באנר תרומה
שובו אלי ואשובה אליכם:

לרגל ימי השובבי"ם: לקט הנהגות וחיזוק לקדושה ויראת שמיים ע"פ ספרי רבותינו זיע"א

לרגל ימי השובבי"ם הרב יוסף זכאי שליט"א מגיש לקט של הנהגות וחיזוק לתוספת קדושה ויראת שמיים, הלקוחים מספרי רבותינו; ראשית חכמה, הרש"ש, ציפורן שמיר, מועד לכל חי, קרנות צדיק, לשון חכמים, יסוד ציון, ועוד.

סור מרע

שמירת העיניים:

  • שמירה מהסתכלות בדברים אלו:
  • צורה של עבודה זרה.
  • נשים
  • בפני אדם רשע
  • ובבהמה ועוף בשעה שמזדקקים זה לזה.

שמירת הפה:

זהירות מדברים אלו:

  • ברכה לבטלה.
  • ריבוי שיחה עם האישה.
  • נודר ואינו משלם.
  • דיבור בבית הכנסת. (ואפילו דבר מצוה).
  • לא ישתה יין אלא כי אם לדבר מצוה, כגון: קידוש, הבדלה, או סעודת מצוה.
  • לא לקלל שום אדם מישראל.
  • יזהר לא לבייש שום אדם בעולם
  • שחוק וקלות ראש מרגילין האדם לערוה.
  • לשון הרע שקר ונבלות הפה
  • גילוי סודות התורה למי שאינו ראוי.
  • יזהר מאד להדיח פיו בין דגים לבשר או גבינה.

שמירת האוזניים:

  • יזהר מלהשמיע לאוזנו דברים בטלים וכ"ש דברים היפך הקדושה ואסורים כלשון הרע ורכילות.
  • יזהר מלשמוע קולות ונגינות שאינם של קדושה, וכ"ש יזהר מאד מלשמוע שירת אישה אפילו בדברים של קדושה.

קדושת השינה:

  • ירחיק מסביב למיטתו כלים מאוסים ומנעלים מסביב לראשו וכלי ברזל מעליו.
  • יקפיד לא לשכב בתחילת הלילה על צד ימין.
  • לא יתעכב בנטילת ידים שחרית בהקיצו אע"פ שמתעכב במיטה.
  • יזהר מאכילה מרובה ושתיית יין בלילה.
  • יזהר משינה בלילה ביחידות.
  • יזהר משינה יותר מכדי צורכו.

קיום המצוות:

  • זהירות מקיום המצוות ברפיון ובאקראי.
  • לא יפרוץ גדר זהירות מדברי רבותינו.
  • יזהר מכעס עצבות ודאגה.
  • לא ילך לבית החיים אלא לצורך מצוה בפרט אם אינו טהור.

 עשה טוב

קדושת העיניים:

  • יקום בחצות לילה ויבכה ויקונן על חורבן בית המקדש.
  • הסתכלות בתלמידי חכמים בשמים או באותיות ספר תורה.
  • לימוד תורה לאור הלבנה או לאור נר שמן זית בפרט אחר חצות.
  • ינדד שינה מעיניו.
  • ילמד תורה מתוך יגיעה.
  • השתטחות על קברי הצדיקים ובמיוחד על ציונו של רבי מתיה בן חרש.

שמירת המחשבה:

  • לטבול במקוה ארבעים סאה.
  • סגולה לשמירה מהרהורים רעים לקרא את אות ק' בפרק קי"ט בתהילים.
  • ישא אשה בבחרותו. והאב ישיא את בנו קודם שיבוא לידי חטא.

