במרכז התוכנית נמסר שיעור מיוחד מפי בנו ממשיך דרכו של מרן זצ"ל, יבלחט"א מרן הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול.
קודם השיעור נכנס מרן הראשון לציון למקווה הקהילה, שנבנה לפני כשנה, וסקר את ההידורים ההלכתיים שנעשו במקום. במהלך הביקור שאל שאלות הלכתיות שונות והתפעל מרמת ההידור של המקווה.
מיד לאחר מכן נכנס להיכל בית המדרש, כאשר כבר בדרכו שוחח עם האברכים בעניינים הלכתיים הקשורים לנושאי הלימוד במתיבתא, שעסקו בענייני פיקוח נפש. בתוך כך עלה לדיון הנידון ההלכתי שהתעורר בעקבות אירוע המטוס של "פליי דובאי": האם במקרה שבו קיימת סכנה ממשית שמטוס יתרסק על מקום הומה אדם, מותר להקדים וליירט אותו.
מרן הראשון לציון הזכיר בהקשר לכך מעשה שהיה בחייל שראה מחבל האוחז רימון, ובשעה שניסה להשליך אותו לעבר אוטובוס עמוס אנשים תפס בחוזקה אשה הרה. החייל, שהבין את המתרחש, ירה באשה ובמחבל יחד. מרן שליט"א לא ביקש להכריע למעשה בשאלה חמורה מעין זו, אך ציין כי הנידון דומה לסוגיות שנידונו בדברי החזון איש ובשו"ת "יביע אומר".
בהמשך השיעור הרחיב מרן שליט"א בסוגיות נוספות בענייני פיקוח נפש, ובהן הנידון שהתעורר לפני מבצע אנטבה, כאשר מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בשאלה האם מותר לשחרר מחבלים כדי להציל את החטופים, עוד קודם ביצוע המבצע. בתוך הדברים סיפר על כינוסים והתייעצויות של גדולי ישראל באותם ימים סביב השאלות ההלכתיות החמורות שעמדו על הפרק.
לקראת סיום השיעור סיפר מרן הראשון לציון על החברותא שלו, הגאון רבי אברהם דיין שליט"א, עמו למד בימים שלפני חיבור סדרת "הלכה ברורה", כאשר יחד עסקו ימים ולילות בסוגיות, במקורות הראשונים ובדברי הבית יוסף בעיון רב.
בדבריו עמד מרן שליט"א גם על דרכו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בפסיקת ההלכה, ועל כך שמותר לחלוק על מרן השולחן ערוך כאשר הדבר נעשה מתוך עיון אמיתי, אחריות ועמידה על האמת כפי שמתבררת ללומד. מרן שליט"א הדגיש כי לכל אחד יש את חלקו בתורה ואת האמת המתבררת לו בעמל הלימוד.
עוד סיפר כיצד מרן ראש הישיבה חכם עזרא עטיה זצוק"ל עודד וחיזק את מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בתקופה שבה היו רבנים שיצאו נגדו בעקבות הכרעותיו ההלכתיות שבהן חלק על דברי הבן איש חי. בחכמתו ובפקחותו ידע חכם עזרא לחזק את רוחו של מרן, להשיבו למסירת השיעורים ולכתיבת הספרים, ומתוך כך זכה עולם התורה לאורו הגדול של מרן ולמפעלו ההלכתי לדורות.
