במהלך מסעו של מרן הגאב"ד הגאון הגדול רבי שלמה ידידיה זעפראני שליט"א בארצות אמריקה הדרומית, נשאל הרב בכמה הזדמנויות בענייני ברכות הנוגעים לפירות מקומיים המצויים במדינות האזור, ובפרט בברזיל, שם נחשף הציבור למינים שאינם שכיחים בארץ ישראל.
אחת השאלות הבולטות עסקה בפרי הז'בוטיקבה – פרי יוצא דופן הגדל ישירות על גזע העץ עצמו, תופעה בוטנית נדירה המכונה "קאוליפלוריה", שבה הפירות צומחים מהגזע ולא מן הענפים. הפרי, הדומה במראהו לענב כהה, בעל קליפה עבה וסגולה ובתוכה תוכן לבן ומתוק.
ייחודו של הפרי אינו רק בצורת גידולו: הוא כמעט ואינו מצוי מחוץ לאזורי גידולו, משום שלאחר קטיפתו הוא מתחיל לתסוס בתוך ימים ספורים בלבד, ולכן נהוג להכינו במהירות למיצים, ריבות ואף יינות מקומיים. תופעה זו הפכה אותו למעין "סוד מקומי" של ברזיל, שאינו מגיע לשווקים רחוקים. עוד נודע כי הפרי עשיר במיוחד בנוגדי חמצון, ובפרט בחומרים הנקראים אנתוציאנינים – אותם חומרים המעניקים לו את צבעו הסגול העמוק ותורמים להשפעות בריאותיות שונות.
לאחר העיון הורה מרן הגאב"ד כי ברכתו של פרי הז'בוטיקבה היא "העץ".
לצד זאת נשאל גם על פירות נוספים, ובהם פסיפלורה ופפאיה, אשר דינם נידון בפוסקים ונאמרו בהם כמה שיטות. באשר לפסיפלורה הורה כי מאחר שמדובר במחלוקת, נכון שמחמת הספק יוציא אדם את עצמו בברכה על ידי פרי אחר. לגבי פפאיה הכריע כדעת הפוסקים כי ברכתו "האדמה".
הכרעותיו של מרן הגאב"ד עוררו עניין רב בקרב בני הקהילות, אשר ניצלו את ימי המסע כדי לשטוח לפניו שאלות מעשיות רבות בהלכה, מתוך רצון לברר את הדרך הראויה גם בפרטים הנוגעים לחיי היום יום – ואף בעניינים הנראים פשוטים לכאורה כמאכלים ופירות מקומיים.
כך, לצד דברי החיזוק וההתעוררות הנישאים במסע כולו, ממשיך מרן הגאב"ד להעמיד גם את בירור ההלכה על מכונו, ולהשיב לשואליו דבר ברור ומדויק בכל מקום אליו הוא מגיע.
