האשל הגדול
הרמ"ק אבי חכמת הקבלה נולד בשנת רנ"ב ונפטר שנת ש"ל. עפ"י הקדמתו לספרו "פרדס רימונים" היה תלמידו בקבלה של רבי שלמה אלקבץ, ואף נשא את אחות רבו לאשה.
כתב מרן החיד"א (שם הגדולים, מערכת גדולים אות מ): מה' משה קורדובירו "האשל הגדול". כתב בס' הגלגולים שהיה רוחו של זכריהו בן יהוידע. ובגלגולים כ"י ראיתי שהוא משרש אליעזר עבד אברהם והוא בחינת רוח משמעיה. והוא תלמיד מרן בית יוסף בפשט ויש לו תשובה בשו"ת מרן בדפוס ועוד ראיתי תשוב' כ"י מהרב. וחיבר ספר הפרדס ונדפס. גם נדפס סדר עבודה וס' אור נערב וס' גירושין.
אך הפליא לעשות וחיבר באור ארוך על הזהר והתיקונין כמו שנים עשר קובצים כקובץ ח"ג מהרמב"ם ויניציא וספר אלימה ושאר חבורים. ובספר הפרדס שער סדר האצילות פ"ג כתב וז"ל: קבלת מורי ורבי החסיד כמהר"י קארו נר"ו וז"ל הא אתינא לאודעא וכו' ע"ש, והוא לשון המגיד למרן ככתוב בספר מגיד מישרים וכאשר האריך הרב אמונת חכמים סוף פ' ז"ך. וגיסו הרב מהר"ש בן אלקבץ, ומגדולי תלמידיו הרב ראשית חכמה והרב קול בוכים. ונגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב ונתבקש בישיבה של מעלה שנת הש"ל ועמודא דנורא אזלא קמיה והכיר בו רבינו האר"י ז"ל. ונדפס ספר תומר דבורה להרב ז"ל. וראיתי למהר"י צמח בכ"י שכתב דנח נפשיה דהרמ"ק זצ"ל בן מ"ח שנה.
עוד כתב בס' שם הגדולים (חלק ספרים מערכת א אות נז): וכבר נודע שהרמ"ק בפשט היה תלמיד מרן ז"ל ויש לו תשובה בשו"ת מרן א"ה. וגם בשו"ת אבקת רוכל למרן הנדפס מחדש יש לו תשובה בדיני ממונות ומסכים על דבריו מרן ז"ל ע"ש סי' צ"א. ובקבלה היה תלמיד מהרב עיר וקדיש מ' שלמה אלקבץ ז"ל כמ"ש הרב בספר הפרדס בהקדמתו. ומקרוב ראיתי פי' הרב הרמ"ק ז"ל לזוהר שיר השירים ספר אחד ובו חקירות יקרות וידיעות בענין שמות המלאכים הפלא ופלא. ואני מסופק אם ספר זה ישנו עם ספרי אור יקר אשר במודינא שכתבתי לעיל לפי הרשום בזכרוני. וראיתי בס' חזיונות כ"י לרבינו הרב מהרח"ו ז"ל שחלם עם הרמ"ק ז"ל ובחלום ידבר בו הרמ"ק ז"ל שקבלת רבו האר"י ז"ל אמיתית ופנימית, ושם בעוה"ב הוא לומד חכמת הקבלה על דרך רבו האר"י ז"ל.[1]
"ספר תומר דבורה"
ראה דבריו המופלאים של השל"ה הק' [הובא במסגרת לקמן] במעלת הלימוד בספה"ק תומר דבורה.
כתב הסבא מקלם זצ"ל בס' חכמה ומוסר: ומה עלינו לקבל מצות ואהבת לרעך כמוך בכל השנה ובזה נכלול עצמנו בכלל ישראל. והנה אחי ורעי מצאתי תרופה נוחה וקלה ולהתחזק באהבת ישראל על ידי שנלמד שיעורים קבועים בספר תומר דבורה חק ולא יעבור.
בס' לב אליהו (ח"ג עמ' לא וקצא) להגה"צ ר"א לופיאן זצ"ל כותב: היה כדאי מאוד להנהיג כמו שנהגו בקלם שבליל שבת קודש בין קבלת שבת למעריב היו לומדים בספר תומר דבורה, והטעם מפני שבספר תומר דבורה מדבר בענין "והלכת בדרכיו" בעמקות גדולה מאוד, והסבא מקלם אמר שהספר תומר דבורה הוא השולחן ערוך על הלכות מידות, אבל ספר מוסר אחר שמביא התמרמרות בשעת הלימוד, אע"פ שאח"כ מתמלאים בשמחה, מ"מ יש שאלה, אם כדאי לימוד כזה בשבת, משא"כ בספר תומר דבורה אדרבא לומדים משם גדלות האדם ועד כמה עצומים כוחות נפשו.
מובא בשם קדמונים ז"ל סגולה להינצל מהמחלה הנוראה רחמ"ל, ללמוד בכל יום קטע בספר הק' "תומר דבורה" לרבי משה קורדובירו זיע"א (מובא בשם בעל ישמח ישראל, וכן בשם בעל דברי חיים זצ"ל).