קדושת הפה:

  • ירבה בשתיקה
  • יזהר בתפילת המנחה של ערב שבת קודש להתפלל בכוונה רבה.
  • יקום לראש השמורות וישתדל לחבר יום ולילה בלימוד תורה.
  • ירבה בלימוד תורה וצדקה בליל שישי וביום שישי.
  • ילמד פרק יז' שער הקדושה בספר ראשית חכמה.
  • ילמד בתיקוני הזוהר הקדוש, ובמיוחד תיקון מ"ח. (מ"מ לא ישקיע זמן רב בגירסה ללא הבנה).
  • ילמד משניות ח"י פרקים לתקן מידת היסוד הנקרא ח"י.
  • יעסוק בחכמת הקבלה, ובלבד שיהיה לימודו לשם שמים, ולא להתגדל או להתפרסם.
  • יקבע מקום לתפילתו.
  • יקפיד מאד בכל יום לא להפסיד בתפילה צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות. (ר"ת צדיק).
  • יזהר מאד לברך את כל הברכות בכוונה.
  • יזהר לסמוך גאולה לתפילה ולא יפסיק אפי' בשתיקה.
  • בברכת ברך עלינו באומרו "מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית" יכוון על שז"ל.
  • יכוון בכל התפילות בברכת תקע בשופר בשם היוצא (חב"ו) מג' תיבות 'יחד מארבע כנפות' היוצא מר"ת 'חיל בלע ויקיאנו', ובכח שם זה כל טיפות השז"ל תקיאם הקלי' ויחזרו למקומם הקדוש.
  • ירבה בוידוי בבכיה.
  • בכל ליל שישי של השובבי"ם באשמורת הבוקר יאמר תיקון היסוד של רבינו יוסף חיים. (לשון חכמים ב' א').
  • יקרא ד' פרקים ראשונים שבספר תהילים, המונים ש"י תיבות כמנין קרי.
  • קריאת תהילים בהבנה ובדקדוק (לא על חשבון לימוד תורה בעיון).
  • תפילת מוסף של שבת קודש בכוונה.
  • שמוע חרפתו ושותק.
  • ללמד סנגוריא על עם ישראל בפרט ובכלל.

בכל יום יום מימי השובבי"ם אחר 3 התפילות יאמר פסוקים אלו:

  • (ירמיה מו' כז' כח') "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִיעֲךָ מְרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם (יכוון אל אותם שז"ל שיצאו משדי הקלי') וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד", " אַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' כִּי אִתְּך אָנִי כְּי אֵעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹים אֲשֶׁר הִדַּחִתִּיךָ שמָּה וְאוֹתְךָ לֹא אֵעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָ". (מה טוב אם יקרא הפטרת בא בציבור ויכוון בשני הפוקים הנ"ל).
  • "הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחוֹסִים בֹּו".
  • "אוֹר זָרֻועַ לַצַּדִיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחִה" (י"ז פעמים).
  • "וְנֹח מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" (פ"ד פעמים).
  • "וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי" (פ"ד פעמים).

קדושת השינה:

  • יזהר לעסוק בתורה סמוך לשכיבתו. (ובמיוחד בספר תנא דבי אליהו).
  • יזהר לישון עם ציצית קטן ולא יסירנה מעליו.
  • יאמר ק"ש שעל המיטה בכוונה גדולה בדקדוקי התיבות ופירוד הדבקים.
  • לפני קריאת שמע שעל המיטה יכוון ב' כוונות: א. שבכח ק"ש שאני אומר ימותו אותם הטיפות הטמאות המלבישות לאותם הנשמות שעשקה אותם הס"א מכח אותם הטיפות שיצאו לבטלה. ב. שיחזרו אותם הנשמות אל הקדושה ואח"כ יבואו בעולם הזה כשאר כל הנשמות.
  • ישכב בתחילת הלילה על צד שמאל ויועיל להכניע צד שמאל.
  • כששוכב על מיטתו יצייר נגד עיניו שם הויה בניקוד יִרְאָה, קְרְעְ שְטְןְ.

