עשרות ראשי ישיבות כונסו ע"י ארגון 'חיי עולם' לחיזוק העמידה על משמר התורה לנוכח רדיפת בני הישיבות

המערכה האדירה להצלת עולם התורה וקיום הישיבות: כינוס אדיר ורב רושם של מרנן ראשי ורבני הישיבות שליט"א, נערך על ידי ארגון 'חיי עולם', לחיזוק העמידה האיתנה על משמר עולם התורה, לנוכח הגזירות הקשות ורדיפת בני הישיבות.
בפתח הכינוס נאמרו פרקי תהילים לישועת עם ישראל, להצלת עולם התורה ולביטול הגזירות, כשלפני התיבה עובר הגאון רבי שלום ביטאן שליט"א, ראש ישיבת דעת חיים.
את הכינוס פתח הגאון רבי חנוך כהן שליט"א, ראש ישיבות באר התלמוד ויו"ר ארגון חיי עולם, שאמר בדבריו: "אנחנו יודעים את המצב של בני התורה, את הגזירות הנגזרות עלינו, חדשים לבקרים. כל בן תורה שמגיע לו צו מעצר, יש לו מחשבות – מה יהיה, יש לו פחדים. הוא נמצא בפחדים, המשפחה שלו בפחדים. חושבים על המצב של עכשיו, ומה יהיה בעתיד. וצריך לתת להם הרבה כוח, וחוזק, ועידוד, ולימוד, מה לעשות במצבים האלו.
"עצם הכינוס של רבותינו שהתכנסו כאן למען בני התורה, לטכס עצה איך לעזור לבני התורה, לבחורי הישיבות, לעמלי התורה – עצם הכינוס הזה הוא תחילתו חיזוק ועידוד לבני התורה, שכולם מתכנסים וטרחו ובאו בשבילם, כדי שיוכלו לשבת וללמוד במנוחה וביישוב הדעת".
הגר"ח עמד על מטרות הארגון: "למעשה, הארגון 'חיי עולם' קם בהכוונתם של חכמי וגדולי הדור. יש דרישה מהבחורים להרגיש שראשי הישיבות עומדים מאחוריהם, הם המבינים לנפש הבחורים, הם המטפלים בהם, הם האחראים עליהם כל השנה לגדל אותם. וכאן כשהם נמצאים בעיתים של גזירות קשות, הם רוצים שראשי הישיבות שהם האחראיים עליהם, הם יטפלו בהם, הם ידאגו להם, הם ידריכו אותם מה לעשות בזמנים הללו.
"עד עכשיו היינו עומדים מהצד ומכוונים אותם, תלכו למקום פלוני, למקום פלוני. אבל הם לא מתוככי הישיבות… לא בא חס ושלום לפסול אף אחד, כולם טובים. אבל זו הייתה ההרגשה, שכשפונים אליך ארגון מסוים, אתה לא יודע במה מדובר, אתה לא יודע מה התכלית, מה המטרה, להיכן הוא מכוון, להיכן הוא מוביל את הדברים. לא הייתה הרגשה שזה מתוככי הישיבות.
"ורבותינו ראשי הישיבות הם האחראים והדואגים לבני הישיבות, שידעו בדיוק מה לעשות בזמנים הללו. ועבור זה קם הארגון הזה, שהוא משתייך לכל ראשי הישיבות. אם הם יהיו בעניין – אז הוא יהיה קיים. אם הם יתנו יד אליו – אז הוא יהיה קיים ויתפעלו אותו ויקדמו אותו, כפי מה שידברו כאן לתועלת בני התורה. אבל הקשר היחידי זה ראשי הישיבות או הנציגים מתוככי הישיבות שבאים מטעמם של ראשי הישיבות, הם יהיו בקשר עם הארגון, וכפי מה שראשי הישיבות ידריכו ויקבעו – זו הצורה שהארגון יעבוד בה".
