ארבעים שנות הרבצת תורה ב"פורת יוסף", שיעורי השכמה סמוך לכותל ודאגה ללומדים: לדמותו של הגר"י משה עדס זצ"ל, שנפטר בי"ט בתשרי תשנ"ג.
בשעה שתיים וחצי לפנות בוקר היה הגאון רבי יוסף משה עדס זצ"ל, מראשי ישיבת "פורת יוסף", קם לאמירת תיקון חצות. לאחר מכן היה טובל במקווה ושוקד על תלמודו עד תפילת שחרית כוותיקין ליד הכותל המערבי. סדר זה היה חלק ממסכת חיים של לימוד והרבצת תורה, שנמשכה משעות הלילה ועד לשיעורים שמסר לבעלי בתים בערב.
בי"ט בתשרי תשנ"ג, בחול המועד סוכות שחל בערב שבת, נפטר לאחר מחלה קצרה. בדיווח שפורסם בשעתו בעיתון "המחנה החרדי" צוין כי הסתלק ביום הולדתו הס"ט.
על ברכי חכמי ירושלים
רבי יוסף משה נולד בירושלים בשנת תרפ"ד, לאביו הגאון רבי יעקב חי עדס זצ"ל, ראש אבות בתי הדין בירושלים, ולאימו מרת חיה אסתר. מילדותו גדל על ברכי אביו וסבו מצד אימו, הגאון רבי עזרא הררי רפול זצ"ל, בעל "הכין עזרא".
את תורתו קנה בישיבת "פורת יוסף", אצל רבותיו הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל, הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל ודודו הגאון רבי משה עדס זצ"ל. כבר בצעירותו הוסמך לשחיטה, ובהמשך להוראה ולדיינות.
בשנת תשי"א נשא את מרת רחל, בתו של חכם אהרן אבוטבול ונכדתו של חכם יום טוב ידיד הלוי. שנה לאחר מכן החל ללמד בישיבת "פורת יוסף", ובה הרביץ תורה במשך כארבעים שנה.
תורה משחר ועד ערב
לאחר מלחמת ששת הימים החל למסור בקביעות את שיעור "אעירה שחר" סמוך לכותל המערבי. לצד תפילת הוותיקין התקיימו שיעוריו בגמרא, בשולחן ערוך ובמוסר, ובהמשך היום היה שב ללימודו בישיבה.
הרבצת התורה שלו נפרשה גם על פני בתי הכנסת ובתי המדרש בירושלים. בשעות הערב מסר שיעור קבוע לבעלי בתים בבית הכנסת "שאול צדקה" בשכונת בית ישראל. על פי הכתבה שפורסמה לאחר פטירתו, בתקופה שקדמה לה זכה לסיים עם משתתפי השיעור את הש"ס.
גם בערבי שבת ובשבתות המשיך בסדרי ההוראה: בערב שבת לימד משניות בביתו, ובשבת מסר שיעורים בבתי הכנסת "סילווירה" ו"מטלון". לצד שיעוריו עסק בלימוד תורת הקבלה, והיה מראשי ישיבת המקובלים "אמת ושלום".
דאגה לתורה וללומדיה
לצד הוראת התורה דאג רבי יוסף משה גם לצורכיהם של תלמידי חכמים, והיה מכתת את רגליו לאיסוף צדקה עבורם. בשנת תשל"ב ייסד את ישיבת "יום השישי", ותמך כלכלית בלומדים בה.
פעילותו כללה גם עריכת פדיון נפש ועיסוק במצוות טהרת הנפטרים וקבורתם.
מורשתו לדורות
מסע הלווייתו יצא מישיבת "פורת יוסף" להר המנוחות, שם נטמן סמוך לאביו. בין המספידים היו הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל, הגאון רבי אברהם שרים זצ"ל, אחיו הגאון רבי יהודה עדס, ראש ישיבת "קול יעקב", ובנו הגדול הגאון רבי יעקב עדס.
הותיר אחריו בנים וחתנים. בנו רבי יעקב הקים לזכרו את ישיבת "מעלות יוסף", ובשנת תשע"ז ראו אור שלושת כרכי ספרו "אמרי יוסף" – זיכרון מתורתו של מי שהקדיש את ימיו ולילותיו ללימוד ולהעמדת תלמידים.