הנהגות:

  • יזהר מאד כל אדם להוסיף ולהרבות עוד בלימוד התורה הן בכמות והן באיכות שאין בכל העולמות כמו לימוד התורה לתקן ולהסיר את הפגם הנורא הזה יותר מכל התיקונים והצומות. ואדם שאין ביכולתו ללמוד תורה ישתתף בשיעורי תורה והלכה ויחזיק לומדי התורה.
  • תלמיד חכם יוסיף וירבה בלימוד התורה בעיון, ויטריח מוחו לחדש חידושים בתורה לשם שמים, ויעלה אותם על הכתב.
  • ישתדל בכל כוחו ואונו מאד לגדל בניו לתלמוד תורה ויראת שמים, ויחזק ויכבד את לומדי התורה.
  • יקשור חוטי הציצית בין ירכיו.
  • יביט תמיד בציציותיו ויועיל לו לתוספת קדושה ולשמירה מהחטא.
  • יזהר מאד בהנחת תפילין בכוונה רבה.
  • ישתדל לקיים מצות כיסוי הדם אחר השחיטה. (ויבקש רשות מהשוחט כי מצוותו היא).
  • ישמור שבת קודש ויום טוב כהלכתם בדקדוק, שהם אות (שבת) כנגד אות (הברית).
  • ירבה בנרות לכבוד שבת קודש.
  • קריאת שתים מקרא ואחד תרגום בטעמיה ודקדוקיה, היא בחינת תיקון הברית.
  • יזהר לרוץ לדבר מצוה. (ובאופן שלא ילעיגו עליו).
  • יקיים את המצוות בחמימות כדי לכפר על חימום גופו לעבירה.
  • תעניות וסיגופים ובלבד שלא יגרום לביטול תורה.
  • להשתתף בברית מילה וישתדל מאד להיות סנדק או מוהל.
  • להיות ממשכימי בית הכנסת ומעשרה ראשונים ובמיוחד הראשון הנקרא צדיק חי עולמים.
  • להרבות שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו.
  • להרבות בצדקה כפי כוחו יום יום ולא יעבור יום אחד ללא צדקה . ויכוון שם הויה בנתינה.
  • יתן ג' פרוטות לצדקה ב"ויברך דוד" בתפילה.
  • תיקון מעשה הצדקה (ל"ו מטבעות הרש"ש).
  • ינדב הוצאות חשמל לבית הכנסת (לכבוד יוסף הצדיק).
  • יענה אמן בכל כוחו ולייחד שמות הויה ואדנות.
  • יסדיר תפילתו כסדר וללא הפסק.
  • יאמר בכוונה אמירת "בריך שמיה" בשעת הוצאת ספר התורה (130 תיבות כנגד אותם 130 שנה שפרש אדם הראשון מאשתו).
  • יחבק וינשק את ספר התורה (ובמיוחד ספר כל נדרי ביום הכיפורים) שבע פעמים, ויכוון לכפר על חיבוק ונישוק אסורים.
  • יקנה הקמת ספר התורה, ובהוצאת ספר התורה יכוון לתקן הפגמים שקלקל בחיבוק ונישוק של איסור, וכעת על ידי חיבוק ונישוק ספר התורה שמוליכו לתיבה יכופר לו. (ובתוך כדי הילוכו יאמר ג' פעמים את הפסוק (במשלי ד' ז-ט') "רֵאשִּׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה" "סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה" "תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֵךָּ" ואח"כ יגיד ג' פעמים "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי").
  • יזהר לעלות לתורה לפחות פעם בחודש, ובמיוחד עלית שישי.
  • יעלה לעלית משלים בסדר טהרה (ויקרא טו' טז' והלאה).
  • בברכת החודש בשבת מברכין כשאומר החזן "מי שעשה ניסים" יכוון ראשי תיבות: שמ"ן, ובא"ת ב"ש הוא שם קדוש שסגולתו לכפר עוון זה.
  • יגדל יתומים בתוך ביתו ויאכיל עניים על שולחנו.
  • יזהר בנטילת ידים ראשונים ואחרונים.
  • שלא לבזות אוכלים ובמיוחד פירורי לחם.
  • לאכול משיורי הלחם שבצע עליהם ולאוכלם סמוך לברכת המזון, אולם אם מפחד שישיכח יצא שכרו בהפסדו.
  • יברך ברכת המזון מתוך הסידור בקול רם ובכוונה גדולה.
  • לחזר אחר כוס של ברכת המזון.
  • יזהר בסעודה רביעית.
  • ירחץ פניו ידיו ורגליו במי אזוב (זעתר) ובמיוחד ביום שישי.
  • יגלגל חתיכת שלג (קרח) על זרועו וכפות ידיו עד סוף אצבעותיו פנים ואחור ז' פעמים.