בהמשך עורר הגר"ח על דבר החיזוק הנצרך בעת הזו לנוכח הגזירות: "אנחנו יודעים כמובן, שאם יש גזירה על לומדי התורה, על עמלי התורה, על בניו של מקום, סלתה ושמנה של עולם התורה, שנגזרה עליהם גזירה – אז ודאי שזה נגזר כי יש עלינו תביעה להתחזק בנקודה שעליה נגזרה הגזירה.
"כולם יודעים את דברי הב"ח על חנוכה: 'התרשלו מן העבודה', היתה גזירה לעבודה, כשחזרו והתחזקו – אז בטלה הגזירה. כולם יודעים: 'כל המקבל עליו עול תורה – מעבירים ממנו עול דרך ארץ ועול מלכויות'. זה הכוח להעביר מעלינו את הגזירות. בלי שייכות ל'עבור מה נגזרה הגזירה', אבל זה הכוח להעביר מעלינו את הגזירות".
הגר"ח הוסיף ואמר, כי מרנן ורבנן חכמי וגדולי ישראל עוררו כי אם יש גזירה כזו הרי שיש תביעה עלינו, בני התורה, להוסיף ולהתחזק יותר ויותר, ובזה תהיה קבלת עול תורה. "ובטוח שנזכה ע"י זה להבאת הרחמים".
בנוגע להדרכות לבני הישיבות אמר הגר"ח: "בעז"ה יתחילו להיות כללים בישיבות שכל מה שכותבים עובר קודם את אישורם של מרנן ורבנן חכמי וגדולי הדור, וזה בשיתוף עם 'עזרם ומגינם', הם גם כן יש להם את הכללים באותה עצה ובאותה ענין. בדברים שבני התורה צריכים להיזהר, ובהכנות, בדברים הקטנים שצריך לדבר אודותם, עם מספר הטלפון של הארגון שיוכלו לפנות לנציגים בישיבות.
"אני לא אומר מעצמי שום דבר, צריך להכין את הבחורים להיות ערוכים ומוכנים ליום פקודה. שאף אחד לא יגיע למצב הזה. אבל בחור לא כל כך חזק והוא מגיע למעצר… ולא הכי נעים להיות במקומות האלה. צריך לדבר איתם על עצם העניין והחוזק, על המשמר. ובאמת כל הבחורים ובני התורה נמצאים כן בלהט הזה וכן בתוך המלחמה על כבודה של תורה ועל לשבת וללמוד.
"אבל זה דבר שצריך לחזק אותו, ובייחוד לאלה שנעצרים ונמצאים בתוככי בית הסוהר, ששם יש גם סיכונים רוחניים. שמענו דברים מאוד מאוד לא פשוטים על מה שקורה שמה בתוככי המעצר. צריכים לחזק את הבחורים, אלה ניסיונות לא פשוטים לבחור צעיר כשהוא נמצא במצב כזה. וצריך לדבר על זה, על המלחמה הזאת לשמירת הטהרה והקדושה של בני התורה בכל מצב שהם נמצאים. ולהגיד לו שאם הוא זכה כבר להיות במקום הזה ולהיות במסירות נפש כדי לחזק את כוחה של תורה – אז הזכות שלו, אם הוא יישמר ויתגדל דרך הדבר הזה, ולא שחס ושלום תהיה איזו ירידה".
ראשי הישיבות ורבניהן בירכו על הקמת הארגון החשוב 'חיי עולם', ועמדו על הצורך הגדול והחשיבות שיש בכך, לחזק את העמידה האיתנה של כלל עולם התורה.
בכינוס המיוחד ניכרה אחדות השורות של עולם הישיבות בתפארתו ובמלוא עוזו, ובו נטלו חלק גם הרבנים שלקחו על שכמם לרכז את המענה לבחורים מול הגזירות והמעצרים, כאשר בחלק מהישיבות מדובר בראשי הישיבות עצמם ובחלק מהן משגיח הישיבה או אחד מרבני הישיבה שמרכז את הטיפול בעניין, מטעם הישיבה.
