מאמר דעה

האם ייתבע אדם בשמיים על כך שלא שמר על בריאותו? מאמר מרתק!

"רגילים אנו לחשוב שבבית דין של מעלה ישאלו אותנו על תורה, על תפילה ועל בין אדם לחברו. אך חז"ל מגלים שהחשבון רחב הרבה יותר, ונוגע גם למה שהיה מונח על צלחתנו" | מאמר מחכים ומרתק

השאלה הזו נשמעת לכאורה כשאלה של רופאים ולא כשאלה של בית המדרש. בן תורה רגיל לחשוב על החשבון שלמעלה במונחים של ביטול תורה, של תפילה בלא כוונה, של לשון הרע ושל כבוד הבריות. ומה עניין הצלחת שעל השולחן ושעות השינה בלילה אל כסא הדין?

אלא שכאשר פותחים את דברי רבותינו, מתגלה תמונה מפתיעה.

"על כל מה שראת עינו ולא אכל"

בסוף מסכת קידושין בתלמוד ירושלמי (פרק ד הלכה יב) מובאים דברים שמעוררים תמיהה בכל פעם שלומדים אותם מחדש: "רבי חזקיה רבי כהן בשם רב: עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראת עינו ולא אכל".

והירושלמי מוסיף ומספר: "רבי לעזר חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא". כלומר, רבי אלעזר חשש לשמועה זו, והיה מקבץ לעצמו פרוטות ואוכל בהן מכל מין פעם אחת בשנה.

נעמוד רגע על עוצמת הדברים. אין מדובר כאן באדם שנכשל באיסור, ולא במי שהזיק לחברו. מדובר במי שמנע מעצמו דבר מותר שברא הקב"ה בעולמו, ועל כך עתיד הוא ליתן דין וחשבון.

ומה למדנו מכאן? שהגוף ומה שהוא צריך לו אינם "מחוץ לתחום" של עבודת ה'. אין זה עניין פרטי שבין האדם לבין עצמו, שהתורה אינה מתערבת בו. גם האופן שבו אדם מתייחס לעולם שנברא בשבילו, ולגוף שניתן לו, נכנס אל החשבון הגדול.

"השמר לך ושמר נפשך"

ומן הצד השני, הרמב"ם פוסק להלכה בהלכות רוצח ושמירת הנפש (פרק יא הלכה ד), לאחר שדן בחובת המעקה ובכיסוי הבור: "וכן כל מכשל שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה, שנאמר השמר לך ושמר נפשך".

יש כאן נקודה נפלאה. הפסוק שממנו לומד הרמב"ם את חובת השמירה על הגוף (דברים ד, ט) עוסק בפשוטו בשמירת הנשמה ובזכירת מעמד הר סיני: "רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך". אותו לשון עצמו, "ושמר נפשך", משמש גם לשמירת הזיכרון של מתן תורה וגם לשמירת החיים בגוף. כאילו אומרת לנו התורה: אין כאן שתי שמירות נפרדות. מי ששומר את גופו שומר את הכלי שבו נושא הוא את התורה, ומי שמזלזל בגופו סופו שיחסר לו גם בכלי של הרוח.

ובגמרא בבבא קמא (צא, ב) נאמר בפירוש: "אין אדם רשאי לחבל בעצמו". הגוף אינו קניינו הפרטי של האדם, שיעשה בו כרצונו. פיקדון הוא בידו.

"מדרכי השם הוא"

אך הלשון החריפה ביותר בעניין זה היא לשונו של הרמב"ם בהלכות דעות (פרק ד הלכה א): "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים".

הרמב"ם אינו אומר שבריאות הגוף היא "תנאי מועיל" לעבודת ה', או "עצה טובה" לאדם השואף להצליח. הוא קובע שהיא "מדרכי השם". ולשון זו אינה מקרית. בפרק הראשון של אותן הלכות (הלכה ז) כתב הרמב"ם על הדרך הבינונית שבמידות: "נקראת דרך זו דרך ה', והיא שלמד אברהם אבינו לבניו". כלומר, הדאגה לגוף אינה עומדת בצד עבודת ה', אלא היא חלק מאותה דרך עצמה שלימד אברהם אבינו את בניו אחריו.

והנימוק שנותן הרמב"ם הוא נימוק של בן תורה: "שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה". מי שכל חייו מוקדשים להבנה ולידיעה, צריך לדעת שהכלי שבו הוא מבין ויודע הוא גם הגוף. ראש כבד, עייפות מתמדת וחוסר סדר באכילה ובשינה גוזלים מן האדם את צלילות הדעת שהיא כל עולמו.

שני צדי החשבון

כאשר מניחים את דברי הירושלמי ליד דברי הרמב"ם, מתבהרת תמונה שלמה.

ישנו מי שייתבע על כך שמנע מעצמו, שהזניח את גופו בשם רוחניות מדומה, שחשב שהרעב והעייפות הם סימן של התמסרות.

וישנו מי שייתבע על כך שלא שמר, שהניח את גופו להתנהל לפי דחף הרגע, בלא מחשבה ובלא סדר, ולא חשש ל"מכשל" שהוא עצמו הניח בדרכו.

