מהשורש ועד העלייה – נצר למשפחת קודש
רבי משה חדאד בורתא נולד בטריפולי שבלוב, לאביו הצדיק ר' צבי חדאד ולאמו הרבנית זולה ע"ה, בשנת תרנ"ט. שמו נקרא על שם זקנו הגדול, רבי משה חדאד הזקן, אשר היה מקובל עצום וייסד את ישיבת "דאר בורתא" ואת "חברת המוכיחים".
בצעירותו כבר ניכרה בו רוח קדשו, ואחיו רבי שלום חדאד זצ"ל שימש עמו בכתף אחת להנהגת הקהילה. שניהם כאחד עבדו בקודש – זה בגלוי וזה בנסתר.
הלולב והייחוד – סיפור של מועד ונשמה
באחד מערבי חג הסוכות, באו האחים לעשות ייחודים בלולב. אך לפתע חשו בלבול – דבר שלא היה מצוי בהם. כאשר התבוננו, גילו כי באותו יום מלאו בדיוק נ"ו שנה לישיבה הקדושה שיסדו אבותיהם – ובאותו היום ממש עלה רבי שלום לעולמו. הלב ידע מה שהפה לא אמר.
ענווה מוחלטת – גאון בתורה ונעלם מעין
רבי משה חי בפשטות קיצונית, סירב להתבלט, לבושו פשוט וזקנו מגולח – כדרכם של מקובלי לוב, אשר ביקשו שלא יכירו אותם ברחוב.
קם בחצות לילה, אמר תיקון חצות בדמעות, טבל ועסק בתורה עד אור הבוקר. שאלוהו: "איך קל לך לקום מוקדם כל כך?" ענה: "כי הספרים מחכים לי… לא נעים לי מהם!"
תיקוני כרת, מגבות רטובות ודמעות בלי סוף
בעת מלחמת שלום הגליל, בגיל קרוב לשמונים, עמד רבי משה כל הלילה עטוף במגבת ובכה בתיקוני כרת לשלום עם ישראל. הרופאים נדהמו: אין לו כיס דמעות – ובכל זאת בוכה. הוא השיב: "אוי לי על גלות השכינה!"
המגבת נרטבה לגמרי, לא מגשם – אלא מדמעות. כך התענה לילות שלמים למען עמו.
ניסים ונפלאות – שמונה סיפורי פלא
היעלמות הדלת: רבי אהרן נעמן בא לביתו של הרב – אך לא מצא דלת. הדלת נעלמה ובמקומה קיר! לאחר שסב סביב, ראהו שקוע בייחודים. הרב ברדא אמר: "הוא לא רצה שיפריעו לו – לכן העלים את הדלת."
עצירת ההשמדה בלוב: כשהגרמנים רצו להקים מחנה השמדה בטריפולי, עשה הרב שלשה ימי תיקוני כרת. ביום השלישי בישר: "תהיה ישועה!" – ואכן מטוסם של המפקדים נפל לים.
חומת האור באיטליה: בראש השנה, כאשר אסרו הגויים להתפלל ברחוב, עמד רבי משה בראש הקהל והתפללו בכל רגש. השוטרים עברו – ולא ראו כלום. כמו שנאמר: "עיניים להם ולא יראו".
ידיעת נסתרות: אחד מתלמידיו בא לשיעור. הרב מנע ממנו לדבר ואמר: "כעסת על אשתך היום – כתוב לך על המצח." וכך היה.
הדלקת האור: על ערש דווי הצביע על מנורה ואמר: "אמפולה". לא היה חוט, לא חשמל – ולפתע נדלקה! אור רוחני, לא גשמי.
זעקתו לעולם – למה הקבלה בודדה?
באחת מדרשותיו בבית הכנסת "סוכת שלום" בצפת, זעק רבי משה בקול נרגש: "תורת הקבלה יושבת בירכתי הבית! מדוע היא נשכחת?" – קרא להשיב עטרה ליושנה, ללמוד את פנימיות התורה, לא רק את הפשט.
דבריו הותירו חותם בלבבות רבים. בזכותו קמה "חברת זהר החיים" בצפת, שבה עוסקים בלימוד הזוהר הקדוש יום יום.
רבי משה חדאד בורתא זיע"א – איש קדוש, חי בהסתר, דיבר מעט, פעל הרבה. את כוחו שאב מצניעותו, את אורו – מתפילתו, ואת אהבתו – מעמיו ישראל.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. יהי רצון שנזכה כולנו לאור האמת, לייחודים שלמים ולגאולה קרובה, אמן.
