א. האם יש היתר ללכת לאתרים שאינם שומרי שבת באופן שאין כיוצא בהם. והאם יש חילוק בין אדם פרטי לישיבה או קהילה שיוצאים יחד.
תשובה: כבר הורו מרנן גדו"י זצוק"ל שיש להימנע מללכת לאתרים מחללי שבת, וע"י זה יתרבה כבוד שמים, ואין חילוק בין אדם פרטי לקהילה או ציבור שיוצאים יחד, ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר. [מכתב גדו"י שהתפרסם בחודש ניסן שנת תש"ע ממרנן ורבנן הגר"ע יוסף הגרי"ש אלישיב הגראי"ל שטינמן והגר"ש וואזנר זצ"ל]
ב. נהג שמברך תפילת הדרך האם צריך לעצור את הרכב בעת הברכה.
תשובה: אם יכול לעצור בצידי הדרך ללא שום חשש וסיכון, טוב לכתחילה לעצור, ואם יש בזה סכנה או טירדה יכול לומר תוך כדי נהיגה, אולם בכה"ג עדיף שישמע הנהג מהנוסעים היושבים לצידו. [עי' שו"ע ק"י ס"ד ובמשנ"ב ס"ק כג גבי נוסע בעגלה שיש להעמיד הסוסים, ועי' משנ"ב סי' סג ס"ק י גבי קר"ש שיושב בקרון יכול לכוין היטב]
ג. האם צריך לסמוך תפילת הדרך לברכה אחרת בכדי שתהיה סמוכה לחברתה.
תשובה: לכתחילה יש לסמוך תפילת הדרך לברכה אחרת כשי' מהר"ם מרוטנבורג שהביא מרן השו"ע, אולם כשא"א לסומכה יכול לברך אף ללא סמיכות לחברתה כדברי הראשונים שהביא המשנ"ב. [עי' שו"ע קי ו, משנ"ב כח, ובב"י בשם רבנו יונה שאי"צ].
ד. נמצא בבריכה או בים ללא כיפה האם יכול לדבר דברי תורה.
תשובה: מי שנמצא בשפת הים ורוצה לשתות ולברך, לכתחילה ישים כיפה על ראשו, או שום בגד, ואם לא נמצא ישים חברו ידו עליו, ואם גם זה לא נמצא די במה שיכסה את ראשו בידו של עצמו. וכך גם הדין ביחס ללומד דברי תורה עם הזכרת שם שמים.
והיכא שמדבר ד"ת ללא אזכרת שם שמים בזמן שרוחץ בים אין דנים אפשר מא"א ואף אין בזה חשש מראית העין, והמחמיר לכסות ראשו גם בשעה שרוחץ בים תע"ב. [עי' שו"ע סי' ב סעיף ו ועי' בסי' צא סעיף ג-ד ומג"א ס"ק ג, וע"ע משנ"ב וביאה"ל שם גבי הנחת בגדו או ידו בעת הברכה או הלימוד, וע"ע שו"ת זכרון יהודה סו"ס כ בשם רבנו יהודה בן הרא"ש ושו"ת מהרש"ל סי' עב]
ה. אכילה בפארקים ציבוריים, אוטובוס, חוף הים וכד' האם יש לה דין אכילה בשוק.
תשובה: איתא בגמ' קידושין (מ:) שהאוכל בשוק דומה לכלב ופסול לעדות, וכ"פ הרמב"ם והשו"ע. ועיי"ש בתוס' שפסול עדות רק באוכל פת. עוד מבואר שם שגנאי הוא לת"ח לאכול בשוק והיינו אף באופן שאין פסול עדות. וע"ע למרן הכס"מ שהיכן שאין אלא קצת עוברים ושבים לא נפסל, ובזה איכא גנאי לת"ח.
דעת מרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל (הו"ד בספר שלום יעקב לגרי"ח סופר שליט"א) שאוכל בשוק היינו הולך ברחוב ואוכל, אבל ביושב בשולחנות בפתח חנות אינו בגדר אוכל בשוק.