הגאון רבי דוד אברהם שליט"א, ראש ישיבת בניין אב והגאון רבי יעקב שרבאני שליט"א, ראש ישיבת היכל צבי, נשאו דברי ברכה קצרים בשם כלל הרבנים שליט"א.
הגר"ד אברהם אמר בדבריו: "'בכל צרתם לו צר' – יש שם קרי וכתיב. 'לא' באל"ף ו'לו' בוי"ו. כש'בכל צרתם לו צר', כשהקדוש ברוך הוא צר בצרה שלנו, אז 'לא צר' (לא באל"ף). אם בחורי הישיבות ירגישו שאנחנו לא מאחוריהם, אלא אנחנו לפניהם, אז 'לא צר'. אז יהיה להם הרבה יותר קל להתמודד עם הקשיים שלהם".
הגר"י שרבאני אמר בדבריו: "ב"ה שכולנו התכנסנו פה, ראשי ישיבות שנושאים את רוב בני הציבור הספרדי בארץ ישראל, שמתכנסים ביחד ומראים שהם דואגים לכל בחור ובחור, שכולם מתכנסים ביחד. ויש לנו זקני העדה, ויש לנו גדולי ישראל. ומה שהם יגידו אנחנו נעשה, גם על שמאל שהוא ימין וגם על ימין שהוא שמאל. צריכים לדעת את זה וזה דבר נפלא ועצום".
הגאון רבי יוסף חיים סויסה שליט"א, ראש ישיבת תורה ודעת ומנהל רוחני בארגון 'חיי עולם', הציג בדברים קצרים את מטרת הארגון והפעילות הנעשית לסיוע ממוקד לבני הישיבות בצורה מסודרת, בהכוונתם הישירה של מרנן ורבנן חכמי וגדולי ישראל שליט"א.
הגאון רבי מנחם שפירא שליט"א, יו"ר ארגון 'עזרם ומגינם', הפועל בשיתוף פעולה עם ארגון 'חיי עולם' לטובת כלל בני הישיבות, סקר את המצב כיום ודרכי הפעולה הנעשות בשטח.
בדבריו התריע מפני הבעיות הקשות שנגרמו מפנייה של בחורים למאכערים חסרי אחריות, דבר שיצר הסתבכויות רבות וקשות.
עוד פירט בפני ראשי הישיבות כי "בכל הישיבות חשוב מאוד להעמיד נציג, שיהיה נציג של הישיבה, שבחורים יודעים שיש מישהו בישיבה שאליו אפשר לגשת בנושא הזה. זה גם נותן רוגע לבחור כשהוא יודע שיש מישהו בישיבה שמטפל בבעיה הזאת. יגשו אליו וידברו איתו. אם לבחור יש בעיות מורכבות יותר, מובן שהוא פונה לארגון. הארגון עוזר לו, הארגון רואה מה צריך לעזור לו יותר מזה. אבל בחור יודע, וההורים יודעים שיש טיפול לזה".
הגאון רבי יהושע אייכנשטיין שליט"א, ראש ישיבת יד אהרן ונשיא ארגון 'עזרם ומגינם', נשא דברי חיזוק ואמר בדבריו: "בשנים האחרונות יש מהפכה גדולה בציבור עדות המזרח. הקימו ישיבות לתפארת. זו מהפכה שאי אפשר לשער ולתאר את המהפכה הגדולה הזאת. ומה הכוח הזה של הישיבות? בואו נחזור קצת בתחילת קום המדינה. הגיעו עולים מהרבה ארצות ולא היו ישיבות. אז הממשלה הצליחה להרוס את כל היהדות. ומה קרה בשנים האחרונות? הקימו ישיבות. אני רוצה להסביר מה היסוד בזה.
