בדברי חיזוק שנמסרו בהיכל הישיבה הק' אחר שיעור הפתיחה, אמר מרן שליט"א: "כשמתחילים את הזמן, יש צימאון ורצון עז להתעלות בלימוד התורה, התפילה, ואת הכמיהה הזאת צריך לשמר. ובעת הזאת שרבו המרחיקים וכמש"כ במסילת ישרים "שרבים המרחיקים אותו ממנו יתברך", כל העולם שבחוץ רועש וגועש ורודף את כל בני התורה, מחמת שאינם מבינים את הערך הסגולי שיש לעמ"י את בני התורה ששומרים ומגינים על העולם, רק שהם לא חשים ולא מרגישים את זה.
אך כשאנחנו טועמים את טעמה של תורה, זה ממש בבחינת "ישקני מנשיקות פיהו" וכבר כשמתחילים לטעום, מיד רואים כי טוב ד'. ואת זה הקב"ה אוהב ומחבב יותר מכל השירות והתשבחות על הניסים שנעשו לעמ"י, מפני שהקרבה לקוב"ה היא המעולה ביותר.
וכמה שיותר נהיה מנותקים מכל העולם הסובב אותנו והדיבורים שישנם מחוץ לכותלי בית המדרש, ונתחזק בדרך המסורה לנו מאבותינו, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, בזכות הדרך הזאת אנחנו חיים וקיימים ובעז"ה נעלה ונצליח".