"ומשה עלה אל האלוקים"
כותב ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק דברים פרשת כי תצא): וזהו שנאמר אחר כך "וכי יהיה באיש חטא משפט מות" וגו' ואיתא בספרים הקדושים שבזה הפסוק הספיד האר"י הקדוש ז"ל להרב הקדוש ר' משה קורדובירו ז"ל ואמר 'וכי יהיה באיש' איש דא צדיק 'חטא משפט מות' חטא לשון חסרון שיחסר בו הטעם למה מגיע לו משפט מות ואף על פי כן 'והומת ותלית אותו על עץ' היינו על חטא של עץ הדעת שהוא עטיו של נחש.
וביתר הרחבה ראיתי בס' מועד לכל חי (סי' כח), וזל"ק: מצינו באיש קדוש מורנו הרב משה קורדובירו ז"ל, שהלכו אחר מיטתו הרבה בני אדם, ובתוכם איש קדוש מורנו הרב רבי יצחק לוריא ז"ל, ובהליכתו אמר מהרי"ל, מי הרואה מה שאני רואה ענין גדול כאן, ואין עונה רק נער אחד היה שם והתחיל ואמר רבי אני רואה, אמר לו אתה רואה, אמר לו שני עמודים של אש המאירים עד מאוד הולכים לפני מיטתו, אמר לו הרב מהרי"ל ז"ל הואיל וזכית למעלה גדולה כזה, הריני נותן לך בתי לאשה, ובחזרתם מקבורת הצדיק הנ"ל, הכניסו הרב ז"ל לביתו וכוונתו לגדלו ולפאר אותו בעדי עדיים של תורה, (ליתן לו בתו כמו שאמר, לשעה הסתכל הרב ז"ל בפני הנער והשיג כי ראה קרי, תכף ומיד אמר לו הנה אבדת המעלה הגדולה שהיה בך, ואינך רשאי לקחת בתי ולך מביתי, והוציאו מביתו והנער הלך לו, עכ"ל, אור הישר בעמוד התורה פרק א'.
[וראה עוד במועד לכל חי (סי' כ): לא יכעוס בתוך הסוכה כלל, והיתה הרוחה להרבות שלום הבית, שלא יהיה קטטה על עסקי אכילה וכיוצא, ואל ידבר בסוכה דברים בטלים, והרב החסיד שלמי חגיגה העיד על רבו מורנו הרב משה קורדובירו שלא היה מדבר בסוכה, אלא בדברי תורה בלבד, וישער דהוא כקדושת בית הכנסת, דהסוכה היא צלא דמהימנותא, כמו שכתב בזוהר, והראיה דעצי סוכה אסורין כל שבעה, ברכי יוסף, והם דברי השל"ה, ועמק ברכה, וכן כתב בספר אור הישר].
כתב השל"ה הק' (בהסכמתו להוצאת הסה"ק "תומר דבורה"):
בהיות שהספר הנכבד הזה 'תומר דבורה' הוא כולו יראת שמים וקבול עול מלכותו יתברך והולך בדרכי מדותיו יתברך, ובודאי מי שרגיל בספר הנכבד הזה ומקיימו יש לו מהלכים בין העומדים וזוכה לחיי העולם הזה ולחיי העוה"ב שכולו טוב וכו', וכל מי שרגיל בספר הזה ואומר אותו בכל שבוע או בכל חודש מובטח שהוא בן העולם הבא ואשרי לו וטוב לו מי שמרגיל עצמו בו.
[1] וראה מש"כ בס' סדר הדורות (חלק ימות עולם, האלף השישי ה' אלפים של"ב): ר' אליעזר אזקרי מחבר ספר חרדים, כתב בסוף ההקדמה, הרב ר' יוסף סרגוסי רבו של ר' דוד אבן זמרא היה משים שלום תמיד בין אדם לחברו ואיש ואשתו אפילו בין הגוים וזכה לראות את אליהו, ובמקום שראהו קרוב לציון התנא ר' יהודה בר אלעאי שם חצב לו קבר. וכתב עוד שם סימן י"ט, שני חכמים גדולים מקובלים בדורנו, מורינו משה קורדווירו היה אב"ד בק"ק צפת ונפטר שנת ש"ל, והאר"י היה מלוה מטתו והעיד שראה שלווהו תרין עמודי דנהורא, וגמירי דלא אתחזי אלא לחד בדרא או לתרין (ויקהל משה דף ז' ע"ד). חבר אור יקר על הזוהר, מובא בקול בוכים. אור נערב קיצור מפרדס, שנת ת"ז, ספר גירושין דפוס וויניציא שנת ש"ח, זבחי שלמים פירוש תפלה וקדושה ותקיעות וסדר מלקות ועבודת יום כפורים. יבקש ה' מובא בלקוטי שושנים, פירוש על מחזור ספרדיים, כתב יד, עבודת יום הכיפורים מנהגים על תפלות יום הכיפורים ומעשה קרבנות וי"ג תיקונים, פרדס רמונים, תומר דבורה מדות טובות, תפלה למשה פירוש תפלות ספרדיים, תיקון קריאת שמע, (ר' אליהו בר' משה די ווידש בעל ראשית חכמה היה תלמידו, וקבורתו באמצע בית החיים בחברון, גלילות ארץ ישראל), ומורינו יצחק אשכנזי, נקברו בצפת (גלילות ארץ ישראל). ובשפתי ישנים ק"ד כתב, וכן שמעתי מפי מורי החסיד מורינו יוסף סגיש עכ"ל, ומצאתי כתוב בספר נוף עץ חיים פרשת בראשית, אמר מהר"מ מינץ ששמע ממורי, וכל אלו הנ"ל היו קרובים לדור זה.
