במשך מאות שנים פרחה באלג'יריה אחת מקהילות הקודש המפוארות בעולם היהודי. בהיכלי התורה של אלג'יר, והראן, תלמסאן, קונסטנטין, גרדאיה וערים נוספות צמחו גדולי תורה והוראה, אשר העמידו מסורת פסיקה עשירה, עמוקה ומקורית. יסודה בקודש על פי הוראות הריב"ש והרשב"ץ וצאצאיו, שביססו את מסורת הפסיקה באלג'יריה כפי שקיבלו מרבותיהם בספרד – הר"ן ושאר חכמי ספרד הראשונים.
ספריהם, תשובותיהם וחידושיהם היוו נדבך מרכזי בעולם ההלכה, אולם רבים מכתבי חכמי המגרב נותרו במשך שנים ארוכות חבויים בין כתבי יד, רחוקים מעיני הלומדים.
מתוך תחושת שליחות עמוקה להחיות את תורתם של רבותינו הקדמונים, קם מכון "אהבת הקדמונים" – מפעל תורני העוסק באיתור, בירור, עריכה והוצאה לאור של כתבי יד ותורתם של חכמי אלג'יריה לדורותיהם. במסגרת פעילותו מוציא המכון לאור את הקובץ התורני "כתונת תשבץ" – מאסף תורני מתורת חכמי אלג'יריה, היוצא לאור על פי סדר השולחן ערוך, אורח חיים.
מטרת המכון אינה רק להציל כתבים עתיקים מן הגניזה, אלא להשיב את דברי רבותינו אל מקומם הטבעי – אל בית המדרש, ולהנגיש לתלמידי חכמים ולבני התורה את דרכי העיון, הפסיקה והמנהגים של חכמי אלג'יריה, שמסורת הוראתם עברה מדור לדור.
מאחורי המפעל עומדת מערכת של תלמידי חכמים, שכל אחד מהם מביא עמו בקיאות מיוחדת וניסיון רב בתחום ההדרה והעיון בתורת חכמי המגרב.
בראש המערכת עומד הרב יוסף נקאש, מחבר הספר "אוצרות אמת" על מנהגי אלג'יריה, העוסק שנים רבות בחקר מנהגי הקהילה ובבירור מקורותיהם.
העורך הראשי הוא הרב אריאל יעקב גוזי, מחבר הספרים "עסיס רימונים" ו"בניין אריאל", העורך את הקבצים התורניים בטוב טעם ודעת.
חברי המערכת הם: הרב נתנאל פיתוסי, רב שכונת נווה דקלים בפתח תקווה; הרב יאיר סלאם, רב בית הכנסת "שובה ישראל" ליוצאי אלג'יריה (מזאב) בפרדס כץ בבני ברק; הרב משה אטיאס, מומחה לתורת חכמי המגרב בכלל וחכמי אלג'יריה בפרט; וכן הרב נתנאל אביטל, מן המומחים הבולטים בדורנו לתורת חכמי המגרב.
יחד פועלים רבני המערכת בכתיבת מאמרים תורניים, פענוח כתבי יד, השוואת נוסחאות, בירור מנהגים ועריכה מדויקת – עד להעמדת יצירה תורנית בהירה ומאירת עיניים.
גולת הכותרת של פעילות המכון היא הוצאת המאסף התורני "כתונת תשבץ", המוקדש לתורת חכמי אלג'יריה. בשנת תשפ"ו יצאו לאור שלושה קבצים מקיפים, שכל אחד מהם מוקדש לנושא הלכתי מרכזי.
הקובץ הראשון, שיצא לאור בחודש אלול, עסק בענייני ציצית. הקובץ השני הוקדש לענייני תפילין וכלל למעלה מ־250 עמודים של בירורי הלכה, מנהגים, כתבי יד ומאמרים תורניים. בחודש תמוז תשפ"ו יצא לאור הקובץ השלישי, העוסק בפסוקי דזמרה וקריאת שמע, ובו קרוב ל־300 עמודים של אוצרות תורה חדשים.
בין דפי הקובץ השלישי נחשפים כתבי יד רבים שהיו גנוזים במשך למעלה משלוש מאות שנה. בין היתר הוציא המכון לאור כתב יד מבעל "צרור המור" על פירוש קריאת שמע בדרך הסוד, חידושי "מטה יהודה" מהדורא תניינא לרבי יהודה עייאש, וכן כתבים נוספים שטרם נדפסו מעולם.
לצד פרסום כתבי היד משולבים בקובץ מאמרים הלכתיים, בירורי מנהגים, מחקרים על דרכי הפסיקה של חכמי אלג'יריה וסקירות על גדולי התורה שפעלו בקהילות אלו.
פעילות המכון זכתה להערכה רבה בעולם התורה. רבני מערכת "אהבת הקדמונים" התקבלו אצל מרן 3זהראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, אשר התעניין בפעילות המכון ובהוצאת כתבי חכמי אלג'יריה.
במהלך המפגש קיבל הראשון לציון את קבצי "כתונת תשבץ", הביע התפעלות מן העבודה התורנית, והדגיש את חשיבות השבת תורתם של הריב"ש, הרשב"ץ ושאר חכמי אלג'יריה אל עולם התורה. בדבריו עמד גם על חשיבות כתביו של רבי יהודה עייאש בעל "מטה יהודה", ובפרט בסוגיות שבת.
בסיום המעמד בירך את חברי המערכת שימשיכו להוציא לאור כתבים נוספים מאוצרות חכמי אלג'יריה ולעודד את העיסוק התורני במורשתם.
פעילות מכון "אהבת הקדמונים" הולכת ומתרחבת, הן בהוצאה לאור של גנוזות וכתבי יד, הן בפרסום מאמרים תורניים, והן במתן במה לתלמידי חכמים המבקשים לעסוק בתורת חכמי המגרב.
במכון רואים בכך שליחות של ממש – להוציא מן הגנזים את תורת רבותינו, להעמידה במהדורות מדויקות ומאירות עיניים, ולהשיב את תורת חכמי אלג'יריה למקומה הראוי בעולם התורה.
