שליח כותל המזרח יצא לתלוואת שבמחוז דרע במרוקו, וצילם תמונות בלעדיות ונדירות של ציונו הקדוש של רבינו אהרן אבוחצירא זיע"א, בנו של מרנא האביר יעקב זיע"א ומסדר כתביו, ואחיו של רבינו מסעוד אביחצירא זיע"א.
החסיד והעניו רבי אהרון, נצר קדושים מגזע תרשישים, התפרסם בעיקר בגין עמלו הרב לסדר את ספרי אביו ולהביאם לדפוס.
כפי שכותב אחיו רבי מסעוד (בהקדמת הספר 'אלף בינה') וז"ל: 'ויקר מקרה עם מר אחי (רבי אהרון) נר"ו הרחיק נדד לעשות מלאכתו, ויבא ימה פאס יע"א לפני אדון הארץ במכון שבתו כמוהר"ר אבנר הצרפתי זצללה"ה יגן על כל ישראל ועלינו זכותו, וקשות דבר אתו באמור לו: מה זה עשיתם ולא קמתם לעלות להוציא לאור חבורי מר אביך להאיר נשמתו. דבר מלך: קום עלה בית א-ל למקום מנוחתו. וישמע מר אחי לצוואת הרב ועצתו, ויעש כאשר ציוהו וילך בזריזות ומן השמים סייעוהו ויבא לקראתו, ומצא בבית גנזיו עשרה ספרים וכו'.
רבי אהרון כיהן בדיינות וברבנות בעיר ריסאני יחד עם אחיו רבי מסעוד, וכפי שכותב תלמידו רבי מסעוד אצראף זצ"ל (בהקדמתו לס' יגל יעקב) בזה"ל: 'שני לו בקדושה גזע איתנים, מורי ורבי ועטרת ראשי הלכתא כותיה באיסורים ודינים, בפלפולים חריפים ודיוקים, שושנת העמקים, שמו כשם משמש לפני ולפנים, אהרון קדוש ה' נמשח בשמן ששון דגלו ירים ויקים, ידיים רפות בביתו מתחזקים, שניהם כאחד טובים עושים גדרים וסיגים ותיקונים, ראשונים ואחרונים'.
'והקשורים ליעקב'
התקשרותו של רבי אהרון למור אביו היתה גדולה מאוד, שכן היה משמשו ומכבדו בגינוני כבוד ויראה גדולים, כפי שסיפר האדמו"ר רבי דוד חי אביחצירא שליט"א: רבי אהרון היתה לו חזקה להגביה הכוס לקידוש ולתתה על ימינו של מרן רבי יעקב, חזקה זו היתה שמורה בידיו מגיל ילדות ועד לאחרית ימיו של אביו הגדול. והנה בכל פעם שהיה מגביה הכוס, היתה ידו רועדת עד שכמעט כל היין שהיה בכוס נשפך עוד בטרם הובאה הכוס לידיו של מרן אביר יעקב נורא זיע"א, ודבר זה היה חוזר על עצמו מידי שבת בשבתו.
כאשר שמע רבי אהרון על פטירת אביו הזדרז להגיע תיכף למצרים לפקח על הקמת המצבה ובנין הציון שנבנה מעל קברו בדמנהור.
רבי אהרון חיבר פיוט נפלא לכבוד מו"א בשם: "אשירה נא לכבוד מרנא", שזכה והתקבל בכל תפוצות ישראל. (נ.ב: מלבד פיוט זה לא ידוע על עוד פיוט שחיבר).
'וימת אהרון שם בראש ההר'
רבי אהרון לא האריך ימים רבים ונפטר לבית אבותיו ביום שישי ערש"ק כ"ב באלול שנת אסת"ר, בעודו מצוי על אם הדרך בכפר תלוואת שבמחוז דרע, שם מנוחתו כבוד.
