מרן הגאון הגדול רבי שלמה ידידיה זעפראני שליט"א הגיע לנחם את סגן רה"ע ירושלים ומייסד ארגון 'לבקר בהיכלו' הרב צביקה כהן ובני משפחתו, היושבים שבעה על פטירת נכדתו, הילדה רוחמה חנה ע"ה, שהלכה לעולמה כשהיא בת חמש שנים וחודשיים, לאחר תקופה של התמודדות וייסורים. לביקור נלווה גם מנכ"ל איגוד עמלי התורה הרב אהרן כהן והרב יהודה דיין מראשי האיגוד.
בדברי הניחומים עמד מרן הגאב"ד על דמותה המיוחדת של הילדה ועל החיבור העמוק לאמונה שאפיין אותה גם בתקופות הקשות. "רוחמה חנה ע"ה, כפי ששמענו, בחייה הייתה מחוברת אל הקדוש ברוך הוא, והשכינה סעדה אותה על כל צעד ושעל", אמר.
הוא הביא את דברי חז"ל על עמרם, שבשעה שגזר פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", גירש את יוכבד ובעקבותיו עשו כך רבים מישראל, עד שבאה בתו מרים וטענה בפניו כי גזירתו קשה משל פרעה – שכן נשמה שבאה לעולם, גם אם חייה קצרים, כבר השלימה את המסלול שנועד לה בעולם הזה וזוכה לחיי העולם הבא.
"ומה יש לדבר על רוחמה חנה עליה השלום?", אמר. "היא עברה את המסלול של העולם הזה בצורה כזו, שהיא שידרה מה פירוש להיות מחוברת אל השכינה כאן בעולם הזה. היא נתנה רוממות להורים היקרים, לסבא ולכל המשפחה, והראתה: לא מרימים ידיים ולא מאבדים תקווה, בשום מצב".
בהמשך עמד על מאמר חז"ל המבחין בין ההטבה הכללית של "טוב ה' לכל" לבין "טוב ה' לקוויו, לנפש תדרשנו", וביאר כי התקווה והציפייה לקב"ה הן עצמן החיבור אליו דווקא בשעות הקשות.
"רוחמה חנה לימדה אותנו פרק כמו אדמו"ר", התבטא מרן הגאב"ד. "לעולם לא מאבדים תקווה. מה הם חיים? שנה? עשר שנים? מאה ועשרים שנה? מה שמתחיל בעולם הזה ונגמר בעולם הזה – אלו אינם החיים. חיים הם נצח. יש מי שעוברת את המסלול במאה ועשרים שנה, יש בשבעים או שמונים שנה, ויש כמו רוחמה חנה – בחמש שנים וחודשיים. היא הגיעה, הייתה מחוברת, ושידרה את החיבור לשכינה".
בהמשך הזכיר דברים שאמר הגאון רבי משה שפירא זצ"ל בעת שישבו לנחמו לאחר פטירת בתו בקיצור ימים. הגר"מ שפירא הקשה כיצד הקב"ה, שהוא אחד משלושת השותפים באדם, כביכול נוטל את הנשמה ללא הסכמת יתר השותפים, והשיב על פי דברי הראשונים כי כאשר מדובר ב"זכות גמורה" – זכין לאדם גם שלא בפניו.
"מה שהקדוש ברוך הוא לקח את הבת שלי – זו זכות גמורה", ציטט את דבריו, והוסיף לבני המשפחה: "מבינים? לא מבינים. מי איתנו שיכול להבין. אבל רוחמה חנה אומרת להורים היקרים: לא להישבר, לא להרים ידיים, לא לאבד תקווה. עם הפנים קדימה".
עוד הרחיב בדברי חז"ל על צידוק הדין של האבות הקדושים. לדבריו, אמירת אברהם אבינו "ואנוכי עפר ואפר" מלמדת כי ראשית צידוק הדין היא ההכרה במגבלות ההבנה האנושית, ואמירת יעקב אבינו "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת" מבטאת את ההכרה בחסדי הבורא גם כאשר האדם ניצב מול מידת הדין.
בסיום דבריו אמר מרן הגאב"ד כי דמותה ואמונתה של רוחמה חנה ע"ה מלמדות על נשמה גבוהה: "לשמוע על ילדה כזו, שבמצב שהיא עוברת אומרת 'מזמור לתודה' על כל צעד ושעל – זו נשמה גבוהה". הוא בירך את בני המשפחה כי רוחמה חנה תעמוד בתפילה עבורם מן השמים, וכי מכאן ואילך יזכו לראות אך שמחה ונחמה: "ותרוחמו מן השמים ולא תוסיפו דאבה עוד".