ולמעשה אף שלא בפני רבים ראוי לת"ח להימנע. אולם היכא שאין פניו כלפי הציבור מותר ובפרט כשיושב סביב שולחן או בפינה בחוף הים. ואכילה באוטובוס או מטוס כל שיש מחיצה מפסקת מלפניו ודאי מותר, והיכא שאין מחיצה אם אינו בפני רוב העם וגם יושב בפינה מותר. [עי' בגמ' ובתוס' קידושין שם, ועי' רמב"ם עדות פי"א ה"ה וכס"מ שם, שו"ע חו"מ לד סי"ח, תוס' קידושין שם].
ו. שחיה בים קייאקים אופנוע ים האם צריך לברך הגומל.
תשובה: נראה שיברכו הגומל על הדרך ויכוונו גם על הקייקים ואופנוע ים, הא בלאו הכי יש לומר סב"ל. [בחזו"ע ברכות עמוד שסג נראה שצריך לברך, ודלא כהלי"ש עמוד רעז ה]
ז. בחור ישיבה עריק שנתפס רח"ל ע"י שלטונות הרשע למעצר, האם צריך לברך ברכת הגומל ביציאתו מבית הכלא, או שצריך להמתין עד לפטור ושיחרור מוחלט.
תשובה: צריך לברך ברכת הגומל. כשם שמברכים הגומל בטיסה לחו"ל כשמגיע לחו"ל, ושוב מברכים הגומל בבואו לארץ, כיון שהיתה חניית ביניים, ולעומ"ז אם הוא חונה חניית ביניים קצרה בדרך נסיעתו אינו מברך הגומל, אלא בגמר הנסיעה, וכמו"כ בחולה הקם מחוליו אינו מברך אלא משהבריא לגמרי. הנה בנ"ד מה שעכשיו השתחרר כבר יצא מצער הכליאה שלא היה מושל בעצמו. [עי' ברכ"י ריט ד ובביאה"ל ריט ד"ה חבוש האם בעינן על עסקי נפשות, וכה"ח ס"ק יא שנהגו לברך ול"א בזה סב"ל וכ"פ האול"צ ח"ב פי"ד אות מא עיי"ש. ועי' חזו"ע ברכות שס – שסא דן באופנים שונים שעדיין אינו יכול לברך הגומל]
ח. מה יברך רואה את הים התיכון.
תשובה : דעת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שיש למברך שעשה את הים הגדול כפסק מרן השו"ע וכך עיקר ההלכה (וכפי שהתבאר במק"א). אמנם יש שחששו לסב"ל ומברכים עושה מעשה בראשית, ויש שכוללים את שניהם עושה מעשה בראשית שעשה את הים הגדול. [עי' שו"ע רכח ומשנ"ב שם, ועי' שיירי כנה"ג ושו"ת חיים שאל א סי' לט אות ט, חזו"ע ברכות עמוד תסז. ועי' כה"ח ס"ק ה ואול"צ ב קמב שחששו סב"ל, ועי' ירושלים במועדיה (עמוד ריד) בשם הגרשז"א וכן מנח"י ח"א סי' קי שיכלול שניהם יחד]
ט. ראה את הכינרת אחרי שבירך על ים התיכון עושה מעשה בראשית (להני פוסקים דלעיל) האם יברך שוב.
תשובה: נראה שגם הרואה את הכנרת אחרי שראה את ים התיכון יש לו התפעלות מן הכנרת הן מצורתה והן מסגולתה [שבארה של מרים נמצאת בה] ושע"כ נראה שגם אם בירך עושה מעשה בראשית על הים התיכון ורואה כעת את הכנרת ישוב ויברך שוב עושה מעשה בראשית.
י. האם מברכים עושה מעשה בראשית על ראיית מערת הנטיפים וים המלח.
תשובה: נראה שלא יברך עליהם בשם ומלכות. [כיון שלא ברור שנוצרו במעשה בראשית, עי' משנ"ב רכח ס"ק ה וחזו"ע עמוד תע, ועי' אול"צ סי' מו אות סג]
