במכתב שכותרתו "ותערב לפניך תפילתנו בהילולא דבר יוחאי" קוראים חברי מועצות חכמי וגדולי התורה להיזהר מפני הדוחק במירון, ולצמצם את זמני השהייה בהר, וכך כותבים במכתבם: "הן קרב היום הגדול והמקודש, יום ל"ג בעומר, הילולא של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי זכותו יגן עלינו, בו נהגו מישראל לעלות לציון המצוינת אשר במירון, לשפוך שיח לפני שומע תפילה.
צל האסון הכבד שארע בל"ג בעומר תשפ"א אינו סר מעל ההילולא במירון, ועינינו נשואות בתפילה לשוכן במרומים, וכל בית ישראל בכל מקום שהם יעתירו ויבקשו רחמים, שכל הבאים למירון והשבים ממנה ישמרם ה' מכל מיני פורענויות המתרגשות ובאות לעולם, יוליכם לשלום ויצעידם לשלום, ויחזירם למחוז חפצם לחיים טובים ולשלום".
הרבנים מוסיפים כי "יחד עם התפילות, זועק אלינו דמם של ארבעים וחמש נפשות יקרות מישראל, ומעורר להיטיב דרכים בכל הנוגע לעליה למירון ביום ל"ג בעומר. על כל יחיד ויחיד המתעתדים לעלות מירונה לתת חלקו למען הכלל. וזכורה לטובה ההילולא בשנת תשפ"ג בה יצאנו בקול קורא להחיות עם רב, ובחסדי ה' עלה הדבר יפה. על כן אף ידינו תיכון עם ההנחיות הנמסרות על ידי המתעסקים בעניני מירון, וקריאתנו נתונה לאלו העולים אל הר מירון ביום ל"ג בעומר – במיוחד בשנה זו, בה חל יום ל"ג בעומר ביום שישי כבשנת תשפ"א, ועל כן יש לתת את הדעת שלא יתרחש דוחק מפאת חסרון השעות – להשתדל שכל אחד יגביל את שהייתו בהר במספר שעות מצומצם ככל האפשר, להימנע מהצטופפות והידחקות, ולהשמע להוראות הסדרנים העומדים על המשמר לקיים 'ונשמרתם לנפשותיכם'".
את מכתבם חתמו הרבנים בתפילה; "הבורא יתברך ישמע תפילות עמו ישראל ברחמים, ואת זעקת היהדות המאמינה אשר תורתו מגן לנו והיא מאירת עינינו ונזכה להמשך שגשוג לימוד התורה בהיכלי התורה והישיבות באין מפריע, וזכותו של התנא האלקי יגן בעד כלל ישראל, שנוושע בתשועת עולמים, בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן".
