נתקעתי בלא כסף מזומן בכיס, ואני צריך כמה שקלים לרכישת דבר מאכל. האם מותר לקחת מקופת הצדקה שבבית הכנסת, ולהחזיר להם מיד אח"כ פי שנים באשראי במערכת 'נדרים פלוס'?
תשובה מאת הרב דוד אוחיון שליט"א:
נטילת כסף ללא רשות הבעלים נחשב לגזל, גם אם הנך עושה זאת על מנת לשלם לאחר מכן פי שנים. אולם אם תחילה תתרום באשראי סכום הגבוה משמעותית מכפי שהנך מעוניין לקחת, תוכל אח"כ לקחת כסף מקופת הצדקה לעצמך.
מקורות ונימוקים:
בגמרא ב"מ דף ס"א: איתא, לא תגנבו דכתב רחמנא למה לי, לכדתניא לא תגנוב על מנת לשלם תשלומי כפל. כן פסק השו"ע להלכה חו"מ סימן שמ"ח סעיף א', אסור לגנוב אפילו כל שהוא, ואפילו על מנת להחזיר, או כדי לשלם תשלומי כפל.
כן מבואר גם בדברי הגמרא בב"ק דף ס': על הפסוק "ויתאווה דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם", שהתאווה ליטול גדיש שעורים מישראל ליתן לבהמתו, על מנת לשלם בגדיש עדשים מפלשתים, ועל זה השיבוהו "חבול ישיב רשע גזילה ישלם".
אמנם ברא"ש שם סימן י"ב כתב לחדש שאין אסור אלא כאשר נוטל תחילה ורק אח"כ מחזיר, אולם אם מזכה תחילה על ידי אחר את גדיש העדשים לישראל, רשאי לאחר מכן ליטול מהם את גדיש השעורים אף בלא לקבל את רשותם. כדברי הרא"ש פסק השולחן ערוך חו"מ סימן שנ"ט סעיף ב', שאם התשלום על הגזלה הוא בעין, והוא יפה מהדבר שלוקח, רשאי לקחת אם שילם תחילה.
לאור האמור, בנידון השאלה שלפנינו, אם יתרום תחילה באשראי סכום גבוה מכפי שמעוניין לקחת, יהא רשאי לאחר מכן ליטול מקופת הצדקה לעצמו.
אמנם נראה שיש צורך שיתרום סכום גבוה משמעותית ממה שלוקח, הואיל ויסוד ההיתר בזה הוא מדין 'זכין לו לאדם שלא בפניו', כפי שכתב הסמ"ע ס"ק ח' דאמרינן מסתמא ניחא ליה וזכין לאדם שלא בפניו. לפיכך מסתבר שרק כאשר תרומתו גבוהה יותר באופן משמעותי שייך לומר דמסתמא ניחא לגבאי הצדקה בכך. נוסף על כך, על מנת להתיר להשתמש בכספי צדקה יש צורך שתהנה הקופה מכך, כמבואר בשו"ע יו"ד סימן רנ"ט סעיף א'.
