רבינו נולד בעיר ואם בישראל בגדאד אשר במדינת בבל, העיר הנודעת לתהלה עוד מתקופת רבותינו חכמי התלמוד (ראה רש"י ברכות נד: רב חנא בגדתאה, שם עירו בגדד היא העיר החשובה שבבבל), אף בתקופת הגאונים מילאה בבל תפקיד נשגב ביותר בחיי עמנו והשפיעה השפעה עצומה על כל תפוצות הגולה, וביחוד הגדיל לעשות רבינו האי גאון האחרון לגאונים בזמן והראשון במעלה הוא הגבר הוקם על אשר הפיץ תורתו בכל קצוי תבל, ותלמידיו הגדולים שבו לארצות מולדתם והם הם קיבצו וריבצו פועלים לתורה, והפיצו את אור תורתו מסוף העולם ועד סופו.
אף בדורו של הרמב"ם חי הגאון רבי שמואל בן עלי ששימש כראש הישיבה הגדולה בבבל (ראה שו"ת הרמב"ם סי' סט). אמנם לאחר מכן היתה תקופה ממושכת שבבל חדלה להיות מרכז לגולה, וישיבותיה התדלדלו, וארזי הלבנון אדירי התורה וישיבותיהם הגדולות עברו למדינות אשכנז וצרפת ויתר ארצות המזרח. אולם בדורות האחרונים חזרה עטרה ליושנה, וזכינו לאנשים גדולים בעלי שיעור קומה, ומכללם: רבי משה חיים זצ"ל (סבו של רבינו), ותלמידו רבי עבדאללה סומך זצ"ל (נפטר ביום ח"י אלול תרמ"ט) אשר החזירו לבבל את תפארתה. גולת הכותרת שבתלמידיו הוא רבינו הגדול רבי יוסף חיים זצ"ל אשר יצק מים על ידיו, ואח"כ עלה ונתעלה בממדים נפלאים בעוצם שקידתו ותבונתו קדושתו וחסידותו, וחזרה תקופת הזוהר של גולת בבל המעטירה לאיתנה.
ריש גלותא דבבל
עוד בגיל רך וצעיר היה רבינו נחבא בספריית אבותיו הגדולים, שם שקד באהלה של תורה ושם לילות כימים למלאות נפשו השוקקה לדבר ה' זו הלכה. ומסופר כי עוד בהיותו בגיל י"ד שנה נתקבל מכתב מחכמי ירושלים שפנו בשאלה בהלכה לאביו של רבינו רבי אליהו זצ"ל רבה של בבל, הזדרז הנער לכתוב להם תשובה מנומקת על שאלתם (והיא לו נדפסה בתחילת ספרו רב ברכות 'מערכת אתרוג'). ימים אחדים לאחר שנתקבלה תשובתו, הגיעה גם תשובת אביו רבי אליהו, השיבוהו לאמר: שכבר הקדימו הבן בחכמה יניק וחכים.
ביום ז' לחודש אלול התרי"ט, נפטר עליו אביו רבי אליהו, וביום השביעי (י"ג אלול) אשר הוכרז ליום אבל נהרו כל אנשי בגדאד לשמוע את דרשת ההספד אשר נשא עליו בנו רבינו יוסף חיים, ודבריו הנפלאים הפליאו את קהל שומעיו והשתאו לגודל חכמתו של הרב אב בחכמה ורך בשנים, ובאותו מעמד הכתירוהו עליהם לראש וקצין כממלא מקום אבותיו בתורה וביראת חטא, והוא אז רק כבן עשרים ושש שנה! וככה נהג נשיאותו ברמה ונשא דגל התורה באומץ ובגאון עד יום הסתלקותו, הוא יום י"ג אלול התרס"ט. חמישים שנה תמימות ישב על כסא ההוראה וישפוט את ישראל באמת וצדק ויחבר את חיבוריו הגדולים, הנודעים לתהלה בכל פני תבל.