 

כתב רבינו האר"י זיע"א (בשער רוח הקודש שער ז' תיקון כז) "ענין השובבי"ם מנהג קדום בכל ישראל, להתענות ארבעים יום רצופים, בימים שבפרשיות ש'מות ו'ארא ב'א ב'שלח י'תרו מ'שפטים, ר"ת שובבי"ם וסימנך "שובו בנים שובבי"ם", ועיקר לא נתקן אלא על עוון הקרי, וימים אלו מסוגלים להתענות בהם על הקרי יותר מכל ימות השנה".

ורבינו החיד"א זיע"א בספרו חדרי בטן (ויחי ראשון אות יד) כתב "וכל איש יודע נגעי לבבו, ימהר לשוב באלו הימים, כי הם מסוגלים, וגלות מצרים היה לברר ניצוצי הקדושה, על כן אלו השבועות שאנו קוראים גלות מצרים ויציאתנו עד קבלת התורה, הקריאות הללו מעוררים לברר ניצוצי הקדושה, ועל כן ניתקנו לתיקון עוון הקרי אשר יש בו מינים ממינים שונים".

ובהקדמה לסידור השלום "וחובה מוטלת על כל אחד ואחד, להשתדל ברוב עוז ותעצומות, לנצל את ימי השובבי"ם, לתקן העוונות והחטאים, ובפרט בכל אשר פגם במידת היסוד, אשר בה תלוי ועומד הכל, הן למעלה בכל העולמות הקדושים, והן למטה לכל הברואים התחתונים, ולא לחינם נקראת מידת היסוד, להיותה יסוד הכל בכללות ובפרטות, אשר בתיקונה נמשכים כל ההשפעות הטובות, ברוחניות ובגשמיות, וכן בשלימות תיקונה תלויה הגאולה העתידה, השראת השכינה, ובנין בית המקדש בעגלא אמן"

והגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א בדרשותיו (מגיד דבריו ליעקב שמות תש"פ) "ימי השובבי"ם הם ימי תשובה, והמתבונן בספרי הקדמונים יראה איך כלל ישראל בימי השובבי"ם הרגישו כמו ביום כיפור, וגם הנשים היו עורכות צום כמו שכותב רבינו חיים פלאג'י זיע"א בכף החיים (סימן לב אות ג')".

וכתב הגאון רבי אהרון ראטה זיע"א "כי תיקון גדול של יום בשובבי"ם שקול כנגד חודש שלם של ימי הרצון של חודש אלול!".

 

 

 

 

 

 

היית באירוע מעניין? יש לך מה לספר לנו?

שלח את הידיעה כעת למייל האדום: kotel@mizrach.co.il או כנס לדף שליחת ידיעות >>

הירשם
הודע לי על
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
עוד כותרות:
אולי יעניין אותך גם:

התעדכן לפני כולם!

בערוץ החדש של כותל המזרח, תקבל את כל העדכונים אונליין + סרטונים בלעדיים!

הישאר מעודכן!

הירשם לעדכון השבועי וקבל את תקציר העדכונים למייל מדי שבוע. תוכל להסיר את עצמך בכל עת!