לכבוד יומא דהילולא: פנינים מתורת מרנא בבא סאלי זיע"א

לקראת יומא דהילולא, כותל המזרח מביא בפרסום ראשוני ובלעדי פנינים מתורת מרנא בבא סאלי זיע"א וכן צילום סידור עם כוונות בכת"י
סידנא בבא סאלי - רבינו ישראל אבוחצירא זיע''א

לקראת ההילולא אשר תיערך אי"ה במוצש"ק וביום א' בחצרות הצדיקים, כותל המזרח מביא בחשיפה ראשונית לקט פנינים מתורתו של ראש ועטרה חסידא קדישא אבן הראשה סידנא בבא סאלי – רבינו ישראל אביחצירא זיע"א – לרגל יומא דהילולא ד' שבט תשד"מ.

בחצרות הצדיקים בני המשפחה נהגו לקיים את מנהג ההילולה בסעודה ושמחה, ובין היתר תתקיים הילולא בחצרות נכדיו האדמו"רים שליט"א, בבית אחיינו הגה"צ רבי מאיר אמסלם שליט"א בנווה יעקב ועוד, והסיקורים יוצגו אי"ה בכותל המזרח.

פנינים מתורת רבינו ישראל אבוחצירא זצוקללה"ה

ראשית יש להביא דברי רש"י (יבמות קכב., ד"ה תלתא ריגלי) וז"ל: ובתשובת הגאונים מצאתי 'כל הנך ריגלי דאמוראי' היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם. [וראה עוד בשו"ת תורה לשמה (סי' תצג), ובתפא"י עדיות (ספ"ב) מש"כ בזה].

ומה שיום זה נקרא בפי כל 'יומא דהילולא', מצאנו מקור לזה בדברי רבינו האר"י ז"ל (ליקוטי האר"י, עמ' ט) בהא דאמרי' בגמ' ברכות (ו:) 'אגרא דבי הילולי מילי' (ופרש"י 'מילי' לשמח החתן בדברים). הנה זה סוד הילולא דצדקייא שארז"ל כי ביום פטירת הצדיק מן העולם אין העסק כי אם בתורה ומעשים טובים אשר חידש הוא וזה סוד אגרא דבי הילולא 'מילולא'.

כבר נודע בשערים עוצם קדושתו וטהרתו של רבינו, ומעל הכל גדלותו בכל מכמני התורה, אשר בהגיעו ארצה הסתיר דרכיו ומעשיו מעיני כל, אך בהיותו בארץ מולדתו הנהיג ביד רמה את בני עדתו בעוז ובגאון (גדול אתה ועושה נפלאות, ר"ת גאון), וישב על מדין בפרט בעניני אבן העזר וחושן משפט החמורים, ומן המעט שברשותנו ניתן לראות אפס קצהו, בספר 'שו"ת פרחי כהונה' להגאון ר' מסעוד הכהן זצ"ל, מתוך חלופת המכתבים שהתנהלה בין שני הצדדים, הפזורים בשלשה תשובות (סימנים י"ט, כ', כ"ב) העוסקים בעניני גיטין, ובתו"ד שם כותב: 'יואיל נא כת"ר ויודיעני כי אזני עשויה כאפרכסת לשתות בצמא את דבריו ואם דווקא מצד חומרא כאשר קיים ליה בגוויה דמר כי הוא מיראי הוראה'. [וביתר הרחבה ראה בס' הסבא קדישא ח"א (עמ' 156 והלאה)].

והנה במשנה ברכות (מד.) שנינו 'השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו', ופירש הרב ע"ה דידוע שהתורה נמשלה למים כדכתיב 'הוי כל צמא לכו למים', ואומר התנא דמי ששותה את התורה לצמאו, שצמא לשמוע דברי תורה, הרי הוא מגיע לדרגת צדיק, שאומר הקב"ה שהכל נהיה בדברו, דמה שהוא גוזר הקב"ה מקיים. וכמה נאים הדברים למי שאמרם.

עוד ביאר את הפסוק (תהילים סב) 'אחת דיבר אלקים שתים זו שמעתי, כי עוז לאלקים ולך ה' חסד', דידוע שיש להקב"ה שתי הנהגות עם בריותיו, מידת הרחמים הרמוזה בשם הוי"ה ומידת הדין הרמוזה בשם אלקים, וזהו שאומר דוד ע"ה: 'אחת דיבר אלקים' כנגד שם אלקים המרמז למידת הדין שהוא אחד דלא ניתן לחלוקה, וזהו 'כי עוז לאלוקים' דהיינו בגלל עצמת הדין. אך 'שתים זו שמעתי' פעמיים 'זו' בגימ' הוי"ה, כנגד מידת הרחמים שמתחלק לפעמים משום 'ולך ה' חסד'. ולפי"ז עולה כמין חומר הפסוק (שמות כב, יט) 'זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו', דבפשוטו (כפרש"י) זובח לאלהים היינו לעבודת גלולים יחורם, בלתי לה' לבדו. אך פירש הרב ע"ד דרש דאלהים היינו קודש, ו'זובח' מלשון כריתה וחלוקה, כל מי שמחלק שם אלקים לשניים יחורם, 'בלתי לה' לבדו' רק שם הוי"ה מותר לחלקו כיון שהוא מידת הרחמים.

