רבינו אליהו מני זצוק"ל נולד לאביו רבי סלימאן, בחודש תמוז ה'תקע"ח בעיר בגדאד. משחר ילדותו למד בישיבת 'בית זלכה', בראשותו של הגאון רבי עבדאללה סומך זלה"ה, והיה לאחד מתלמידיו המובהקים, ואף נשא לאישה את אחותו, מרת סמרה, שהיתה משכילה וידענית בתורה ובהלכה.
בשנת ה'תרט"ז בהיותו כבן ל"ח, עלה במסע שארך בזמנם כשלושה חודשים, יחד עם אשתו ושלושת בניו, מבגדאד דרך ארם צובה אל ירושלים עיר הקודש והמקדש, לחון את עפרה של ארץ הקודש. בהגיעו אל הצופים וראה אותה שוממה, קרע את בגדיו לאות אבל, והיה נוהג לישן ע"ג אבן כהשתתפות בצער החורבן וגלות השכינה.
בירושלים היה לאחד מחכמי בית מדרש המקובלים 'בית אל', כאשר ראש הישיבה בזמנו, רבי רפאל ידידיה אבולעפיה, קורא עליו 'ארי עלה מבבל'. רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל הבא"ח, שראה ברבינו כרבו המובהק בתורת הסוד, המשיך להתכתב עימו בענייני הלכה וקבלה, ורבים מן ההתכתבויות ביניהם מובאים בכתביו של הבא"ח.
בשנת ה'תרי"ח עבר לחברון, בה נשאר עד פטירתו. בחברון היה באותו הזמן ישוב יהודי קטן המונה כ- 250 נפשות, אשר התקיימו בדוחק רב, רבינו נרתם לטובתם ולקח על עצמו לסייע להם, לשם כך הקים מערך שד"רים, שיצאו להודו, בגדאד, לונדון וקהילות נוספות בארצות הגולה, בכדי שיתמכו באחיהם הדרים בארץ ישראל מתוך עוני ומחסור. בשעת הצורך יצא אף בעצמו לדאוג לצורכי בני עירו.
גם רעייתו מרת סמרה ע"ה הייתה פעילה בהכנסת אורחים ובעזרה לנזקקים, ובהיותה מלומדת ומשכילה, הייתה מוסרת שיעורי תורה לנשות חברון, וכונתה בפי כל "האם" בהיותה אם העיר. בנוסף הקים רבינו בחברון את הישיבות 'מדרש אליהו' ו'מעשה נסים', בנה בה בית כנסת מרווח, ודאג לצורכי עניי העיר.
בשנת ה'תרכ"ד פרצה מגפת החולירע בחברון. רבינו לא חשש לעצמו, יצא ובא, והגיש עזרה לחולים הרבים יחד עם בנו רבי סלימאן מנחם. בשנת ה'תרכ"ה, לאחר הפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את משרת רב העיר בהתנדבות, בשנים אלו היה חותם על מכתביו "משרת קהילת קודש חברון", ורק לאחר ארבעה עשר שנים בשנת ה'תרל"ט הסכים לקבל שכר מה עבור משרתו ושינה את החתימה.
כמאה וארבעים ספרים וחיבורים כתב רבינו, אותם שם למשמרת בישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה בירושלים, יחד עם ספרים עתיקים שונים מספרייתו, אולם עם נפילת העיר העתיקה בידי הירדנים בשנת ה'תש"ח, נעלם האוצר הבלום, וככל הנראה עלה באש יחד עם ספרים עתיקים וכתבי יד נדירים רבים.
רבינו נלב"ע כבן שמונים בחודש בו נולד בח' בתמוז ה'תרנ"ט, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק של חברון בחלקת 'ראשית חכמה'.
הותיר אחריו את בנו הבכור רבי סלימאן מנחם מני זצ"ל שלימים כיהן אחריו כרבה של חברון לאחר פטירתו של ה'שדי חמד' ובנים נוספים.
בין ספריו שנדפסו – שו"ת 'מעשה אליהו' ו'תנא דבי אליהו', 'מעשי אליהו' – דיני איסור והיתר, 'מזכיר שלום', 'מעיל אליהו' – ביאור שער הכוונות, 'קרנות צדיק' – תיקון הברית, 'שיח יצחק' – מנהגי ישראל, ו'כסא אליהו'.