"הרמח"ל בהקדמה ל'דרך עץ חיים' אומר, כל מילה של תורה שלומדים, מכניסים אור ממש לנשמה. ומה הכוח של האור הזה? האור הזה הוא אמת. תורה נחשבת אמת. 'אמת קנה ואל תמכור'. תורה זה אמת. ואם יש אמת אין פיתויים. אין דבר שנותן פתח לפיתויים יותר מספקות. כאשר אדם מסופק, מפתים אותו, הפיתוי מדבר אליו. אם אדם יודע את האמת ואור התורה מאיר בנשמה שלו, אז האמת ברורה לו. אם האמת ברורה – אין פיתויים. הכוח של הישיבות הוא אור התורה. אור האמת. ואז אין מקום לפיתויים. זו המהפכה הגדולה שיש פה. ישיבות מחדירות את האמת. האור. כי תורה אור.
"ומה רוצים עכשיו? להרוס את אור התורה בישיבות שלנו. המהפכה שהצליחו לעשות פה – רוצים להרוס את זה. וחושבים שיעשו מה שעשו בתחילת המדינה. זה לא יעבוד. היום יש ישיבות, אז לא היו ישיבות.
"וזה דבר עצום. ועכשיו יש כנס ראשי ישיבות, וצריך לעבוד על זה, כמה שיש אמת פה, כמה צריך להתמסר לזה, כמה שצריך לעמוד כמו חומה! בשום אופן לא יצליחו בפיתויים שלהם. כי אנחנו אמת. ולהחדיר לבחורים מה האמת לאמיתו. כל מילה של תורה שלומדים, עוד אור נכנס לנשמה. וכמה אור שיש לנשמה, מגרש את כל החושך".
בהמשך הרחיב על הגלות הנוראה והדגיש: "הישיבות הקדושות זה האור הגנוז והדרך להילחם נגד הכפירה, נגד כל הפיתויים, זה הכוח של אור התורה. ואור התורה זה המקום של הישיבות, שמתעסקים בתורה. לא רק לומדים תורה, זה עסק התורה! ואם אנחנו רוצים לנצח את כל המערכה הזאת, רק דרך הישיבות. דרך 'עוסקי תורתך'. זה נגד ה'חושך על פני תהום'.
"וזה התפקיד שלנו עכשיו. יש כנס של ראשי ישיבות, לדעת איך להציל את הציבור. צריכים לעמוד חזק שחס ושלום לא יהפוך את המהפכה הזאת חזרה. לעמוד חזק! זה עומד בסכנה פה. הדרך היחידה היא רק לעמוד חזק. כל ראש ישיבה בישיבה שלו לחזק את עסק התורה, ולחזק את העמל בתורה, לראות שאור התורה ישרה אצל התלמידים. ואם יש אור התורה – אין כוח של פיתויים. כי הפיתויים הם גדולים. ובלי ידיעת האמת נופלים בפיתויים".
בכינוס השתתפו גם עו"ד הרב שלמה חדד ועו"ד איתי כהן, היועצים המשפטיים המלווים את פעילות הארגון. עו"ד חדד סקר את השתלשלות הדברים, ואת הכללים כיצד יש לפעול, ואיך להדריך את הבחורים מה לעשות וממה להימנע.
בדבריו סקר את המצב המשפטי העדכני והדגיש את חשיבות הייעוץ המשפטי המוקדם: בחור שפונה לסיוע משפטי כבר מהרגע הראשון, ומקבל הכנה משפטית נכונה, יכול במקרים רבים להימנע ממעצר. הגרסה הראשונית שניתנת, היא קריטית ומשפיעה על כל ההמשך.
בדבריו התייחס גם לליווי הניתן לבחורים שנעצרו או נכנסו לכלא הצבאי. לדבריו, הארגון פועל להסדרת תנאים הולמים ככל האפשר, הן מהבחינה הרוחנית והן מהבחינה הגשמית, כולל נושאי כשרות, ביקורי עורכי דין וליווי רציף. עוד ציין כי קיימות דרכים משפטיות לקיצור עונש, באמצעות ערר או בקשות להמתקה, שבמקרים מסויימים נענות בחיוב.
בנוסף התייחס עו"ד חדד לחששות מפני מעצרים בידי משטרת ישראל, והבהיר כי קיימת הנחיה שלפיה אין להסגיר משתמטים למשטרה הצבאית, אלא להסתפק בזימון ללשכת הגיוס.
