העיר פאס במרוקו היתה עיר ואם בישראל למשך דורות רבים, ורבים היו בה גדולי תורה והוראה, ראשי ישיבות ויושבי על מדין. במיוחד הצטיין דורם של הגאונים רבי יהודה אבן עטר ורבי יעקב אבן צור, וחברי בית הדין שעמם וכן תלמידיהם כדור דעה של גאונים וצדיקים, שאף פעלו ותרמו הרבה בחיבורי הלכה ופירושים.
רבינו יהודה נולד בחודש אלול תט"ו ונפטר בי"ט בסיון תצ"ג. נחשב היה לגדול שבחכמי אותו הדור, ואף הריעב"ץ הנז' החשיב עצמו כתלמיד חבר לרבינו, וקרא לו 'מורינו'. ובפי יהודי פאס היה כינויו 'רבי אלכביר' (רבינו הגדול).
רבינו היה תלמידם של רבי וידאל הצרפתי ורבי מנחם סירירו, ובשנת תנ"ח נמנה עמהם לדיין בבית הדין של פאס. בכל זמן היותו במשרת רב דיין ואב"ד לא נטל שכירות מן הקהל ולא רצה ליהנות מקופת הציבור, אף כי החזיק לא רק את משפחתו כי אם גם את בנו רבי עובד ונכדיו יהודה ואברהם, הוא היה מתפרנס מיגיע כפיו כצורף כסף. רבינו היה מוחזק 'מלומד בניסים' וסופרו עליו נפלאות, עד שההמון הורגלו להישבע בו, וכדלהלן.
הפוסק הגדול
מכל ערי מרוקו היו פונים אליו בשאלות, שכן מלבד גדלותו בתורה, נחשב גם כבקי גדול במנהגי ערי המערב ותקנותיהם וכפי שהנהיגו ותקנו רבני קאסטיליא המגורשים שנתיישבו בפאס. בין חברי בית דינו של ריב"ע והריעב"ץ, היו ר' משה טולידאנו, ר' חביב טולידאנו, ר' שמואל הצרפתי, ר' שמואל אלבז, ר"א עלאל, ר"י בן מלכה, ר' שלום אדרעי.
מחיבוריו: קונטרס קטן בשם 'מנהגי טריפות בק"ק פי"ס' פורסם לפני כמאה שנה. לאחמ"כ יצא לאור ע"י מכון ירושלים (שנת תשמ"ט) פסקיו בשם 'שו"ת רבי יהודה בן עטר'. וכן ס' מנחת יהודה. כמו כן הוזכר רבות בספרי רבני המערב, ביניהם: בס' משפט וצדקה ביעקב (לרבי יעקב אבן צור), בס' זכות אבות (לר"א אנקווא), בס' משפטים ישרים (לר"ר בירדוגו), בס' ויאמר יצחק (לר"י בן ואליד), ועוד.
[וכן בספרי פוסקי זמננו הוזכר פעמים רבות, לך נא ראה בשו"ת יביע אומר (ח"ז יו"ד סי' יג) בעניני הלכות נידה, וכן בחלק ח' (או"ח סי' מד) בעניני הלכות פסח, וכן בחלק ד' (אה"ע סי' ו) בתו"ד: וכן פסקו בפשיטות המלכים האדירים רבני המערב הגאון מהר"ר יהודה בן עטר והגאון מהר"ר יעקב אבן צור ז"ל, בשו"ת משפט וצדקה ביעקב ח"א (סי' שכב), ע"ש].
רבינו כתב הסכמה (יחד עם רבי יעקב אבן צור) לספר 'חפץ ה" שחיבר רבינו האוה"ח הק' רבי חיים בן עטר זיע"א. מצד שני בעל האוה"ח מזכיר את רבינו בס' פרי תואר (סי' לט ס"ק לב) בלשון זו: 'הרב המובהק כמוהר"ר יהודה בן עטר זלה"ה'.
תלמיד חבר
קובע ברכה לעצמו תלמידו המפורסם רבי יעקב אבן צור זצוק"ל, אשר נודע בחיבורו הגדול 'שו"ת משפט וצדקה ביעקב', מלבד חיבורים רבים אחרים שחיבר.
רבי יעקב נולד ביום שב"ק כ"ז אייר שנת תל"ג לאביו הגאון רבי ראובן זצ"ל. מרן החיד"א זצוק"ל בערכו כותב: 'מהר"ר יעקב ן' צור בן איש א'לקים קדוש מהר"ר ראובן היה רב עם הרב מהר"י ן' עטר בעיר פיס, ואחריו כמה שנים עם הרב המו' מהר"ש ן' אלבאז וחיבר חיבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר כל הספרים שהיו לו, מלאים על כל גדותם מכתיבתו בגליונות, והיה לו יד בקבלה מעשית'.
בשנת תס"ז נתמנה למורה צדק בפאס, וישב בדין עם מורו הריב"ע, ושימש ברבנות מ"ט שנה, ל"א שנים בפאס וי"א שנה במקנאס, גם היה משורר גדול. היה חתנו של הגאון רבי יהודה עוזיאל זצ"ל ונולדו לו י"ז בנים ולא נשאר לו רק בן אחד ה"ה הגאון רבי רפאל עובד אבן צור זצ"ל בן יבמתו.
בס' מלכי רבנן הביא סיפור נורא שקרה לו פעם אחת נתקשו לו תרי מימרי דרמי בר חמא בגמ' דסתרי אהדדי, והיה מעיין בהם כדי לתרצם ולבסוף עלתה הסכמתו ליסמי חדא מקמי חדא ונטל קולמוסו לכתוב זה, ותיכף ראה והנה איש עומד נגדו ואמר לו תדע שאני הוא רמי בר חמא ואילו לא הזהירו אותי מן השמים 'הזהר ביעקב בני ובתורתו' הייתי מזיקך, ותיכף נרתע הרב ממקומו ונעלם ממנו האיש. נלב"ע בליל שב"ק א' טבת תקי"ג.
"גור אריה יהודה"
לסיום יש להביא מש"כ עליו הרב חיד"א זיע"א בס' שם הגדולים (מערכת גדולים, אות י') בזה"ל: מהר"ר יהודה ן' עטר הרב הגדול והקדוש אב"ד ור"מ בעיר פיס חיבר פי' למדרש רבה בכ"י ושמעתי מרב אחד הי"ו שהוא סלת נקיה. והרב ז"ל היה מלומד בנסים וכמה נפלאות אזני תשמענה שאירעו לו הן בעודנו חי וגם אחר פטירתו הן למתפלל על מצבתו הן לנשבע בשם הרב ז"ל וכיוצא דברים נפלאים.
ושמעתי מפי רבנן קדישי חכמי המערב כי היה איש אלהים קדוש ולא נהנה בכבוד תורה ולא קבל הספקה מהקהל והושלך לגוב אריות וניצול אחר שנשאר שם יום ולילה והיה קדוש ה' גדול והיו נשבעים כל אדם בו והנשבע על שקר ימות ועוד נפלאות שמענו ונדעם הן בעודנו חי ואף כי אחרי מותו למשתטח על מצבתו, תנצב"ה זי"ע.
