אבל כבד ירד היום, ערב חג הסוכות, על עולם התורה והקבלה עם הסתלקותו של הגאון הצדיק המקובל רבי דוד שלום בצרי זצ״ל, ראש ישיבת המקובלים ״השלום״ בירושלים ומגדולי חכמי תורת הנסתר בדור האחרון, והוא בן 85 בפטירתו.
בשעות הבוקר התמוטט הגר״ד בצרי בעת ששהה בבני ברק. כוחות ההצלה שהוזעקו למקום ביצעו בו פעולות החייאה ממושכות, ולאחר שהושב הדופק הוא פונה כשהוא מורדם ומונשם לבית החולים שיבא בתל השומר. בשעה שהידיעות על מצבו הקשה התפשטו, נקראו רבים להעתיר בתפילה לרפואת רבי דוד שלום בן ויקטוריה, אולם כעבור זמן קצר הגיעה הבשורה הקשה מבית החולים על הסתלקותו.
עם הסתלקותו נחתם פרק מפואר בעולמה של תורת הקבלה בירושלים. במשך עשרות שנים היה הגר״ד בצרי מדמויותיה המוכרות של חבורת המקובלים בעיר הקודש, כשהוא מקדיש את ימיו ללימוד תורת הנגלה והנסתר, לכוונות התפילה ולמעמדי תפילה ותיקון עבור הכלל והפרט.
הגר״ד בצרי זצ״ל נולד בירושלים בי״ד באב תש״א, לאביו רבי יוסף בצרי זצ״ל ולאמו מרת ויקטוריה ע״ה. משפחתו הייתה נטועה עמוק בשושלת חכמי בבל, והוא היה מצאצאי משפחתו של רבנו יוסף חיים מבגדד, בעל ה״בן איש חי״, ושל המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה זצ״ל.
בצעירותו זכה לגדול בין אריות התורה של ירושלים וללמוד בישיבת ״פורת יוסף״. בין רבותיו נמנה מרן הגאון רבי עזרא עטיה זצ״ל, והוא היה קשור לחכמי הספרדים וגדולי ירושלים בדור הקודם. בהמשך נשא לאישה את הרבנית ציפורה ע״ה, בתו של המקובל הגאון הצדיק רבי סלמאן מוצפי זצ״ל.
עולמו התורני שילב במשך השנים בין עמלה של תורה בנגלה לבין שקיעה עמוקה בתורת הנסתר. את מרכז מפעל חייו קבע בירושלים, בישיבת המקובלים ״השלום״, שהפכה ברבות השנים לאחד מבתי המדרש המזוהים ביותר עם לימוד הקבלה וכוונות התפילה על פי דרך הרש״ש.
בישיבת ״השלום״ שברחוב תחכמוני בירושלים הרביץ הגר״ד בצרי תורה במשך שנים רבות. סביב בית המדרש התגבשה חבורה של תלמידי חכמים ועובדי ה׳, שעסקו בתורת הנסתר ובכוונות התפילה, ובמקביל הפך המקום לכתובת עבור יהודים רבים שבאו לשפוך את ליבם ולבקש תפילה, עצה וברכה.
דמותו חרגה הרחק מכותלי בית המדרש. אלפים הכירו אותו ממעמדי התפילה והתיקונים שערך לאורך השנים, ובפרט ממעמדי תפילה לישועה, לרפואה ולצרות הפרט והכלל. לצד זאת היה יוצא למסעות חיזוק ומעורר את הציבור בענייני שבת, קדושה, יראת שמים ותשובה.
במהלך השנים התפרסם שמו גם בעקבות מעמדים נדירים של טיפול במקרים שיוחסו ל״דיבוק״, על פי המסורת הקבלית שקיבל מבית אבותיו. חלק מאותם מעמדים זכו בשעתם לתהודה ציבורית רחבה והפכו את דמותו למוכרת גם מחוץ לעולמם המצומצם של לומדי תורת הקבלה.
אולם עבור תלמידיו ומקורביו, עיקר דמותו הייתה דווקא בשעות הארוכות של תורה ותפילה, בעבודת ה׳ ובהקדשת זמנו לצורכי הרבים — הרחק מן הפרסום שליווה לעיתים את המעמדים הגדולים.
בשנים האחרונות נחלש הגר״ד בצרי וסבל מתקופות של חולי ואשפוזים. גם בחודשים האחרונים עורר מצבו דאגה, ובמהלך החורף האחרון אף התקיימו תפילות רבים לרפואתו. למרות חולשתו המשיך, ככל שכוחותיו אפשרו לו, בסדרי עבודתו ובקשר עם תלמידיו והציבור.
באורח מצמרר, הסתלקותו אירעה בערב חג הסוכות. רעייתו, הרבנית ציפורה בצרי ע״ה, הסתלקה אף היא בערב חג — בערב פסח תש״פ.
בפטירתו הותיר אחריו משפחה מפוארת של רבנים ותלמידי חכמים, תלמידים רבים ואת מפעל חייו — ישיבת המקובלים ״השלום״. בנו, המקובל הגאון רבי יצחק בצרי, עומד בהנהגת הישיבה ובהמשך דרכו התורנית של אביו.
בשעה זו נערכת בירושלים הלווייתו של הגר״ד בצרי זצ״ל, כאשר רבנים, תלמידים והמונים מגיעים לחלוק לו כבוד אחרון שעות ספורות קודם כניסת חג הסוכות.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