בכינוס נטלו חלק כאמור, שורה ארוכה ומפוארת של ראשי הישיבות והרבנים מכלל עולם הישיבות.
הרבנים הגאונים (לפי א-ב): רבי דוד אברהם, ראש ישיבת בניין אב; רבי שמואל אברן, ראש ישיבת שיח יצחק – קרית ספר; רבי ליאור אנקונינה, מראשי ישיבת באר התלמוד – חזון יחזקאל; רבי דוד בוארון, ראש הישיבה הגדולה גבעת זאב; רבי שלום ביטאן, ראש ישיבת דעת חיים; רבי אברהם בלולו, נו"נ בישיבת רינת התורה; רבי עזרא בן שמעון, ר"מ ישיבת אור התלמוד ומרבני ישיבת באר התלמוד; רבי משה בן שושן, ראש ישיבת הקיבוץ נוה יעקב ור"מ ישיבת יצחק ירנן; רבי נתנאל בנאי, ר"מ בישיבת תורה והוראה; רבי שלמה ברסקה, משגיח ישיבת פורת יוסף; רבי משה הלל, מראשי ישיבת אור לציון; רבי שלום גברא, משגיח ישיבת קול יעקב; רבי נתן דמיגאן, משגיח בישיבת ראשית חכמה; רבי מאיר וינברג, ראש ישיבת הקיבוץ שער המלך; רבי שמעון ויצמן, מראשי ישיבת אהבת תורה; רבי מאיר ועקנין, ראש ישיבת אורחות מאיר; רבי רפאל ועקנין, משגיח בישיבת ברית יעקב; רבי דניאל זאדה, ראש ישיבת תורת אברהם; רבי יוסף זאב, ראש ישיבת הקיבוץ תל ציון; רבי עובדיה חזן, ראש ישיבת לב אליהו; רבי אהרן חדד, ראש ישיבות שערי תבונה; רבי מצליח חדד, ר"מ ישיבת כסא רחמים; רבי מנחם טראב, משגיח ישיבת אהל יוסף; רבי עובדיה יוסף, ראש ישיבת אהל יוסף בני ברק; רבי רחמים יוסף, ראש ישיבת חזון עובדיה; רבי אבישי ישראלי, משגיח בישיבת באר התלמוד – אופקים; רבי זמיר כהן, ראש ישיבת אבני נזר; רבי אליאב כהן ראש ישיבות כתר תורה ונועם התלמוד; רבי מנחם כהן, ר"מ בישיבות באר יהודה ואהל תורה; רבי יוסף לסרי, ראש ישיבת אש התלמוד; רבי מאיר מזרחי, ראש ישיבת נחלת התורה; רבי אברהם מלכה, משגיח בישיבת עטרת יצחק; רבי נתן מרג'אן, אש ישיבת אהל יוסף – ירושלים; רבי דניאל מרג'אן, ר"מ בישיבת אהל יוסף – ירושלים; רבי ישראל ניסן, ר"מ בישיבת רינת התורה; רבי איתמר נויפלד, ראש ישיבת נחלת דן; רבי יוסף חיים סויסה, ראש ישיבת תורה ודעת; רבי חיים סויסה, מרבני ישיבת שבות יהודה; רבי יצחק סופר, ראש ישיבת רכסים; רבי שמואל סימן טוב, מרבני ישיבת רמת אשכול; רבי יחזקאל פאובר, משגיח ישיבת חזון יחזקאל; רבי אליהו פיין, משגיח ישיבת תורת אברהם; רבי ישראל שלום, ראש הישיבה הגדולה שדרות; רבי יעקב שפירא, ראש ישיבת הקיבוץ אלעד; רבי יעקב שרבאני, מראשי ישיבת מאור התורה; רבי יעקב שרבאני, ראש ישיבת היכל צבי; רבי יחיא שר שלום, ראש ישיבת בית הלוי; רבי אברהם תשובה, מרבני ישיבת פורת יוסף.