אודות יום פטירתו סופר (ס' גאוני משפ' אביחצירא ח"ג, עמ' 22): לאחר פטירתו של רבי אהרון הציבור חשש להתחיל במסע הלוויה ובדעתו היה לעכב את הלוויה עד למוצ"ש מחשש חילול שבת. באותו העת רבי משה זאגורי זצ"ל ששהה עם הרב עד הפטירה ממש, נעץ את מקלו בקרקע וגזר על השמש לעמוד במקומה עד סיום הלוויה וכן היה.
סימוכין לזה ניתן ללמוד מתוך פיוטו של רבי שאול נחמיאש אשר כותב בתו"ד (מתורגם): "החכם רבי אהרון הוא כעין המנורה, פטירתו ביום שישי לאחר מחצית היום הקבורה נעשתה ונס היה".
השאיר אחריו ברכה, חמשת 'בני אהרון' המופלגים בחכמה וקדושה: רבי אליהו, רבי ישראל, רבי שמואל, רבי שלום, ורבי יוסף. זכותו יגן עלינו אמן.
פיוט אשירה נא לכבוד מרנא
https://youtube.com/shorts/aqntd92AP1s
מצורף הפיוט 'אשירא נא' אשר נכתב ע"י החכם לכבוד אביו:
אָשִׁירָה נָא. לִכְבוֹד מָרָנָא. הוּא הַתַּנָּא. רַבִּי יַעֲקֹב.
נִקְרָא שְׁמוֹ תָּם. תִּפְאֶרֶת לוֹ חוֹתָם. וּבֶאֱמֶת נֶחְתַּם. רַבִּי יַעֲקֹב.
יָשָׁר נֶאֱמָן. נֶטַע נַעֲמָן. צִנְצֶנֶת הָמָן. רַבִּי יַעֲקֹב.
אוֹרָה זוֹ תּוֹרָה. אוֹר הַמְּנוֹרָה. זָכָה וּבָרָה. רַבִּי יַעֲקֹב.
הוּא רֹאשׁ הַגּוֹלָה. לְשֵׁם וּתְהִלָּה. מְאוֹד נַעֲלָה. רַבִּי יַעֲקֹב.
רָשׁוּם בְּנִסִּים. בַּעַל הַמַּעֲשִׂים. וּבֶן קְדוֹשִׁים. רַבִּי יַעֲקֹב.
נַפְשׁוֹ בִּצְדָקָה. דָּבְקָה וְחָשְׁקָה. שָׂם לוֹ לְחֻקָּה. רַבִּי יַעֲקֹב.
אֲבִי יְתוֹמִים. וְגַם אֶבְיוֹנִים. חוֹנֵן עֲנִיִּים. רַבִּי יַעֲקֹב.
חָכָם וּמְצֻיָּן. הוּא רַב וְדַיָּן. בָּקִי בְּכָל עִנְיָן. רַבִּי יַעֲקֹב.
צַדִּיק וְעָנָו. כָּל יָמָיו שָׁנָיו. שְׁכִינָה לְפָנָיו. רַבִּי יַעֲקֹב.
יוֹמָם וָלַיְלָה. עוֹשֶׂה פְּעֻלָּה. בְּסוֹד הַתְּפִלָּה. רַבִּי יַעֲקֹב.
רָז לוֹ גִּלָּה. לְשֵׁם וּתְהִלָּה. מְאוֹד נָעֲלָה. רַבִּי יַעֲקֹב.
אֵלָיו רַב מוֹרִי. הָרַב הָאֲרִי. לָמַד וְקָרִי. רַבִּי יַעֲקֹב.
חִבּוּרִים הוֹצִיא. עַל תּוֹרַת מֹשֶׁה. שָׂם לוֹ לְמַחֲסֶה. רַבִּי יַעֲקֹב.
זְכוּת תּוֹרָתוֹ. צִוָּה לַעֲדָתוֹ. וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ. רַבִּי יַעֲקֹב.
קָדוֹשׁ בִּקְדֻשָּׁה. אֶבֶן הָרֹאשָׁה. וְכָל טוּב עָשָׂה. רַבִּי יַעֲקֹב.