והוסיף: מצינו שאיש ואשה שזכו שכינה ביניהם, באיש יש חלק משם ה' שהוא האות יו"ד, ובאשה חלק אחר שהוא האות ה"א. כאשר הם זוכים ומקיימים מצות פו"ר ויש להם בן ובת נשלם שם ה', כי בן הוא בחינת אות וא"ו והבת היא בחינת ה"א, כך שעם השלמת המשפחה בקדושה ובטהרה מתמלא שם ה'.

ובדרך פלא ביאר דברי רש"י עה"פ (בראשית ב, יח) 'אעשה לו עזר כנגדו' שפירש: 'זכה עזר לא זכה כנגדו'. [ומקורו טהור בגמ' יבמות (סג.) ע"ש בשינוי לשון]. דרמוזים כאן ארבעה גילאים לנישואין שמצאנו בחז"ל, גיל שש עשרה כדאי' בגמ' קידושין (כט:) 'אמר ר"ח האי דעדיפנא מחבראי דנסיבנא בשיתסר'. וממשיך ר"ח 'ואי הוה נסיבנא בארביסר, הוה אמינא לשטן גירא בעיניך' הרי גיל ארבע עשרה. ובמשנה באבות (פ"ה) 'בן שמונה עשרה לחופה'. ועוד בגמ' (קידושין שם) 'עד כ' שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה'. וסימנך (בגימ' קטנה): 'זכה' 14, 'עזר' 16, 'לא זכה' 18, 'כנגדו' 20, כסדרן.

ומן הראוי לסיים בדברי מרן הגרי"ח זצ"ל בס' בן יהוידע (תענית כה.), אשר דבריו תואמים להפליא לנשמת מו"ר ע"ה, השופכים מעט אור יקרות בשורש עליון נורא הוד. במה דאי' שם בההוא מעשה עם ביתו של ר"ח בן דוסא, שראה אותה עציבה וכו' אמר לה בתי מאי אכפת ליך מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק, והעיר הרב כמה דקדוקים, ע"ש באורך, וביאר הענין: דהיות ואמרו רז"ל אם עושין לאדם נס מנכין לו מזכיותיו לכך התעצבה על ניכוי הזכויות, אלא דידוע ששם הוי"ה ב"ה פועל למעלה מן הטבע, ומצידו אין הפרש בין דבר טבעי לדבר שאינו טבעי, אבל שם אלקים הוא פועל בטבע דווקא, לכן 'אלהים' עולה מספר 'הטבע'. ומוסיף הרב בזה"ל: 'ובזה תבין הטעם שיש כמה צדיקים שנעשה להם נסים תמיד שהם הפך הטבע, ולפי הכלל הנז' דבנס מנכין מזכיותיו א"כ אפסדו טובא, ואיך יתכן? ברם הענין הוא דאותם צדיקים הקב"ה יתנהג עמהם בשם הוי"ה, ששם אין הפרש בין טבע ללא טבע וכו' ולכן אין מנכין מזכיותם כלום, דאין זה חשוב לגבי דידם נס אלא כדבר טבעי ורגיל, אבל מ"ש מנכין מזכיותיו הוא לאדם שהשפעתו והנהגתו ע"י אותיות שם אלקים, דאז כל דבר שהוא הפך הטבע חשוב נס'. וזהו שניחמה אביה דהנהגתינו היא ע"י שם הוי"ה, ע"ש. והוא נורא למתבונן.

סידנא בבא סאלי – רבינו ישראל אבוחצירא זיע"א
סידנא בבא סאלי – רבינו ישראל אבוחצירא זיע"א
סידנא בבא סאלי – רבינו ישראל אבוחצירא זיע"א
סידנא בבא סאלי – רבינו ישראל אבוחצירא זיע"א

היית באירוע מעניין? יש לך מה לספר לנו?

שלח את הידיעה כעת למייל האדום: kotel@mizrach.co.il

הירשם
הודע לי על
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
אולי יעניין אותך גם
עוד כותרות
דילוג לתוכן