יוסף הוא המשביר
החל משנת תר"כ התחיל לדרוש ברבים, ותחל רוח ה' לפעמו לדבר בלשון לימודים במענה רך ובמתק שפתים. בימות החול לאחר שהתפלל כוותיקין ושפך צקון לחשו לפני קונו ובעודו מעוטר ומוכתר בטלית ותפילין, היה יושב ולומד לפני הקהל 'עין יעקב' ואת החידושים שחידש בעת לימודו העלם על ספר 'בן יהוידע' ו'בניהו'. לאחמ"כ נתן שיעור בהלכה כחצי שעה בכל יום בשו"ע או"ח ויו"ד. ומידי שבת בשבתו היה דורש בפרשת השבוע במשך שלש שעות רצופות ובסוף הדרשה פתח פיו בחכמה בהלכות פסוקות להלכה ולמעשה.
בארבע שבתות השנה הידועים (שבת שובה, שבת זכור, שבת הגדול, שבת כלה) היו כל בתי הכנסיות שבעיר נסגרים בעת הדרשה של רבינו וכל העם לאלפים ולרבבות נוהרים בהמוניהם אל בית הכנסת הגדול לשמוע את דרשת רבינו בהלכה ובאגדה, שהיתה נמשכת כארבע שעות, ומראהו כמלאך ה' צבאות, ונשמע קולו בבואו אל הקודש הולך וחזק.
מתנהג בחסידות
על גודל חסידותו וענוותנותו של רבינו העיד תלמידו ונאמן ביתו רבי בן ציון חזן זצ"ל (בפתיחת דבריו לס' דעת ותבונה) בזה"ל: בימי בחרותו כידוע ומפורסם התענה ששה שנים כסברת ס' הקנה, שש שנים יעבוד ובשביעי יצא לחופשי מהיצה"ר, ואחר כל התעניות היה מסגף עצמו בסיגופים גדולים וכו'.
עוד הוסיף: גודל ענוותנותו אין הפה יכול לספר, כשהיה רואה ת"ח נכנס אצלו היה שמח לקראתו כמוצא שלל רב והיה הולך לקראתו ומקבלו בסבר פנים יפות ומושיבו אצלו וכשגומר היה מלווהו עד שער החצר. וכשהיה רואה הלמדנים הצעירים היה מראה להם פנים צהובות יותר ויותר, ובדידי הוה עובדא כשהייתי רך בשנים בגיל עשרים שנה בערך, והייתי הולך לביתו היה קם מלפני ומושיבני אצלו ומדבר עימי כאב את בן ירצה, אף שהייתי רק למדן פשוט.
בן פורת יוסף
רעיון יסודה של ישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה יצאה משולחנו של רבינו, כאשר נכנס אליו הנגיד ר' יוסף בן אברהם שלום ושאל לדעתו על רצונו לתרום בית חולים לקהילת ירושלים עיה"ק, השיב לו: עדיף שתקים בית חולים לרפואת הנשמה ותבנה ישיבה ובית מדרש מול מקום המקדש [וכפי שכתב בספרו עוד יוסף חי (חלק הלכות שנה א' פ' יתרו): ולכן בודאי ביהכ"נ או בימ"ד שהוא בנוי עתה קרוב וסמוך להר הבית הוא מעולה ומקודשת יותר כיון שהיא סמוכה וקרובה לשער השמים, וכ"ש אם העומדים שם יכולים לראות ממנו קרקע בית המקדש מן החלונות שבו הרי זה מעולה יותר ויותר, ואשרי הזוכה להתפלל שם ולעסוק בתורה במדרש הבנוי שם]. ואף הטיל על תלמידו רבי בן ציון חזן זצ"ל לעלות לירושלים ולעזור לו להוציא לפועל את תוכניותיו. ואכן חלקת השדה להקמת ישיבת פורת יוסף נקנתה בשנת פטירתו. זכותו יגן עלינו, אמן.
תמונות נדירות
בנוסף לתצלום הנדיר המופיע בראש הכתבה, לידי כותל המזרח הגיע מכתב נדיר מכי"ק של רבינו זיע"א, בו הוא מתבטא באופן מבהיל: 'בעשרת ימי תשובה כל דקה חשובה בעיני כחודש ימים'.