ואין אנו יודעים חשבונות שמיא, ואין לנו אלא מה שגילו לנו חכמים. אך דבר אחד ברור מדבריהם: השאלה שתישאל אינה אם היה האדם רזה או שמן, חזק או חלש. אלו דברים שבידי שמים. השאלה היא מה עשה האדם עם הכלי שהופקד בידו, האם שמר עליו כפי יכולתו, והאם השתמש בו לעבודת בוראו.

מדוע דווקא בני תורה נכשלים בזה?

מן הראוי לומר זאת בכנות. דווקא בציבור שלנו, ציבור שכולו שאיפה לרוחניות, נוטים פעמים רבות להזניח את הגוף. יש בזה תחושה לא מדוברת, כאילו מי שעסוק בגוף מעיד על עצמו שאינו עסוק דיו בתורה. אברך שיושב ושוקד בכולל משעות הבוקר עד הלילה, מוצא את עצמו לא אחת אוכל בחטף, בלא סדר ובלא מחשבה, ומשלם על כך בכוחותיו.

אך הרמב"ם מלמד אותנו שאין כאן סתירה כלל. אדרבה, מי שעמלו בתורה הוא כל חייו, חייב לדאוג לכלי של התורה יותר מכל אדם אחר. הגוף הוא "השק" שבו נושא הלומד את אוצרו, ואם השק קרוע, האוצר נשפך.

הקושי של דורנו

בדורות הקודמים עיקר הקושי היה המחסור. לא תמיד היה מה לאכול, ומי שזכה לפת לחם לשובע הודה עליה בכל לבו. בדורנו, בחסדי שמים, הקושי שונה: ריבוי, מהירות, והכרעות קטנות שנעשות בכל יום בלא שום מחשבה.

רוב הנזק אינו נעשה בהחלטה גדולה אחת. הוא נעשה במה שנקנה בחופזה ביום ראשון, במה שמבושל בערב מתוך עייפות, במה שנאכל בדרך בין הסדרים. ומי שמסדר את ענייני ביתו מראש, יחד עם בני ביתו, ומחליט בשעת יישוב הדעת מה יעלה על השולחן במשך השבוע, אינו משאיר את ההכרעות הללו לרגע של רעב ולחץ.

והאמת היא שכיום, יותר מבכל דור, קל לעשות זאת. נמצאים בידינו כלים פשוטים לתכנן את שולחן הבית מראש, בלא טורח רב ובלא לגזול זמן מן הלימוד. מה שבעבר דרש ידע ומאמץ רב, נעשה היום בתוך דקות ספורות.

ובפרט כעת, כשקמה מערכת דרך שקולה, שממש מתאימה לאברך ולבית של בני תורה. זוהי תוכנה בעברית שבה רושם האדם את מה שאכל מתוך מאגר מזון ישראלי, ורואה בכל ארוחה היכן הוא עומד ביחס ליעד יומי אישי, שמחושב לפי גילו, משקלו וגובהו. ועם הזמן נפרשת לפניו התמונה כולה, היסטוריה, יעדים והתקדמות, במקום אחד. יש בזה מעין קיום מוחשי של אותו "דין וחשבון" שעליו דיברו חז"ל, אלא שהוא נעשה כאן למטה, בנחת ובלי חרדה, בכמה דקות ביום ובלי לגזול זמן מן הסדרים. ומי שמנהל לעצמו חשבון קטן כזה, מגלה מהר היכן הניח מכשול בדרכו, ויכול להסירו בעוד מועד.

חשבון קטן לפני החשבון הגדול

חז"ל לימדונו שאדם עתיד ליתן "דין וחשבון". והדרך הבטוחה לעמוד בחשבון של מעלה היא לעשות חשבון קטן כאן למטה. לא חשבון של חרדה ושל ייסורי מצפון, אלא חשבון של אחריות שקטה: מה אני מכניס אל ביתי, מה אני מגיש לילדיי, כיצד אני שומר על הכוחות שניתנו לי.

מי שעושה כן, מקיים בפשטות את מה שכתוב בתורה: "ונשמרתם מאד לנפשתיכם". ויש לקוות שגם כוחו בתורה יגדל, שהרי "אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה", וכשהגוף שמור, הדעת פנויה לה' ולתורתו.


הכותב משתף פעולה עם דרך שקולה, תכנון תפריט שבועי לבית היהודי. לאתר: https://derechshekula.com/?src=mizrach

היית באירוע מעניין? יש לך מה לספר לנו?

שלח את הידיעה כעת למייל האדום: kotel@mizrach.co.il או כנס לדף שליחת ידיעות >>

הירשם
הודע לי על
guest
0 תגובות
עוד כותרות:
אולי יעניין אותך גם:

'יסודות הכותל'

חדש בכותל! טורי דעה מחכימים מטובי הכותבים במגוון סוגיות יסוד, אקטואליה, חינוך, הגות, יהדות ועוד

אתר זה משתמש בעוגיות לשיפור חוויית הגלישה.
למידע נוסף, עיינו ב- במדיניות הפרטיות

התעדכן לפני כולם!

בערוץ החדש של כותל המזרח, תקבל את כל העדכונים אונליין + סרטונים בלעדיים!

הישאר מעודכן!

הירשם לעדכון השבועי וקבל את תקציר העדכונים למייל מדי שבוע. תוכל להסיר את עצמך בכל עת!