראתה אלה, לשמו ולזכרו תאוות נפש. זכותו תגן עלינו אמן.
